סי' תצ"ז ס"ח

סי' תצ"ז ס"ח

כל דבר שהוא ס פק אם הוא מוקצה או אינו מוקצה , כגון מצודות חיה עופות ודגים שהיו פרושות מערב יו"ט ולמחר מוצא בהם ואינו יודע אם נצוד היום או אתמול , א ס ורי ם בין באכילה בין בטלטול עד הערב , בין שהיום הוא יו"ט ראשון בין שהוא יו"ט שני של גליות , לפי שהמוקצה הוא דבר שיש לו מתירין לפיכך הולכין ב ס פיקו להחמיר ( עיין סי' תקט"ו ).

כתב במ"מ וציונים וז"ל: הולכין בספיקו להחמיר – לכאורה זה קאי על יו"ט א', אבל יו"ט ב' כתב הטעם בתקט"ו ס"ד משום שהוא כודאי, עכ"ל.

ובאמת פשוט דקאי גם איו"ט שני, דלפי שיו"ט שני נידון כודאי נשאר רק ספק אחד (ספק מוקצה), ולפיכך הולכין בספיקו להחמיר (אבל אילו היה יו"ט שני נידון כספק היינו מתירין משום ס"ס, ספק מוקצה ספק אינו מוקצה, ואת"ל מוקצה ספק יו"ט ספק חול).