סעיף כא

סעיף כא

אבל אם נמצא אחריו חלב אם הוא כשעורה מעבירין אותו, ואם נמצא אחריו כזית ואפילו בהרבה מקומות היו מכין אותו מכת מרדות ומעבירין אותו.

וברמ"א: וחזרתו לכשרותו ותשובתו הכל לפי ראות עיני הדיין אם עבר בשוגג או במזיד.

ובדברי רבנו מצינו בענין זה ג' חילוקי דינים:

א. אם (א) ידוע שהוא אדם כשר ונראה שהי' כעין שגגה וזו הפעם הראשונה שאירע לו כן, או (ב) אפי' הי' פושע אלא שלא הי' ממונה על הציבור ולא מנקר לעצמו ומוכר לאחרים (אלא מנקר לאחרים בין בחנם בין בשכר) וזו הפעם הא' כנ"ל, או (ג) אם ראינוהו דואג ומתאנח מיד שאירע לו המעשה ואינו מוחזק ברמאות (בין בשוגג בין בפושע, בין בממונה ובין בשאינו ממונה, בין בפעם הא' ובין בפעם הב' אם לא קיבל דברי חברות בינתיים), בכל אלו דינו דין שוגג וסגי בקבלת ד"ח לבד.

ב. אם לא נתקיים שום תנאי מג' התנאים הנ"ל, ואינו מזיד או מקל בבדיקה בשאט נפש, ואינו מוחזק ברמאות, וזו הפעם הא' או הפעם הב' אם לא קיבל ד"ח בינתיים, דינו דין פושע וצריך להכריז עליו ולבזותו (או צער אחר כיו"ב), ואח"כ יקבל ד"ח. 25

ג. אם לא נתקיים שום תנאי מכל התנאים הנ"ל (דהיינו: אם הוא (א) מזיד או מקל בבדיקה בשאט נפש, או (ב) מוחזק ברמאות, או (ג) זו הפעם הב' וקיבל ד"ח בינתיים, או (ד) זו הפעם הג' אפילו לא קיבל ד"ח בינתיים), דינו דין מזיד ואין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה או יוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב.

הערות

  1. 25. סעיף כא דינים אלו נתבארו בארוכה בדברי רבנו (יו"ד סי' ב בקו"א סק"ה) בענין טבח שהוציא טרפה מתחת ידו, ואכמ"ל בהעתקת לשונו. ורוב הדינים האמורים כתבם רבנו בפירוש גם לענין טבח שנמצא אחריו חלב, מלבד דין מוחזק ברמאות ודין נמצא פעם ב' ולא קיבל ד"ח בינתיים שכתבם רק בדין טבח שיצתה טרפה מת"י, וילמד סתום מן המפורש (ולכאורה יש לדמות טבח שנמצא אחריו חלב פעם ב' ולא קיבל ד"ח בינתיים לטבח שיצאה מת"י אותה טרפות עצמה, דדינו כפושע ולא כשוגג). וכמה פרטים בדינים אלו שכתב רבנו הם שלא כדעת כמה מהאחרונים (ראה פמ"ג סי' ב שפ"ד סקי"א, דרכ"ת סי' ב סקכ"ח וסי' סד סקקמ"ט, ועוד).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.