פרק א

פרק א

[ לעולם ה' דברך נצב בשמים ] ע' במים רבים הגדול אות ק' דף ט"ז ¹⁷¹ . ולא נאמר בשמים מפני שלא תעלה על דעתך שתשא עיניך השמימה ותראה כי הוא נברא משובח נעלה כו' לא יעלה על דעתך שהוא מקדמת דנא או יש יכולת לעשות ולהשפיע איזהו דבר לכן נאמר לעולם ה' דברך נצב בשמים להחיותו תמיד שהוא נברא כמו כל הברואים השפלים שבארץ כו' וממנו תבין גם בארץ הלזו הגשמיית הנראה ונגלה כו' אלו היו מסתלקים מהם האותיות מע"מ כו' היו חוזרות כו' ע"ש.

[ וז"ש האריז"ל שגם בדומם כו ' יש בחי' נפש כו ' ] ע' בלקו"ת בי' אחרי ה"א תלכו כ,ד שהרי הארה מהכלים וגם אפילו הארה דהארה מהקו מלובש ממש בהנבראים להחיותם. בסש"ב ח"ב פ"א בשם האריז"ל שגם בדומם ממש מלובש אותיות הדיבור מעשרה מאמרות וה"ז בחי' כח הפועל המלובש ממש בהנפעל כמש"ש פ"ג כו' ועוד זאת שגם כח הפועל מע"מ וכלים דאצילות המלובש ממש בהנפעל שהם בי"ע אינם כדמיון הנשמה המלובשת בגוף שהרי אין שרש ההתהוות הגוף ועצמות מנשמתו משא"כ כח הפועל ורוח פיו ית' שבפועל מהווה את הנפעל מאין ליש ולכן הנפעל בטל באמת לגבי כח הפועל שבו ולא כמו גוף לגבי הנשמה, פ"ג ופ"ו ע"ש.

מענין רל"א שערים ע' במק"מ דף ט"ו מהזהר רל"א שערים כ"א א"ב חוץ מאלב"ם ויש רל"א שערים פנים שמתחילים בא' ורל"א שערים אחור שמתחילים בת' ע"ש.

ע' בפרד"ס מהרמ"ק זצ"ל שער ל' שער הצירוף פ' ה' דף קפ"ד.

בשעה שהקדימו רס"ז דף ש"ח ¹⁷² רל"א שערים המתגלגלים כו' וכמו א"ת ב"ש שהאלף מתחיל בתיו הרי בהתיו מתלבש אור האות אלף ומ"מ אינו ממהותו כלל כו' וזהו"ע הפרסא שהן בחי' האותיות דחילופים.

[ צירופים וחילופי אותיות כו ' חילופים ותמורות האותיות כו ' ] ע' בפרד"ס קפ"ג: ויש חילוק בין צירוף לתמורה כו' הצירוף תשתפכנה אבני קודש ולא תתהפכנה מאותיות אלו לאותיות אלו זולתם שהם בראש הצירוף ואותם שהם בראש הצירוף הם אותם שבסוף הצירוף אלא שהוא כמו גלגל המתגלגל כו' אבל התמורה הוא חילוף האותיות בכ"ב אלפא ביתות כאשר נבאר כמו המשל שם ה' אלקינו ה' כו' המתחלף בא"ב ג"ד כוז"ו במוכס[ז] כוזו ובאתב"ש מצפ"ץ כו' ע"ש.

וזה שמו אשר יקראו לו כו' בשעה שהקדימו רס"ג.