פרק א

פרק א

בנדה דף ל ב ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו כו' ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק כו'.

באבות פ"ב משנה י"ג ואל תהי רשע בפ"ע ע' בהרע"ב והרמב"ם פי' אל תהי רשע בעיניך כלו' לא תחזיק עצמך כרשע שמתוך כך אתה יוצא לתרבות כו'.

הרע"מ דפ' משפטים קיז ב שענין צדיק ורע לו מסט' דעה"ד טו"ר ואמאי אתקרי צדיק בתר דרע לי' דאיהו יצה"ר אלא בגין דטוב שליט עלי' אתקרי צדיק ורע לו דההוא רע איהו תחות רשותו ע"ש, ובענין צדיק וטוב לו מפ' וטו"ב כו' ולית טוב אלא תורה הה"ד משלי ד כי לקח טוב כו' תורתי אל תעזבו ע"ש

בענין המדרי' דצדיק וטוב לו צדיק ורע לו בינוני רשע וטוב לו כו ' מבואר באריכות בשער התפלה מדרך החיים מאות ס"ח ולהלן מן הראוי לעיין אולי יבואר יותר גם בסש"ב.

לא שביק מר חיי לכל ברי' פירש"י אם אתה מן הבינוני' אין לך צ"ג בעולם ע"ש.

המאמר בראת צדיקים ב"ב דף טז.

ואילו צדיק ורשע לא קאמר משום דהכל בידי שמים חוץ מיר"ש פ"ב דנדה דט"ז ב.

עי' בלקו"ת במדבר בי' בשעה שהקדימו טו,א.

הפי' צדיק ורשע לא קאמר אין הכוונה מדרי' צדיק כו' רק הפי' אדם כשר בתו"א משפטים ד"ה לא תהי' פ,ד.

בשבועו ' דף לט ב אבל לא נזכר שם שנק' רשע.

מרז"ל כל מי שאפשר לו לעסוק בתו' ואינו עוסק עליו הכ ' או' כי דבר ה' בזה הוא בסנהדרין דף צ"ט סע"א.

וע' בהל' ת"ת פרק ג סעיף ואו שדבר ה' אינו יקר וחשוב בעיניו כ"כ לעסוק בו וכאלו מתלוצץ מד"ת ע"ש.

וע' עוד מזה בתו"א ד"ה חייב אינש דף ק,ג. [צח,ב].

הל' בזח"ג רלא , יומא חד אשכחי' רב המנונא לאלי' א"ל ודאי תנינן דאית צדיק ורע לו כו' א' צדיק כל שממועטין לו חובותיו נותנין לו בעוה"ז כו' א"ל דינוי דמארי עתיקין (ס"א עמיקין) אבל בשעתא דבעי קוב"ה לכפרא חובין דעלמא אלקי בדרועא דלהון ואסי לכולהו.

הגמ' דספ"ט דברכות דף סא ב ולבי חלל בקרב י פירש"י יצה"ר ה"ה כמת בקרבי.

ל' ה ע"ח שער מט פ"ג דף קיב, ונשמתן של הגוים הם מג' הקלי' רוח ענן ואש שכולם רע.

פ' וחסד לאמים משלי יד לד.

במדרש משלי וחסד לאומים כו' חסדים הן אוה"ע אלא שהן מתייהרין ובהפי' מציין לב"ק דף י' ע"ב נמנה רבן גמליאל ואמר צדקה תרומם כו' וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שע"א עושי' חטא הוא להן כשאין עושין אלא להתייהר ע"ש.

כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה ע' בקובץ התמים חוברת ג' עמוד לז.