פרק נב

פרק נב

[ ואימא תתאה ושכינה ] כנ"י ואימא תתאה בל' הזוהר ושכינה בל' הגמרא באגה"ק דף קיג סע"א.

ומהו הלבוש שיוכל כו' י"ל הלבישה הוא בחי' השלמה דתורה בעוטה אור תער"ב ¹⁶³ . עי' בסי' בדרוש שאחר עלינו. ועי' בד"ה ארדה נא רנ"ח מובא ג"כ מהדרוש דסי' הנ"ל.

וגם משם נמשך התלמוד שלפנינו (יש להסתפק אם מהיכל ק"ק דבריאה או ממל' דבריאה ועי' בבי' את שבתותי ¹⁶⁴ דף מ"ד ע"ד בזה"ל היינו כמ"ש בסש"ב פנ"ב שהתלמוד נמשך מהיכל קד"ק דבריאה שבו מתלבש מל' דאצילות ע"ש.

[ מלכות דאצילות כו ' שהיא מתלבשת בהיכל ק"ק דבריאה כו ' וגם משם נמשך התלמוד שלפנינו ] בדרוש שאחר עלינו ¹⁶⁵ ענין היכל קד"ק דברי' שבחי' חב"ד שבו היינו התלמוד כו' והוא בחי' הלבוש שמתלבש בו בחי' מל' דאצי' כו' תוכן בקצרה. כוונת ורצון המאציל העליון בהשתל' שיהי' נעוץ בהן תחלתן בסופן, הטעם שבאמת אי"ע כלל וכלל בין עצמות אוא"ס ממש לבחי' התפשטות השפע מאתו כו' אנ"ר שכל שפע מהמשפיע למקבל היתה מופסקת מיד מפני שאי"ע לגבי עצמות המשפיע ולמה לו הטורח והירידה כו' אך כאשר ימצא בעלול דבר חדש שאינו בכח המשפיע תלמיד המתחכם זה יגרום ירידת המשפיע כו' שמפני טעם זה הוצרך בהשתל' שיהי' נעוץ תחב"ס שיצטרך המשפיע לקבל מן המקבל מפני המצא בו כח חדש שאינו במשפיע כדי שיהי' יורד מעצמותו בשביל זה המאכל יחי' האדם כו' הגבוה ממנו בס' ההשתל' כי בשרשה כמו שהיתה קודם שנפלה כו' היתה גבוהה מנפש האדם. ועד"ז הוצרך בשרש ההשתל' למע' מע' כו' עד שיהי' נעוץ תחב"ס ויהי' מקבל הראש מהרגל הגם שבבחי' הפנימיות העליון גבוה אבל מצד בחי' החיצוניות התחתון גבוה כי מפני שרשו בעצמות קודם השתל' גבוה ירד כ"כ להיות בבחי' חיצוניות בס' ההשתל'.

ועוד מענין שאי"ע כלל בין עצמות אוא"ס לנאצלים כו' ואי"ז כמו כו' איך שאי"ע לדומם העפר לגבי ראשית הבריאה בהשתל' והן הנשמות שנהנין כו' דאבי"ע ע"ד דוגמא שכל מחדו"מ שמלובשים זה בתוך זה כו' עצמות השכל נתלבש במח' כשיחשוב איזה שכל עד שלא יוכל להשכיל שכל וסברא אחרת באותה הרגע כו' לפי שעצמות ומהות השכל יש במח' משא"כ כו' כנראה בחוש שלפעמים יכול לדבר גם כשיחשוב בדבר אחר מפני שאז אין המח' בהדיבור רק בבחי' הארה בעלמא ועד"ז יובן למע' ע"ש. אבל כו' ממאציל לנאצל אינו בדרך הדרגה וערך כלל כו' יובן יותר הטעם דהוצרך סדר ההשתלשלות מן העצמות באופן שיהי' התחתון עליון עד שנתחב"ס כו' אמנם אותו הכח עליון שניתן למקבל הוא בא ונמשך דרך הלבשה והעלם שלא לפ"ע השתל' כו'. חב"ד דבריאה שהוא התלמוד הוא הלבוש, כאשר המל' דאצי' יורדת בסתר המדריגות בבי"ע שאי"ע כלל צריך תחלה שיתלבש בבחי' חב"ד שבברי' מבחי' חב"ד דאבא דאצי' שרש המל' הגבוה ממנה. כו' בבחי' לבוש והעלם גדול עד שהוא כדוגמת מאכל ומזון לשכינה, מל' דאצי' ויחי' אותה בבחי' מוחין חדשים לגמרי מצד שרש החב"ד שהוא בבחי' מוחין דאבא שרש כל האצי' כו' וזה נק' היכל קד"ק כו' שבו התלמוד שממנו הלבוש כו'. פלפול הלכי' כו' שמדבר בענינים נשמות כו' דבדברים התחתונים שנפלו למטה כ"כ בנוגה ניתן בהם בבחי' התלבשות כח עליון מאד ביותר מה שאין עליון הימנו בהשתל' כו', בענין גילוי אלקות בהיכל קד"ק שהי' בבהמ"ק מפני י' הדברות שבלוחות אבן שהן בדברים תחתונים דוקא לא תגזול כו' והמכתב כו' בדברים תחתונים שיש בהן בהעלם מאורות הגנוזים בעצמות א"ס (ד"א שלו אין להקב"ה בעולמו כו' אין להקב"ה התחברות להתאחד ולירד מעצמותו להיות ראש ושרש לעולמות הנאצל כו' כ"א ע"י התלבשות בדברים תחתונים שנמשך בהן כח עליון ע"ש.

מענין ההפרש בין אור שכל לסברא שכלית ע' בוביום שמחתכם רפ"ז ¹⁶⁶ .

רשימה לזכרון בדרוש קול דודי לקו"ת שה"ש פ"א בענין ברא ונברא אולי לעיין בע"ה בדרוש פתח אליהו הגדול בוך זה דף רמ"ו סע"א ¹⁶⁷ אולי אמצא מכאן בי' ללקו"ת.