פרק יא

פרק יא

מדת חסד ורחמים שבנשמה א"א לבא לידי התגלות בפועל ממש כו ' הדיוק התגלות בפו"מ י"ל הכונה כשבא במעשה הצדקה, ויש התגלות שאינו נק' פו"מ, כהתגלות האה' בדיבור, שגם בזה ישנם אותיות המחשבה והדיבור וע"ש בהנהגת עשרה מאמרות ג"כ נקראו בשם מאמרות לגבי הנבראים בלבד כו'

או אפי' בהבל העליון לבד כדכתיב ויפח באפיו נ"ח ע"ש ובאגה"ת הלא מבאר דמהל' ויפח מוכח שהוא הבל פנימי למע' במדרי' מבחי' דיבור ע' בשער התפלה לאדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ בשער התשובה ח"א בדרוש מה ה"א שואל מעמך בדף ע"ט ¹⁸⁵ . דיש בחי' בהבל הפה שהוא למטה במדרי' מבחי' הדיבור רק דבשרשו מהבל פנימי יותר דע"ז נא' מאן דנפח מתוכי' נפח ע"ש.

בלקו"ת סוף בחקותי נ,ד מביא ממדרש תהלים רס"י ס"ב בענין בהא בראם מה ה"א כשאדם מוציאה מתוך פיו אין בה לא ריחוש שפתים ולא חריצות לשון כך בלא עמל כו' וזהו הבל היינו אות ה' אתא קלילא כו'.

ולא נקראו בשם אותיות לגבי הנבראים אלא לגבי מדותיו ית ' . מתחיל שנקרא מאמרות לגבי הנבראים בלבד ומסיים ולא נקראו אותיות לגבי הנבראים. נראה ההתחלה לו' דע"ש שבאים ומביאים למדות לאחר התגלות פעולתן בתחתוני' עש"ז נק' מאמרות, והיינו, ע"ש שע"י הוא פועל הבריאה כמו שהמדות נק' מדות לגבי הנבראים עליוני' ותחתונים כו', אבל במעלתם וערכם אינם אותיות בערך הנבראים, כ"א בערך המדות עליונים, וצריך יגיעה מעט ליישב הדבר ולהבין הכתוב והנאמר.

והנראה עוד בדרך אפשר הפי' כך ולא נקראו בש' אותיות לגבי הנבראי' היינו בזה שנאמר שנקרא אותיות לגבי הנבראים לא נקראו כך לגביהם אלא לגבי מדותיו, דכאשר מדותיו נק' מדות לגבי הנבראים כנ"ל אז בערך זה קוראים המאמרות בשם מאמרות לגבי הנבראים בערך מדותיו, וצ"ע.

וע"פ פשוט, המדות אינן עולות ונקראים בשמות אלו בפ"ע מצד יחודם, ומה שנזכר בשמות אלו הוא לגבי הנבראים, כן המאמרות מצד יחוד' אינו נק' בשם מאמרות רק לגבי הנבראים שמעלתם בעצמם נק' אותיות רק לגבי המדו' עליונות ולא לגבי הנבראים.