פרק לד

פרק לד

[ ומדרגת משרע"ה כו ' ומעין זה זכו ישראל כו ' רק שלא יכלו לסבול כו ' פרחה נשמתן ] בלקו"ת במדבר בד"ה בשעה שהקדימו יד,א מצוין לעיין בסש"ב ר"פ ל"ד וס"פ ל"ו.

הל' מלקו"ת: משה נתנבא בזה כו' גילוי קדש העליון כו' וזה הי' הגילוי במ"ת וזה הי' קשה לס"ר נשמות לקבל כי גילוי אוא"ס עד"ז מאיר רק בחכ' עילאה שמשם בחי' משה כי חכמה כח מ"ה והוא מ"ש במשה ונחנו מה, משא"כ בס"ר נשמות ששרשן מו"ק שהן המדות שלמטה מבחי' חכמה ולכן פרחה נשמתן כמ"ש נפשו יצאה בדברו וכמ"ש ברבות בשה"ש ע"פ חכו ממתקים, כי גילוי בחי' זו זהו כמו שלמע' היש ולמטה בחי' אין ואפס ממש וע' בסש"ב ר"פ ל"ד וס"פ ל"ו שעיקר גילוי זה הוא בחכ' עילאה כמש"ש פל"ה בהג"ה.

ובקרבנות הי' כל החי עולה לה' ע"י בהמה אחת וכל הצומח ע"י עשרון סלת א' כו ' ע' בד"ה וראיתם אותו וזכרתם רס"ו קפד,ב ¹⁰⁵ ע"י שבדבר צומח זה כמו פרי האתרוג יעשה ישראל מצוה ולקיים בו מצות ולקחתם לכם פרי עץ הדר כו' (ועי"ז מתעלה כללות הצומח כו' וכמ"ש בסש"ב פל"ד).

נמצא דגם בשאר המצוות יש עלי' לכללות המין דצומח ע"י קיום המצוה בפרי האתרוג וכדומה ע"ש.