שם סי"ד
שם סי"ד
אם הדליק נר במקום שאין משתמשין בו כלום בשבת שאינו חייב להדליק שם נר, ואחר כך נטל נר זה הדלוק והניחו במקום שמשתמשים בו, לא יצא ידי חובתו בנר זה, דכיון שבשעה שהדליקו הי ה במקום שאין משתמשים בו בשבת אינו ניכר שהודלק לכבוד השבת.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: לא יצא י"ח – עיין לשון הרמ"א. ועיין לעיל ס"ו כתב צריך לכבותה וכו', וכאן לא יצא י"ח, משמע ששם אם עבר ולא כיבה מ"מ יצא י"ח. וכנראה שרבנו נקט לשון השו"ע סי' תרע"ה ס"א, וכמ"ש המג"א ס"ק כ"ג דגם בשבת הדלקה עושה מצוה, עכ"ל.
ו אשתמיטתי ה מ"ש לעיל בסי"א : דכיון שהיא אינה מקבלת לאלתר וכו' אם גם הבעל לא יקבל לאלתר יצטרך לכבות הנר ולחזור ולהדליקו וכו' ונמצא שבירכה לבטלה (ו כן בקו"א סק" ב שם) , ומוכח שגם בהא דס"ו לא יצא י"ח אפילו בדיעבד. וברור דלפמ"ש רבנו בהמשך אותו סעיף ( ובקו"א סק"ג ) שעיקר המצוה הוא בהנאה לאור הנר ולא בהדלקה לא שייך לומר הדלקה עושה מצו ה, וזה א"צ לפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.