סעיף א
סעיף א
בשר וגבינה שנגעו זה בזה מותרים, אלא שצריך להדיח מקום נגיעתן.
ובש"ך הביא מהב"ח, דהיינו דוקא כשאחד מהן לח, אבל אם שניהם יבשים אפילו הדחה א"צ.
וכתב הפרי תואר דהיינו דוקא בבשר כחוש, אבל בבשר שמן צריך הדחה. 107
ודעת רבנו כדעת הש"ך, שאיסור והיתר שנגעו זה בזה ושניהם יבשים מותרים בלא הדחה. ונראה דהיינו אף אם ההיתר הוא בשר שמן (ודלא כהפרי תואר).
הערות
- 107. סעיף א הש"ך (סק"א) כתב בשם הב"ח (ריש הסימן) דהא דבעינן הדחה היינו דוקא כשאחד מהן לח, אבל אם שניהם יבשים אפילו הדחה א"צ. וכן הסכימו רוב האחרונים (פר"ח סק"א, כנה"ג הגה"ט סק"א, כרתי סק"א, פמ"ג שפ"ד סק"א, חוו"ד חידושים סק"א וביאורים סק"ב, רעק"א לש"ך כאן, ושאר אחרונים שהובאו בכה"ח סק"א). ובחוו"ד (ביאורים שם) כתב שמדברי רמ"א (בסעיף ב) שמותר להניח דבר יבש בכלי איסור רק אם לא נשתמש בו אלא בצונן, משמע דבמאכל אסור בלא הדחה. וצ"ע, שהרי לקמן (סק"ד) משמע דגריס החוו"ד בדברי הרמ"א כגירסת הט"ז, ולגירסא זו מותר להניח דבר יבש גם בכלי שבלע איסור בחמין, ולא מוכח מידי לנדו"ד. ובפרי תואר (סק"א) כתב דהיינו דוקא בבשר כחוש, אבל בבשר שמן, הגם שהוא בלי לחות, השומן נסרך ואינו ניכר, וצריך הדחה. והובאו דבריו להלכה בדרכ"ת (סק"ד) וכה"ח (סק"ב). ומדלא פירש נראה לכאורה שכוונתו שאף הבשר צריך הדחה, וכמו שבא' מהם לח בעו תרווייהו הדחה. וכתב רבנו (או"ח סי' תסז סעיף מט): בשר חי שנמצא עליו חטה בקועה קודם מליחתו, אם החטה היא מנוגבת וגם הבשר הוא מנוגב במקום שנגעה בו החטה, אפי לו הדחה א"צ. ובמ"מ מצויין (ע"פ התיקון בהוצאת תשס"ג) לב"ח הנ"ל. ונמצא דס"ל לרבנו כהש"ך, שדבר איסור שנגע בדבר היתר ושניהם יבשים מותרים בלא הדחה. ועוד נראה מדברי רבנו דלא כהפרי תואר שהצריך הדחה בבשר שמן (אם כנים הדברים שמצריך להדיח גם הבשר), דהא לדידן אין אנו בקיאין בין כחוש לשמן, ועוד דלקמן (סעיף נא) גבי נמצאה החטה על הבשר בעוד שהמלח עליו מחלק רבנו בין כחוש לשמן, ומשמע דהכא אין חילוק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.