סי' תק"ז ס"ג

סי' תק"ז ס"ג

אע"פ שעצים שנשרו מן האילן ביו"ט אסור להסיקן ביו"ט וכו ', מכל מקום אם נפלו לתוך התנור או שהניחם שם נכרי שלא מדעת הישראל, אם יש בתנור עצים אחרים של היתר, אע"פ שעצי האיסור הם הרבה מהם, מותר להוסיף ולהניח עוד עצים של היתר בתוך התנור כדי לבטל עצי האיסור ברוב עצי התיר ואח"כ מסיקן .

ובקו"א סק"ב: בשיטה מקובצת כתב דוקא שנפלו בתוך התנור וכו ', אבל אנן לא קיי"ל הכי, שהרי מכאן למדו הפוסקים לכל איסורי דרבנן שמבטלין לכתחילה כמ"ש ביו"ד סי' צ"ט עיי"ש בשו"ע . ואף שהרא"ש וטור חולקין על זה וכן קיי"ל , מ"מ הרי הטור עצמו פסק בסי' תרע"ז דאיסורא דמיקלי קלי מבטלין וכו '.

אף שכתב רבנו בפשיטות דקיי"ל כהאוסרים להוסיף על איסור של דבריהם כדי לבטלו (אי לאו דמיקלי קלי איסורא), מ"מ ע"פ הכלל שהביא רבנו בכ"מ (עיין בהנסמן בס' כללי הפוסקים וההוראה להר"י פרקש כלל צ"ט) שבאיסור דרבנן סמכינן בהפ"מ על דעת יחיד במקום רבים, אפשר שגם בנדו"ד יסכים להקל בהפ"מ, וכדעת כמה אחרונים (פמ"ג ביו"ד סצ"ט שפ"ד סקי"ז וסקי"ט ובאו"ח סתמ"ח מש"ז סק"ד, שו"ת רעק"א קמא פסקים סל"ח). ואף שכתב בסתם "וכן קיי"ל", הרי אין כאן עיקר מקום ענין זה, ואפשר שאילו היו לפנינו דבריו במקומו היה מתיר בהפ"מ ע"פ כלל זה, כדמצינו בדבריו בכ"מ (ולרוב בקו"א) שכותב דקיי"ל כדעה פלונית ומ"מ בהפ"מ יש לסמוך על המתירין [ובמקום שמביא ב' דעות בדרבנן ואינו מכריע לסמוך על המתירין בהפ"מ, בדרך כלל מיירי בענינים שאין שכיח בהם הפ"מ (אף אם יצוייר שישתלשל מזה הפ"מ) כמו ברוב עניני או"ח, ואם לאו באמת צ"ע מה דעתו, מאחר שהביא ב' הדעות ומיירי בדרבנן דכללא הוא להקל בהפ"מ, ולאידך מובן שיש יוצאים מכלל זה] ¹⁹⁶ .