פרק מג

פרק מג

ע' בסידור הערה לתיקון חצות ביאור לפרק זה.

המאמר אם אין יראה כו ' באבות פ"ג משנה י"ז רבי אליעזר בן עזרי' או' כו'.

ע' בדרוש וכל הלבבות יראוך מאדמו"ר הצ"צ נ"ע בבוך שתחת ידי דף קכ"ט א' ¹³⁵ רחימו הנק' אה"ע נלקחה ג"כ מביטול העולמות איך שכל התענוגים הגשמיים ורוחניים כו' כלא ממש חשיב לגבי מקור החיים ואין דמיון וערך ביניהם כלל ח"ו כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים כו' כביטול דיבור אחד לגבי נפש המשכלת ומ"מ נק' אהבה זו אהבת עולם ואהבה זוטא לפי שנלקחה מהתבוננות ביטול העולמות כו' אמנם אח"כ צ"ל אהבה רבה והוא ע"י שיוסיף דעתו להתבונן איך כי מצד מהו"ע א"ס ב"ה הוא למע' מע' מבחי' סוכ"ע וממכ"ע ובחי' סובב וממלא הוא רק מה שנמשך ממנו הארה בעלמא להחיות העולמות. והוא הנק' מקור החיים ומקור התענוגים כולם ובבחי' זו שייך התבוננות הנ"ל איך שהעולמות הם כל"ח לגבי בחי' מקור החיים שהוא בחי' סוכ"ע וע"ז שייך לומר כביטול דיבור אחד לגבי כללות הנפש המדברת כך הוא ביטול החיות המתלבש בתוך העלמין לגבי מקור החיות אבל מ"מ בחי' סוכ"ע הוא מקור להתהוות בחי' עלמין והוא רק זיו והארה ממהו"ע ית' שאינו בגדר עלמין כלל וכמו שהזיו אינו ערוך כלל למקורו כנודע כך הוא במה"ע ית' לא שייך כלל השבח הזה דביטול העולמות וכל"ח זה השבח ע"ש כו' ומבחי' התבוננות זו מצד פנימיות אלקותו ית' שאינו בגדר עלמין יומשך בחי' האה"ר ליפרד מן הפתילה כו' אלא שאח"כ צ"ל בחי' יר"ע להתבושש מא"ס ב"ה ולהיות בבחי' שוב לאחד ע"ש. ובדף קכ"ח ¹³⁶ מביא התניא מפמ"ג ע"ש.

ירא בושת (יוצא מפ' בראשית ירא בשת ומפני זה נז' ירא כו' בלא הא) ע' בדרך החיים שעה"ת ח"ג אות כ"ו דף מח,ב מט,א-ב ¹³⁷ ע"ש בארוכה.

בענין איזהו חכם הרואה את הנולד אולי כדאי לעיין בקונטרס עבודה אעת"ר אות וא"ו. למה שמציין לשער הייחוד פ"ה בענין ההתבוננות בהאין אלקי ע"ש ודוק.

.

[ שתי מדרגות אהבה רבה ואהבת עולם ] מה שאה"ר למע' מאה"ע ע' בלקו"ת במדבר ט,ד מביא מפמ"ג דאה"ר גדולה מאהבת עולם ובמ"א מבואר דאהבת עולם גבוה ומתרץ עולם ממלכות ואהבה רבה מבחי' ז"א, ולפעמים מבואר דעולם הוא בינה אז ה"ז למע' מאה"ר שבבחי' ז"א ע"ש ב' פירושים בעולם: מלכות, ועולם פי' נצחיות ע"ש.

שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג ע' בקונט' העבודה אעת"ר יד,ב ¹³⁸ ונראה דבנה"ב פועל רק בחי' ביטול היש שז"ש שלא תתלבש כו' ע"ש. ובד"ה בפ' נסכים ¹³⁹ כ' ג"כ להסיר החמימות שבלבו ובכדי להפכו זהו ע"י בחי' אש שלמע' הנ"ל ע"ש.

ואהבת בגמט ' ב' פעמים אור כידוע ליו"ח והוא עומד תער"ג רו,ב ¹⁴⁰ דהכלים הוא תומ"צ ע"ש.