פרק ג

פרק ג ¹⁷³

[ כח הפועל ורוח פיו שבנפעל המהוה אותו תמיד ] בענין כח הפועל שבנפעל המבואר בפ"ג ע' בבי' אחרי ה"א תלכו בלקו"ת ראה ¹⁷⁴ .

אלו נתנה רשות לראות ולהשיג כו ' ע' בד"ה אשרנו מה טוב חלקנו רפ"ח בבוך שלי רס"ג ¹⁷⁵ :

[ גשמיות הנברא וחומרו וממשו ] הל' המוזכר בפ"ג ממשו אולי יש להסמיך למ"ש בהלכות ציצית סי' ט' סעיף ט' כו' וז"ל י"א כו' צריך שיהי' ג"כ צבעם ממין הצבע הכנף כו' וי"א שלא הקפידה תו' אלא על ממשות הציצית שיהי' ממין ממשות הטלית (דהיינו אם הטלית משי יהי' הציצית משי ואם קנבוס כו' מקנבוס).

[ כי בטל במציאות ממש כו ' שאין מאיר שם ] בענין ביטול האור במאור בדרושי רס"ה שבועות ד"ה נשא קמ"ב ¹⁷⁶ .

ע' בד"ה וילך איש מבית לוי שמות רס"ו ¹⁷⁷ . בפ' אחו"ק רס"ו קמ"א ¹⁷⁸ .

[ שפע האלקי מרוח פיו השופע עליהם ומהוה אותם ] מה שמבואר כאן שהנבראים הן הארה מכח האלקי המהווה ע' בד"ה נח תער"ב בוך שלי דף קמ"ה ¹⁷⁹ : דסט"א אין התהוותם מגוף ההארה כמו הנבראים כו' דהסט"א אין מציאותם הארה ח"ו מהכח אלקי כ"א מציאותם הוא מן הלבושים המעלימים ע"ש.