פרק ה

פרק ה

תופס את המושכל כו ' והמושכל נתפס כו' ע' במכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א הנדפס חוברת א' של התמים דף ל"ב ²³ שכאשר המשיג יוצא ועולה מהגדרתו בהשגה חומרית כו' והמושג יורד ממעל' הרוחנית דלית מחתב"כ ומתאחדים המשיג והמושג אז הנה המשיג תופס בהמושג והמושג נתפס בהמשיג וכשהמושג נתפס אז הנה המשיג ממולא מהמושג ונתעצם עמו.

ענין יחוד נפלא שמזכיר כאן י"ל לפי שמהות חכמתו ית' הוא בשכלו האנושי ממש עי' בפדה בשלום תרפ"ז ²⁴ ובד"ה השם נפשנו בחיים י"ב תמוז תרצ"ד קיג, ב.

בלקו"ת אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה יט,ג ²⁵ ובהן ועל ידן יהי' גילוי אוא"ס ב"ה ממש על נפשו כו' כמש"ת במ"א (והיינו כמ"ש בסש"ב פ"ה מענין מקיף ומוקף נת' במ"א שהתורה היא לבושו של הקב"ה כו' כביכול שניהם מתכסים בטלית א' ובמ"א נתב' שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד א"כ ע"י שנעשה התורה מקיף ומוקף מאיר גילוי אוא"ס ממש על נפשו עי' שם ואפי' בכלי הנפש ג"כ שהרי שכלו נעשה מקיף.

בענין שהשכל כו ' מקיף כו ' בד"ה את קשתי רנ"ד דף ו,ב ²⁶ .

עי' בלקו"ת מטות ק"ג ב' ומדיבור האדם נעשה אור מקיף וכמ"ש במ"א ואשים דברי כו' וכמ"ש בסש"ב פ"ה עמ"ש בפ' שמות בד"ה מי שם פה לאדם ע"ש.

ש הבל הדבו ר נעשה בחי' אור מקיף עי' בדרוש וארשתיך ח, ד הל' בלקו"ת כמשל דבור גשמי שבאדם שבו משכיל לזולתו בבחי' חכ' שבו ובחי' הנ"ל הוא בחי' מקיף אך אינו מתלבש בו לגמרי כי בעודו בכח חכמתו אזי אין בו בחי' אותי' המגבילים לדבר על ענין זה באותי' אלו וכשיוצאים מכח אל הפועל מהעלם אל הגילוי בפה הנה הבל הדיבור מפריד הקול ומחלק האותי' כו' ולכן הבל הדיבור הוא בחי' מקיף לנשמה כי דרך הבל הדיבור יוצא ומתגלה הארה עצמיות וההבל נעשה לבוש אליו ומקור ההבל נשאר בבחי' מקיף עליו מלמע' ושרש ההבל זה הוא מרוח פיו ית' שרש כל המקיפים שממנו נמשך הארה להיות עובר בתוך הבל הקול שלו.

מענין הבל הדבור עי' בארוכה בשער התשובה ח"ג "דרך החיים" ²⁷ ונראה שיובן משם יותר הל' בלקו"ת ד"ה וארשתיך.

בשמע"צ ²⁸ דף פ"ד אות ה' שמן התו' נעשה בחי' סוכה בחי' צל שמהבל הדיבור נעשה מקיף לנשמה והוא בחי' מוצא פי' ה' כי לא על הלחם לבדו שהוא בחי' תו' בעצמה יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' שהוא ע"י מוצאיהם בהבל הפה שמזה נעשה מקיף לנשמה.