שם סי"ב
שם סי"ב
ויש אומרים שאם השלים תפלת ערבית של שבת מבעוד יום צריך לאכול מיד, ואינו רשאי להתענות עד צאת הכוכבים, דכיון שקיבל עליו שבת בתפלה אסור לו להתענות עוד, שאין מתענין בשבת אפילו שעה אחת כשמתכוין לשם תענית, כמו שיתבאר בסי' רפ"ח. ואף אם קיבל התענית במנחה שחייב הוא להשלימו, אעפ"כ יאכל מיד לאחר השלמת (הצבור את) התפלה, לפי שהוא מתענה עד אחר קבלת שבת זהו ג"כ השלמה, שכבר נשלם יום החול וחל עליו השבת.
מלשון רבנו "דכיון שקיבל עליו שבת בתפלה" משמע שאין כוונתו לקבלת תוספת שבת גרידא אלא לקבלת עיצומו של יום, כמבואר לקמן בסי' רס"א ס"ג ובקו"א סק"ג שהמתפלל ערבית של שבת מבעוד יום קיבל עליו עיצומו של יום ולא תוספת בלבד 40 , ומש"ה הוא דחשיב השלמה, דכיון שקיבל עליו עיצומו של יום כבר נשלם היום שלפניו.
ולפ"ז לכאורה הוא הדין גם בחול, שאם התפלל ערבית של מוצאי התענית חשיב השלמה, כמבואר בקו"א שם שגם בחול ישנו לדין קבלת עיצומו של יום. והוא דלא כמ"ש המג"א סק"ח שבחול לא מיקרי השלמה עד צאת הכוכבים 41 . וצ"ע.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.