מבוא - למהדורה הראשונה -

מבוא - למהדורה הראשונה -

ידוע לכל גודל מעלתו של שו"ע רבנו הזקן, אשר "מפני שצרכי ישראל מרובים... וע"כ דעתם קצרה לבא בערוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה ומילתא בטעמא דווקא, וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד תכבד עליהם העבודה להכריע בין הפוסקים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא על פי הסכמת האחרונים אשר מימיהם אנו שותים ובדרכיהם אנו הולכים... אשר על כן... משמיא אסכימו... לעשות מלאכה זו על סדר הש"ע או"ח ויו"ד שהן הדינים הנצרכים שלהן מצות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בש"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא" 1 .

אך דא עקא, אשר "מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו, ובפרט שריפת הבתים פעמים, ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כ"א ההעתקות המפוזרות אצל התלמידים אחת הנה וא' הנה" 2 . וכנראה מטעם זה לא הגיע לידינו משו"ע רבנו על חלק יו"ד אלא על מתי מעט סימנים 3 , ומהלכות איסור והיתר (שעיקרם – הלכות מליחה, בשר בחלב ותערובות) אין בידינו כלל 4 .

אלא ש"דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", ורבות יש ללמוד מתוך פסקי רבנו המפוזרים בכל חלקי השו"ע והשו"ת שלו 5 על דעתו והכרעתו בעניני איסור והיתר. לפיכך הורגש הצורך בספר שיברר וילקט לפונדק אחד את פסקי רבנו בענינים אלו, כדי שיהי' לפני הלומדים ומורי ההוראה, ההולכים לאור תורת רבנו, בירור דעתו והכרעתו של רבנו (באותן ההלכות שניתן להבינם ממקום אחר) בכל ענין במקומו, מבלי צורך לחפש במקומות אחרים.

למלא צורך זה נועד הספר שלפנינו, "פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר", בו ניסינו לברר וללקט את פסקי רבנו בהלכות אלו מתוך כל חלקי השו"ע שלו, ולסדרם על סדר השו"ע יו"ד. לפנינו הכרך הראשון, והוא כולל את הפסקים לסימנים ס-צז (סוף הלכות טרפות 6 עד סוף הלכות בשר בחלב). הכרך הבא יכלול אי"ה את הפסקים להלכות תערובות.

וזאת למודעי:

א) אין אנו מתיימרים להקיף בספר זה את כל פסקי והכרעות רבנו בסימנים אלו, ובוודאי ניתן ללמוד עוד רבות מדברי רבנו, הן בענינים שנידונו בספר והן בענינים נוספים.

ב) למותר לציין שכל המובא בספר זה אינו אלא בדרך אפשר בלבד, ובפרט שבמקומות רבים אין הכרעת רבנו מפורשת בלשונו הזהב, והי' עלינו לנקוט בדרך דימוי מילתא למילתא ולהבין דבר מתוך דבר. ומי יוכל לומר שעלה בידו להגיע לתכלית דברי רבנו הזקן, אשר כבר כתב הצמח-צדק 7 אשר "כשם שבין קדשי קדשים לחולי חולין כך גבהו דרכיו מדרכינו", ואנן מה נעני אבתרי' 8 .

לפיכך חובה עלינו להדגיש, אף שפשוט הוא, שאין להורות הלכה מתוך ספר זה, ולא באנו אלא לעורר לב המעיינים ומורי ההוראה לעיין בדברים במקורם ולהבין ולהורות כיד ה' הטובה עליהם.

* * *

להלן אי-אלו פרטים על הספר ודרך עריכתו:

הספר שלפנינו נחלק לשני חלקים: ה"פנים" וה"ביאור".

ב"פנים" הבאנו את לשון בעלי השו"ע שעליו נסב הענין, ואחריו את דעות הט"ז והש"ך (וכן שאר נו"כ השו"ע עד זמן רבנו הזקן, אם הם בעלי הדעות השונות או שהדברים נחוצים להבנת יסודות הענין), ולסיום את תמצית הפסק או ההכרעה היוצאים מדברי רבנו (על פי מסקנת הדיון ב"ביאור").

ה"ביאור" פותח בהבאת עיקרי דעות האחרונים 9 שעל שו"ע יו"ד בענין המדובר 10 , וכן דעות האחרונים שעל שו"ע או"ח עד לזמן רבנו הזקן 11 . לאחר סיכום הדעות בקצרה מובא לשונו הזהב של רבנו הנוגע לענין, ואחריו הדיון בדברי רבנו ומסקנת הפסק.

כדי להקל על העיון בספר, השתדלנו לקצר ככל האפשר ולא לסטות מהענין העיקרי המדובר, ורק לפעמים הערנו בקצרה על הצ"ע בדעת מי מהאחרונים, או במה שכתבו בספרי "מראי מקומות וציונים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן" 12 .

בענין השייך לשני מקומות או יותר (בסימנים שונים, או אף בסימן אחד בסעיפים רחוקים זה מזה מרחק ניכר) הבאנו את ה"פנים" בכל המקומות, ואת ה"ביאור" בפעם הראשונה בלבד (גם אם עיקר הענין אינו שם), ובשאר המקומות ציינו לשם 13 .

בהבאת מסקנת דברי רבנו (הן ב"פנים" והן ב"ביאור") נקטנו במספר לשונות שונים: בדברים שדעת רבנו נראתה לנו ברורה ומפורשת בדבריו – כתבנו ש"דעת רבנו היא כך" 14 ; בדברים שדעת רבנו נראתה לנו כן, אך אין היא מפורשת ויש מקום לבעל-דין לחלוק – כתבנו ש"דעת רבנו נראה" 15 (או "משמע" 16 ) באופן זה; ובדברים שנראו לנו מסתברים אך בלתי מוכרחים כתבנו בלשון "יש מקום לומר" 17 .

במקומות ספורים מצאנו בדברי רבנו לא רק פסק או הכרעה במחלוקת הפוסקים, אלא חידוש דין שלא נמצא בפוסקים שלפניו. במקרה כזה הדגשנו שרבנו חידש דין זה 18 .

לעתים הארכנו ב"ביאור" גם בדברים שאינם נוגעים ישירות למסקנת ההלכה, כאשר על-ידי רבנו ניתוסף ביאור בהבנת הענין (כגון בהסברת סברות מחלוקת הפוסקים וכדומה), אך ב"פנים" הבאנו תמיד רק את מסקנת ההלכה.

* * *

אנו תפלה שספר זה אכן ימלא את מטרתו, לסייע לציבור הלומדים ומורי ההוראה לברר מקחו של צדיק בהלכות איסור והיתר, ולהגביר את הלימוד והעיון בשו"ע רבנו בכלל.

ויה"ר שע"י העסק בתורת רבותינו נשיאינו נזכה ללמוד תורה מפיו של משיח צדקנו בקרוב ממש.

ארי' ליב בהר"ר משה בנימין קפלן

מנחם מענדל בהר"ר ארי' ליב קפלן

י"ב סיון, סיום ימי התשלומין דחג השבועות, ה'תשנ"ו

הערות

  1. 1. לשון "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל" לשו"ע רבנו הזקן.
  2. 2. לשון הקדמה הנ"ל, בקטע שנשמט מהוצאה השני' ואילך, ונדפס בהוספות להוצאת קה"ת (עמ' תתקסה).
  3. 3. והם: סימנים א-ב, יח, כג-כו (הלכות שחיטה), לא-לג (הלכות טרפות), קפג-קצא (הלכות נדה), הלכות רבית והלכות תלמוד תורה.
  4. 4. ויש לעיין האם כתב רבנו שו"ע על הלכות אלו (כמשמעות לשון הקדמת הרבנים שהובא בפנים) אלא שלא הגיע לידינו, או שלא כתב מתחילה אלא על ההלכות שנזכרו לעיל הערה 3 (ולא אבדו אלא שאר הסימנים בהלכות אלו בלבד). וראה בזה בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן – ביבליוגרפיה" (מונדשיין, קה"ת תשד"מ), עמודים כח-ל, ושם הובא מס' בית רבי (ח"ג פי"א) "כי רבינו הגדול עשה על כל האו"ח ויו"ד, רק שנשרפו אח"כ".
  5. 5. ובעיקר – בהלכות פסח, בפרט בסימנים תמז, תנא-תנב, תסז.
  6. 6. לא ליקטנו את פסקי רבנו הזקן להלכות שחיטה וטרפות, בהם זכינו לשו"ע רבנו על חלק מהסימנים, מלבד סימן ס, שהוא הסימן האחרון בהלכות טרפות, ובו פותח הספר שלפנינו (כיון שהענין הנדון בו שייך במהותו להלכות איסור והיתר בכללן).
  7. 7. שו"ת צ"צ חלק יו"ד סי' סג ריש אות ח.
  8. 8. וראה בדרכי חיים בהקדמה, אשר "הכלל להבין דברי השו"ע מהרב בעל התניא צריכין שיהי' בקי בש"ס ופוסקים ואז יבין דרכו, אפס קצהו תראה וכלו לא תראה".
  9. 9. על-פי רוב לא הובאו מקורות הדברים בראשונים, מלבד כאשר נראה לנו שהדבר מוסיף בהבנת הענין.
  10. 10. בעיקר הקפדנו להביא, נוסף על הט"ז והש"ך, את דעות האחרונים הבאים: פרי חדש, פרי תואר, כרתי ופלתי, פרי מגדים, חוות דעת, יד יהודה. כן הבאנו בקצרה את עיקרי הדעות המובאים בדרכי תשובה ובכף החיים.
  11. 11. כגון: מגן אברהם, עולת שבת, אלי' רבה, פרי מגדים ועוד. דעות האחרונים באו"ח שלאחרי זמן רבנו הזקן (כגון משנה ברורה וכף החיים) הובאו על-פי רוב רק לאחר הדיון בדברי רבנו (מלבד כשהם מסכימים לדעות אחרונים אחרים שהובאו בלאו-הכי קודם לכן).
  12. 12. על-פי רוב – בספר המ"מ לחלקים ב-ד (אשכנזי, קה"ת תשל"ב).
  13. 13. כגון: סימן סט סעיף ו אות ב וסעיף כא אות ב, וסימן ע סעיף ב.
  14. 14. כגון: סימן סג סעיף א.
  15. 15. כגון: סימן ס סעיף א.
  16. 16. כגון: סימן סט סעיף טז (ג).
  17. 17. כגון: סימן צה סעיף ב (א).
  18. 18. והם: סימן סט סעיף י אות ב, סימן צג סעיף א (א) אות ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.