פרק כז

פרק כז

ישב ולא עבר כו' מכות פ"ג מט"ו ברע"ב: דוקא מי שבא עבירה לידו ולא עשאה כיוסף הצדיק.

ל' הזוהר פ' תרומה קכ"ח ,ב: אוף הכי ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא ולמקני לי' באגר שלים בגין דיעבר מיני' ההוא זוהמא ויתכפיא ס"א ויעביד לנפשי' בגין דיתחשיב עלי' כאלו הוא ברא לי' ודא איהו שבחא דיסתלק בי' יקרא דקוב"ה יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכולא.

.הל' דאסתלק יקרא דקוב"ה עי' בתו"א ויקהל ד"ה קחו מאתכם תרומה דף צ"א ד. אתכפיא ס"א אסתלק כו' ואי"ז ענין סילוק האור ממש ח"ו דא"כ מאי מעליותא אלא כו' ודאי היא המשכת גילוי אוא"ס ב"ה, רק שהוא בחי' גילוי הסוכ"ע שא"א שיהי' הגילוי בפנימיות כו' כ"א בבחי' רוממות ולכן נק' אסתלק כאלו האור מתגלה רק מעט ומסתלק ע"ש.

בלקו"ת בהעלותך לו,ב פי' אסתלק שנמשך ממקום גבוה יותר.

עי' בהנחת תרומה עטר"ת ⁹⁴ דיוק הל' אסתלק בכולהו עלמין שזה מורה על המשכת עצמות אוא"ס דמשו"ז הוא בכולהו עלמין בשוה.

והשנית כד אתכפיא ס"א בעודה בתקפה וגבורתה בהנחת החודש בא עטר"ת ⁹⁵ דיוק הל' עודה בתקפה הוא בחי' הביטול דקב"ע שהוא ביטול בעצם היש היינו שאי"ז מה שאינו בבחי' ישות כ"א הוא בישות רק שמבטל א"ע מצד הקב"ע לבד ע"ש.

הל' דמטו"מ רס"ו רי"ז,ב ⁹⁶ ובכל אלה אע"פ שלא נהפך טבעיות שלו כלל רק שמכניע הלב ועוצר רוחו וכובש יצרו בע"כ שנק' לאכפיא לס"א לבד יש בזה נח"ר גדול למע' וכמ"ש בסש"ב פכ"ז והשנית כד אתכפיא כו' היינו ע"י הכפי' למטה בכל הכוחות טבעי' כו' אתכפיא ס"א למע'. שיש בזה נח"ר גדול ובפרט כשהוא מצד עומ"ש שעליו כו' ע"ש.

כל פעל ה' למענהו וגו' משלי ט"ז ד'.

יום ואור למעלה ; דיוק הל' למע' לפי שלמטה אינו נעשה עדיין בבחי' אור כי הוא רק אתכפיא בעודה בתקפה רק למע', נעשה אור והיינו דאסתלק יקרא דקוב"ה.