שם סי"א
שם סי"א
אם דעתה לבוא מהחופה בבין השמשות, אין לה לסמוך על זה שלא להדליק קודם לכתה ושתצוה לנכרי להדליק כשתבוא בבין השמשות, ושתברך היא על ידי פרישת ידי ה מיד אחר הדלקת הנכרי שלא תיהנה לאורן עד אחר ברכתה, לפי שהאיך תברך וצונו להדליק והן דולקות כבר מקודם לכן או על ידי הנכרי .
כתב במ"מ וציונים וז"ל: שהיאך תברך וצונו להדליק – עיין לשון מ"א שם, ולכאו' כוונת רבנו משום שמברך ב ל ולא ב על , עכ"ל .
ודבריו תמוהין , ד הא מפו רש בקו"א ( סק"ג בסופו) דלהסברא דאינו יכול לברך (ואינו דומה לנט"י ע"י נכרי שיכול לברך כיון שבנדו"ד אין סיוע ע"י הישראל) לא מהני אפי' ב"על", והטעם מפו רש בקו"א .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.