פרק נא

פרק נא

[ אין שינוי קבלת הכחות והחיות שבאברי הגוף מן הנשמה כו ' שיהי' מהותה ועצמותה מתחלק לרמ"ח חלקים ] בלקו"ת בהוספות נב,ג תחלת אות ג' כי החיות הנמשך ומתפשט בכל הגוף ברמ"ח אברים אינו מהות ועצמות ממש, שלפי"ז יהי' מהותה ועצמותה מתחלק לרמ"ח חלקים שונים מתלבשים ברמ"ח אברים כו' ובאמת זה אינו כמ"ש בסש"ב פנ"א ע"ש.

עי' בלקו"ת פקודי ג,ב והנה מבואר בבינונים פנ"א איך שהחיות המלובש בהאברים הוא רק בחי' גילוי והארה מהנפש דאלו הנפש עצמה לא שייך לומר שמתחלקת לרמ"ח אברים כו' וגם הגילוי ממנה מאיר ומתלבש במוחין והארה נמשך משם לשאר כל האברים כו' ע"ש.

עצם אחד עי' בשלח רס"ה קמח,ב ¹⁵⁷ ואינו שייך לומר שהכחות נמצאים בו בבחי' התייחדות אלא אינם בו כלל והוא עצם אחד ממש ולכאורה איך יתווכו ב' הענינים שהוא נושא כחות ומ"מ הוא עצם א' ממש י"ל בענין מה שעצם הנפש נושא כחות אין הענין שהוא נושא בעצמו דבר מה כו' אבל הענין הוא כך שהנפש בכללות מציאותו הוא נותן מקום (דהיינו שהוא בבחי' סיבה) שיהיו נמצאים כחות כו' אבל אין מהכחות כלל וכלל במהות ועצמות הנפש ע"ש.

[ פשוט ומושפט מכל ציור גשמי ] הל' המובא כאן פשוט ומופשט מכל ציור כו' עי' בד"ה ואני תפלתי שלח צ"ד בקונטרס כ"ז ¹⁵⁸ . והפשוט הוא מופשט וענינו של המופשט הוא דגם בהיותו מעוטף באיזה דבר הנה הוא בפשיטותו ע"ש. ועוד שם: ואי"ז אלא מה שהדבר ההוא הלבישו אבל לא שהוא התלבש בהדבר ההוא, ולכן הנה בעצמו אין בו שינוי כלל והוא בפשיטות כמו שהי' ע"ש.

[ שעיקר משכנה והשראתה של המשכה זו וגילוי זה ] בחודש השביעי רפ"ה ¹⁵⁹ מדייק הל' המשכה וגילוי משכן והשראה ומבאר דהמשכה הוא בחי' נקודת החיות הכללי טרם שמתפשט בגוף, והוא בבחי' משכן דשייך גם בדבר שהוא בעצם נבדל מהמקום, לא כמו השראה ע"ש.

[ עיקר משכנה והשראתה כו ' ולא זו בלבד ] בעת"ר באז ישיר דף צ,א ¹⁶⁰ נר' דהל' עיקר משכנה והשראתה קאי על האור וחיות כללי ומש"א אח"כ ולא זו בלבד אלא כו' ג"כ כלולה הוא על כללות הכחות.

ונראה דהפי' ולא זו בלבד הוא לומר דלא זו בלבד שמקבלים תחלה הכח והחיות הראוי להם כו' אלא גם כללות כו' הוא ג"כ במוח אלא דצריכים לחלק בין מה שאומר תחלה שעיקר משכנה והשראתה הוא מדרי' עליונה יותר, ומה שאו' המעלה דמוחין דלא זו בלבד שמקבלים תחלה כו' הראוי להם אלא גם כללות כל המשכות כו' בחי' כללות כל המשכות הוא למטה במדי' מהאמור קודם שעיקר משכנה ודוק היטב.

[ ושם הוא עיקרה ושרשה של המשכה כו ' ומשם מתפשט ת כו ' ] ע' בד"ה שמח תשמח רנ"ז דף ע"ט ¹⁶¹ : שהארת הנפש הוא אור כללי עדיין (והיינו בחי' עצם האור) ולמע' עדיין מהתחלקות כחות פרטיים ומבחי' האור כללי מתפשטים בחי' אורות וכחות פרטים המתלבשים באברי הגוף כו'. (ועמ"ש בסש"ב פנ"א ושם הוא עיקרה ושרשה של המשכה בבחי' האור והחיות של הנשמה כולה ומשם מתפשטת הארה כו') ע"ש.

ו כל הכוחות מתפשטים מהמוח נר' דר"ל לא לבד שראי' ושמיעה הם מתפשטים מהמוח אלא גם כל הכחות כו' והיינו כידוע דראי' מחכ' ושמיעה מבינה כו' ודוק.

[ שההשפעה והמשכת החיות מכונה בשם אור עד"מ ] מה שהמשכת החיות נק' בשם אור עי' בשרש מצות התפלה אות ל"ד. קלה,ב.

מה שהמשיל כאן המשכת הגילוי מאוא"ס למשל המשכת החיות הנמשך מהנפש ע' בפתח אליהו הגדול דף ע"ד ¹⁶² שמציין לדרוש שלש שיטות אות ט' ונר' שזה ע"פ שיטת המערכת דהספי' הם גילוי כח הכמוס כו' מע"ס הגנוזות וע"ש.