פרק ו

פרק ו

מביא הזהר בשלח דף נ"ט, וכל אינין עובדין דאשתדל בהן ב"נ דלאו אינון פולחנא דקוב"ה ההוא מלה דעביד הבל יתעביד מני' ואזלא ושאטת בעלמא, וכד נפקת נשמתי' דב"נ ההוא הבל מגלגלא לי' בעלמא כאבנא בקוספיתא (בהמפ' כארי בכף הקלע) כדין כל מילין דמתעביד דלאו אינון פולחנא דקוב"ה הבל יתעביד מינייהו איהו תבירו דרוחא דמתבר לרוחא דסליק ונחית ומתגלגל בעלמא הה"ד הבל ורעות רוח ע"ש.

[ כתרין דמסאבותא ] מה שנק' כתרין ביפה שעה אחת רפ"ו ²⁹ לפי שהחיות דבחי' מקיף ולכן הם ג"כ י"א ואינני יודע איך שייך זה לכאן דמזכיר רק עשר כתרין ודוק.

שלש קלי' ה טמאות ורעות לגמרי שאין בהם טוב כלל עי' בהנחת תצוה עטר"ת ³⁰ דהכוונה דהטוב אינו בבחי' טוב היינו שאינו בבחי' אור כלל ע"ש ובשמ"עצ תרפ"ג אות כ"ב וע' בנ"ח עת"ר דף ס"ז ³¹ .

ו אין בהם טוב כלל שגם הניצוץ דטוב נעשה רע ע"ש בארוכה ³² שהטוב דנה"א אינו מתהפך לרע ח"ו כו' ורק בחי' הניצוצות דתהו להיות שנפלו בדרך שבירה ונפילה מבו' במ"א שהניצוצות בהמשכתם בהשתל' ממדרי' למדרי' ה"ה מתחלקי' יותר ונפרטי' לריבוי ניצוצות קטנים כו'. וכל התחלקו' ה"ז בחי' פירוד כו' והעיקר בס"א שההתחלקו' היא בבחי' פירוד ויש ממש ועמ"ש בלק"ת ד"ה ויקחו אליך פרה אדומה ומתחלקי' ומתפרדי' עד שנופלי' בגקה"ט ונעשי' רע וזהו מ"ש בסש"ב דגק"הט אין בהם טוב כלל היינו שגם הניצוץ דטוב נעשה רע ואפשר דכמו"כ בעוברי עבירה ר"ל גם הניצוץ הטוב שבנפש החיונית שלהם שמק"נ נהפך לרע כו' ומ"מ גם בזה צ"ל שאינו נהפך לרע ממש ח"ו שהרי מ"מ הוא ניצוץ דקדוש' וא"א שיתהפך לגמרי ח"ו. והראי' שהן בבחי' חיות וקיום אל הס"א דקיומם הוא מהניצוץ הטוב שבהם ע"ש.

ע' בד"ה תשא עטרת קי"ז ³³ . דכן הוא בשרשו ומקורו בקדוש' בבחי' התהו דעיקרם הוא בחי' הרצון וכנודע דהספי' דתהו היו בבחי' הכתרים דע"ס, כו' וע"ש בהמשך הענין, דשכל דנה"ב אינו כמהות שכל כלל. והיינו שהשכל הוא בבחי' כללית לבד באופן שאינו עושה שום חלישות בהרצון ע"ש.