פרק לו

פרק לו

חשך כפול ומכופל זה היום רנ"ז צ,ב ¹⁰⁹ הכפילות דו"נ דקליפה.

ענין החשך הוא דלבד זאת מה שלמטה הנה האור אלקי הוא מצומצם ביותר הנה הוא עוד בתכלית ההעלם וההסתר (וההעלם כו' זהו"ע החשך).

ואין הכוונה בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית ' עי' בד"ה ארדה נא רנ"ח ¹¹⁰ הואיל ולהם ירידה כו' כי עולם האצילות ה"ה אלקות אלא שירד במדרי' תחתונה היינו במקום הנאצלים (ע' בד"ה וירד העיט ¹¹¹ ) ומכ"ש בחי' התפשטות וגילוי האורות דאצי' שהם בבחי' גילוי ההעלם מא"ס המאציל ה"ז בחי' ירידת האור במדרי' במה שנאצל להיות בבחי' אור נאצל כו' נמצא דאורות דאצילות הן שנאצלו מא"ס המאציל לירד ממדריגתם הראשון להיות בבחי' אורות הנאצלים ואיך יהי' להם עלי' מצ"ע מאחר שהן אלקות ובכוונת המאציל ירדו להיות למטה ממדריגתן, וגם בבחי' כלים דאצילות שנתהוו מהבירורים דשבה"כ דתהו מ"מ הרי הבירור בהם הי' מלמעלמ"ט כו' דמהיותר מובחר נעשה כלים דאצילות כו' והיינו מה שא"ס המאציל בירר את שבה"כ דתהו (שנפלו במקום הבריאה) ומהיותר מובחר נעשו כלים דאצילות, ובד"כ הכלים דאצילות הם ג"כ בחי' אלקות ממש, והתהוות ג"כ בבחי' אצילות כו' ולכן כללות עולם האצילות י"ל שהוא בבחי' ירידה מה שירד ממדריגתו הראשונה, וירד ונתהווה כתיקונו דהיינו שהוא בחי' אלקות ואיך יהי' בהם עלי' מצ"ע מאחר שהתהוות העולם הוא כתיקונו ולא חסר כלום שלא יש שם ענין הישות והפירוד ח"ו כ"א הוא בחי' אלקות ממש. ומה שהי' צ"ל בהם בירור היינו מצד הכלים נתברר ונתתקן מלמעלמ"ט נמצא שנתהוה העולם בתחלה כתיקונו וממילא מובן דכוונת המאציל בהתהוותם אינו בשביל להתתקן כ"א הכוונה הוא רק להיות בבחי' ירידה ממדריגתו הראשונה וממילא יהי' ממוצע בין א"ס המאציל ובין הנבראים כו' וכוונה זו נשלמה בהם בהתהוותם ואצילותם, משא"כ התהוות היש ה"ה התהוות חדשה דכאן נמצא כאן הי' כו' והתהוותו הוא שנתהווה שלא בשלימותו ותיקונו כי ה"ה מעורב בפסולת כו' כתנות עור כו' שנעשה הגוף חומרי כו' עור ק"נ והיינו שנעשה גופו מעורב ק"נ כו' כן נעשה בכללות העולמות כו' הרי שנבה"ע מעורב בפסולת ורע שזהו סיבת הישות והכוונה היא שיתתקן מלמטלמ"ע שהרי לא נברא מתוקן א"כ הרי לא נתתקן מלמעלה כ"א שיתתקן ע"י העבודה למטה כו' ועיקר ענין הישות ועיקר התיקון מלמטלמ"ע הוא למטה בעוה"ז הגשמי דוקא כו' עולם הבריאה אינו בחי' יש עדיין כו' ועולם היצירה כו' מ"מ אינו ג"כ בחי' יש ממש המלאכים כו' מב' יסודות הדקין אש ורוח דעולם היצירה כו' רק עיקר מציאות היש ממש הוא בעולם העשי' בעוה"ז דוקא. וכמו"כ אופן הבירורים למעלה בעולמות בי"ע הרוחנים הי' מלמעלמ"ט דמה שהרי אפשר להתברר ולהתכלל בעולם הבריאה נעשה עולם הבריאה כו' והיותר גס נפל למטה בעולם העשי' בעוה"ז החומרי והגשמי, ממילא מובן דכוונת התהוותן מה שנתהוו עולמות בי"ע הרוחנים אינם בשביל עצמן היינו בשביל התיקון שיתתקנו בעצמן שהרי נתתקנו מלמעלמ"ט כו' וכו' כ"א כוונת התהוותן הוא רק בשביל התהוות עוה"ז כו' ובכאן תהי' העבודה לאכפיא ס"א ואתהפכא חשוכא לנהורא והיינו שיהי' הבירור מלמטלמ"ע ע"י העבודה שלמטה. וז"ש בסש"ב הואיל ולהם ירידה דבעולמות עליונים הכוונה בהתהוותן אינו בשביל עצמם כ"א בשביל הירידה להיות ממוצעים, משא"כ בעולם התחתון אא"ל כן הכוונה בשביל הירידה שה"ה היותר תחתון ואחרון כו' שאין תחתון ממנו כ"א כוונת התהוותו בשביל עצמו היינו בשביל התיקון שיתתקן מלמטלמ"ע ועי"ז ממשיכים בחי' דירה בתחתונים ע"ש.

בתחלת בסוכות תר"ף ¹¹² שאין הכוונה בשביל עולמות עליונים הואיל ולהם ירידה כו ' דלהיות שאצילות הוא גילוי ההעלם מאוא"ס המאציל והרי היו כלולים תחלה באוא"ס ושם היו במעלה ומדריגה עליונה יותר כו' והרי התהוות העולמות הי' בבחי' חסד כו' דבשרשו הוא בחי' חפץ חסד העצמי דאוא"ס ב"ה כו' ומאחר שהן בחי' ירידה הרי אי"ז בחי' חסד ע"ש דענין העלי' הוא שלא בסדר והדרגה וכענין מהלכים ועלי' כזו לא יש באצילות מעצמם ע"ש.

ולזה נתן הקב"ה לישראל את התורה שנק' עוז כו ' לקבל שכרם לע"ל כו ' בלי שום לבוש עי' בעוטה אור תער"ב בסופו ¹¹³ דגם בלבוש התורה נמשך ג"כ בחי' העצמות ממש רק שהוא בבחי' לבוש המעלים עכ"פ שאינו מאיר בגילוי ולע"ל יהי' גילוי בחי' עצמות אוא"ס ב"ה ע"י בחי' פנימיות התורה וזהו בלי שום לבוש.

[ ונודע שימות המשיח כו ' הם תכלית ושלימות בריאות עוה"ז ] בתו"א [ד"ה] אסרי ¹¹⁴ ימוה"מ אינו עוה"ב שלאחר התחי' שזהו מתן שכרם של צדיקים אבל ימוה"מ הוא בחי' היום לעשותם ולא לקבל שכרם ועיקר היום כו' ותכלית השלימות של המעשה יהי' בימוה"מ.

ע' בשעהת"פ לשער התשובה ח"ג קנז,ב אין בין עוה"ז לימוה"מ רק שעבוד מלכות כו' והיינו שיעלו לא"י ויהיו אז במעלה עליונה ויושלם עבודת הקרבנות וכל המצות התלויות בארץ כו' ומ"ש היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם היינו בימוה"מ לעשותם שאז שלימות המעשה ולא לקבל שכרם ולמחר הוא העוה"ב דוקא אז זמן קיבול שכר, ושכר מצוה בהאי עלמא ליכא ע"ש.

ומיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות ג"כ כו ' וכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' ולהלן בפל"ז מז,ב אזי כללות החיות של עוה"ז כו' תצא אז מטומאתה כו' ותעלה לקדושה להיות מרכבה לה' בהתגלות כבודו וראו כל בשר יחדו וישראל יראו עין בעין כבמתן תורה ע' בחינוך משעה"ת ח"ב אות כ"ג פ,ב ונגלה כו' וראו כל בשר כי מלאה הארץ כו' דמשמע גם אומה"ע בכלל וכמ"ש ונהרו אליו כל הגוים אז אהפוך אל עמים עכ"ז יה' הפרש גדול בין ישראל לאומה"ע דבישראל נאמר כי עין בעין נראה אתה הוי' כו' כי ישראל יראו עין בעין בעצמות אוא"ס ב"ה ממש בלי לבוש והסתר כלל רק כמו"ש למעלה ממש בעצמותו יבא להם בגילוי למטה ע"ש.