שם ס"ט

שם ס"ט

המשקה מים לזרעים חייב משום חורש ומשום זורע, מפני שמרפה ומרכך את הקרקע כמו החורש, והוא שמתכוין להצמיח הזרעים כמו הזורע.

רבנו פתח בשני חיובים, משום חורש ומשום זורע, וכנגדם כתב לאח"ז שני ענינים: "מפני שמרפה ומרכך את הקרקע כמו החורש, והוא שמתכוין להצמיח הזרעים כמו הזורע".

ואיכא למידק מדבריו דלצדדין קתני, דהיינו דטעמא דמרפה ומרכך את הקרקע קאי אחיובא דחורש דוקא, והתנאי דמתכוין להצמיח הזרעים קאי אחיובא דזורע דוקא, אבל לחייבו משום חורש לא בעינן מתכוין להצמיח הזרעים.

ובמ"מ וציונים כתב להוכיח מלשון הגמ"י (פ"ח אות ג') "שצריך ליזהר שלא להטיל מים ע"ג עשבים בשבת" שגם חיובא דחורש הוא דוקא במתכוין להצמיח הזרעים, דאל"כ מאי איריא ע"ג עשבים. אבל אינה ראיה, דאף אם לא בעינן מתכוין להצמיח הזרעים לחייבו משום חורש, מ"מ ודאי בעינן שירפה קרקע העומד לזריעה או שכבר זרוע, ולכן כתב ע"ג עשבים דוקא.