פרק יב

פרק יב

כי כל אות הוא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי ע' בחקת תער"ב ¹⁸⁶ בקצרה החיות וכח מיוחד הרי בכלל זה הוא גם האור המתלבש בהאותיות הכח העליון וחיות כללי כו' הוא למע' מאור המתלבש רק המחבר ומצרף כח עליון הוא כח נעלם העצמות של האו"פ; חיות כללי הוא אור מתגלה והוא או"מ.

האור העולה על כולנה ע' באין עומדין רס"ז דף שכ"ט ¹⁸⁷ .

מכון שבו אוצרות שלג חגיגה יב,ב.

בריאות חדשות פחותי המעלה היינו דברים טמאים ע' בוככה הגדול אות ו' דף קמ"ה סע"א ¹⁸⁸ ע"ש.

ואור הירח הוא מהשמש כו' אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש. ע' במים רבים הגדול אות כ"ז דף כ ¹⁸⁹ ' הירח עצם חושך רק שמקבלת בכל חודש אור חדש מהשמש ונמצא כי האור המאיר בארץ בלילה מן הלבנה הוא ג"כ אור השמש ועכ"ז אינו בערך כלל לאור השמש המאיר ביום.

חילופי א ותיות בלקו"ת אמור ל"ג ג' שהוא בא"ת ב"ש ע"ש.

ע' באגה"ק ויעש דוד שם פ"ה תמורות בא"ת ב"ש. לפי"ז מפ' גלגול רל"א שערים בא"ת ב"ש כו' אח"כ אשבר כו' אח"כ ארבק כו' אח"כ אקבצ כו' אצבפ אפבע אעבס אסבנ אןבם אם בל אל בך ע' בפרד"ס.

[ חילופי אותיות ותמורותיהן ] מענין חילופיהן ותמורותיהן אולי יש להסמיך זה לההפרש בקרבנות בין חליפין שהיא כשאבד הראשון ומפריש אחרת תחתיה לתמורה שהוא כשעומדת הקרבן בעין ואו' זו תמורת זו ע' במנחות פ"ז משנה ד' בהר[ע"]ב וצ"ע.