שם סכ"ד

שם סכ"ד

חצר שנתקלקלה במי גשמים מביא תבן וזורה בה, שהתבן אינו מבטלו שם מפני שראוי למאכל בהמה או לטיט, ולפיכך אין בו משום בנין. אבל לא יזרה בה דבר שמבטלו שם, מפני שנראה כאלו מתכוין להשוות פני הקרקע, וכיון שמבטלו שם הרי זה בנין קבוע. במה דברים אמורים בחצר שנתקלקלה, שכיון שהוא בא לתקן החצר הרי זה נראה כאלו מתכוין ג"כ להשוות פניה, אבל בענין אחר מותר לזרות בה אפילו דבר שמבטלו שם, כיון שאינו מתכוין להשוות פניה.

כתב במ"מ וציונים וז"ל: מפני שנראה וכו' – עיין לשון רש"י וכו', ולכאורה מלשון רבנו משמע ע"ד מ"ש המלחמות פי"ז סוד"ה א"ה אינו מכיר ברמיזותיו וכו' שמלאכתו מתקיימת. כאלו מתכוין – עיין רבנו יונתן שם במשנה ד"ה אבל לא במדינה, כ' כמתקן וכו' כבונה, ואולי משו"ז כתב רבנו שנראה וכו', או שהכוונה ע"ד מ"ש התוס' כתובות ו' ע"א סוד"ה האי כעי"ז בתיקון כלי שאסור משום פ"ר, ומשו"ז לא כ' מתכוין ממש, עכ"ל.

ו לא כיוון בכל מ"ש כאן , כי ההסברה פשוטה , שהרי כאן אינו מתכוין לאשוויי גומות וא"כ למה יאסר במבטל , ואי הוי פס"ר למה יהא מותר בע נין אחר. וע"כ אינו פס"ר , ומ"מ אסור באינו מתכוין מפני שנראה כמתכוין , אבל בשלא נתקלקלה שאינו נראה כמתכוין מותר , וזהו מ"ש המ ג "א " דדמי לבנין ". ופשוט.