פרק י

פרק י

[ מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו באהבה רבה בתענוגים ] האהב"ת דפ' זה נר' שיש שייכות למשנ"ת (ע' מה שרשום על פ' מ"ד) באגה"ק ד"ה מה יפית קכו,א ע' בלקו"ת מסעי דף צ,ב בסופו ומבו' בסש"ב פ"י דבחי' צדיק זהו מ"ש מה יפית כו' דהיינו שמתענג על ה' עונג נפלא בשמחה רבה ועצומה שמחת הנפש וכלותה בטעמה כי טוב ה' ונעים נעימות עריבות עד להפליא מעין עוה"ב ממש וכמ"ש באגה"ק ע"פ זה. ע' בלקו"ת תבוא מג,א.

[ והמיאוס ברע בתכלית ] הנה המיאוס ברע הוא מצד האה' והרצון דמחמת גודל אהבתו לה' ה"ה מואס בכל מה שהוא היפך אלקות כי הם זלעו"ז. והאה' בתענוגים היא המהפכת לטוב את בחי' המים שבנה"ב עי' ב"כי ידעתיו" רס"ו ⁴⁸ .

[ ולכן לא נהפך לטוב ממש ] בד"א מה שמבו' כאן דאם הי' מתבער הרע לגמרי הי' נהפך לטוב משמע דזה ברירא לי' דעדיין לא נהפך לטוב ונר' כמבו' בעטר"ת בוך שלי קנ"ז ⁴⁹ . ואז (הכוונה כשהרע מתהפך כו') האה' היא בבחי' תוקף הרצון והעונג לפי"ז אפשר להכיר שעדיין לא נתהפך כו'. ע"ש.

המא' ראיתי בני עלי' כו' סוכה מ"ה:

הל' מאן מנכון כו ' עד לא ייתין הכא בהקדמת זהר בראשית ד.

איזהו חסיד כו ' לקו"ת דתבוא מג, א.