שם

שם

ואפילו אם הי ה מחשב אין אני מתכוין לצאת בספירה זו, אין זה כלום להאומרים שמצוות אין צריכות כוונה כלל, אלא אם כן מחשב אני מתכוין שלא לצאת בה.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: אין אני מתכוין לצאת – עיין מ"מ פ"ב מהל' שופר ה"ד ולהאומרים מצאצ"כ מתעסק מיקרי שלא נתכוין לתקיעה ראוי', ולכאורה ה"ה כאן כיון שהי' לו כוונה לשמוע רק לא הי' לו כוונה לצאת, עכ"ל. ו שגה בזה, דאדרבה , מדברי המגיד משנה ( שדוקא כשלא נתכוין לתקיעה ראוי ה מיקרי מתעסק) מובן שבנדו"ד (שהספירה היתה ספירה ראוי ה אלא שלא נתכוון לצאת בה) לא מיקרי מתעסק, אלא זהו אינו מתכוון שנחלקו בו אם מצוות צריכות כוונה או אין צריכות, ולמ"ד אין צריכות שפיר יצא י"ח.