שם סי"א
שם סי"א
אבל אם בשעה שהפקיד אצלו ייחד לו זוית מיוחדת שיהי ה חמצו מונח שם עד שיבא הנכרי ליטלו משם, והניחו הנכרי בעצמו באותה זוית שייחד לו הישראל, או שהניחו שם הישראל במעמד הנכרי והבטיח לו שזוית זו תהי ה מיוחדת לחמצו עד שיבא הנכרי ויטלנה משם, כיון שאין החמץ מסור ביד הישראל לטלטלו ולפנותול מזוית זו למקום אחר, שהרי כבר מסר אותה זוית להנכרי , אין צריך לבערו אף שקיבל עליו אחריות.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: במעמד הנכרי – עיין בלשון הריטב"א בדף ו, א ד"ה חמצו של גוי עושה, וצ"ע, עכ"ל. ובאמת הרי כתב שם הריטב"א דהא דמהני מחיצה בקיבל עליו אחריות הוא דוקא מדעתו דגוי , וזהו כבמעמד הנכרי שכתב רבנו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.