ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח – ח"ד (סי' תנג-תסז)תסד חרדל שנתערב בתוכו קמח

תסד חרדל שנתערב בתוכו קמח

ובו ב' סעיפים

א כל מיני טיבולים ¹²⁴⁰ שמטבלים בהם הבשר, ויש בהם חומץ ושאר דבר שיש לו קיוהא, ורגילין ליתן בתוכם קמח ¹²⁴¹ , שהקמח מתחמץ גם כן על ידי קיוהא, אם נתערב שם מעט מים ¹²⁴² , אסור ליתן בתוכם קמח, שהרי הם כמי פירות עם מים שממהרים להחמיץ.

ואם עבר ונתן שם קמח בפסח, אין לו תקנה לאכלה מיד ¹²⁴³ , כמו שהתירו ¹²⁴⁴ בעיסה שנילושה במי פירות לאפותה מיד. לפי שכיון שהוא אופה אותה תיכף ומיד אי אפשר לה לבא לידי חימוץ, אבל מיני טבולים שמטבל בהם בשר, על כרחך הוא משתהא מעט באכילתם, וכיון שמי פירות עם מים ממהרים להחמיץ, יש לחוש שמא כבר החמיצו מיד שהתחיל לאכלם, לפיכך אין להם תקנה ¹²⁴⁵ אלא לשורפם מיד ¹²⁴⁶ שנתן הקמח לתוכם, שהרי אסור להשהותם.

במה דברים אמורים בשאר כל מיני טבולים, חוץ מן החרדל, שאם עבר ונתן קמח לתוך החרדל יש לו תקנה לאכלה מיד ¹²⁴⁷ . ואין לחוש שמא כבר החמיץ הקמח מיד שהתחיל לאכול, לפי שהחרדל הוא חד (יותר מפלפלין, שעל ידי שהן חדין הן ממהרין את העיסה להחמיץ, אבל החרדל הוא חד) יותר מדאי, ועל ידי כן אינו מניח את הקמח שבתוכו שימהר להחמיץ ¹²⁴⁸ :

ב וכבר נתבאר בסימן תנ"ג ¹²⁴⁹ המנהג במדינות אלו שלא לאכול כלל חרדל בפסח ¹²⁵⁰ מטעם שנתבאר שם.

ואפילו אם קודם הפסח כתשו וטחנו ועירבו עם יין, אף על פי כן אין אוכלין אותה בפסח ¹²⁵¹ . דכיון שהחרדל הוא עיקר והוא ניכר ונראה, אין זה נקרא תערובת שמתירין אותו אפילו בתוך הפסח כמו שנתבאר שם ¹²⁵² . ועוד שלא הקילו אלא בהתערובת שנעשה מאיליו, אבל המערב בידים כדי לאכול התערובת בפסח אין מתירין לו לאכלה ¹²⁵³ :

הערות

1240. משנה דף מ , ב (אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל). טור ושו"ע (חרדל או שאר מיני טיבול שיש בהם מים, אין נותנין בהם קמח).
1241. רש"י שם ד"ה חרוסת (ויש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר, ורגילים לתת בו קמח וכל דבר שמקהה את טעמו, וקמח לאחר זמן מחמיץ ומקהה את הטעם).
1242. רא"ש פ"ב סי' כט (מיירי שיש מעט מים מעורב בהן, אבל בלא מים מי פירות אין מחמיצין). ר"ן יב, ב ד"ה מתני' אין (וכגון שיש בהן מים). טור ושו"ע (שיש בהם מים). ח"י ס"ק א (דאי לאו הכי הוי מי פירות ואינם מחמיצין, אפילו הם דברים חמוצים בעצמן כמו חרוסת). וכדלעיל סי' תסב ס"ב (ואפילו משקים חמוצים, כגון מי תפוחים חמוצים וכיוצא בהם, אם לש בהן עיסה, אע"פ שנתחמצה מהם מותרת, שאין זה חמץ שאסרה תורה).
1243. משנה שם (ואם נתן יאכל מיד. ורבי מאיר אוסר). רב כהנא שם (אמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל, אבל לתוך חרוסת דברי הכל ישרף מיד). טור ושו"ע (ואם נתן לתוך החרדל, יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ, ובשאר מיני טיבולין, כיון שאינם חדין כמו חרדל, ודאי החמיץ וצריך לשרפו).
1244. לעיל סי' תסב ס"ג (ואם עבר ולש בהם צריך לאפותה מיד ... עיסה זו שממהרת להחמיץ אינו רשאי להשהותה כלל (אחר גמר הלישה, אלא יעריכנה) ויאפנה מיד).
1245. פר"ח סי' תסב ס"ב (דשאני הכא כיון דבר אפייה הוא, כל שאופהו מיד מעתה אין לחוש עוד לחימוץ, ולפיכך שרינן ליה שיאפהו מיד. אבל בחרוסת שעשוי לטיבול, כיון דהוי מי פירות עם מים, הרי ממהר להחמיץ, ולפיכך אינו מותר שיאכלנו מיד, שהרי על כרחו משתהא בו באכילתו, ויש לומר שהחמיץ כבר).
1246. רב כהנא שם (לתוך חרוסת דברי הכל ישרף מיד). טור ושו"ע (וצריך לשרפו). וכדלעיל סי' תמה ס"ז (ויש חולקין על כל זה ואומרים, שהחמץ שצריך לבערו מן העולם לגמרי אין ביעורו אלא בשריפה ... המנהג במדינות אלו כסברא האחרונה).
1247. משנה שם (ואם נתן יאכל מיד. ורבי מאיר אוסר), וכת"ק. טור ושו"ע (ואם נתן לתוך החרדל, יאכל מיד, ולא ישהנו שמא יחמיץ).
1248. רש"י שם ד"ה מחלוקת (דשרי ליה תנא קמא לאוכלו מיד בנותן לתוך החרדל, לפי שהוא חזק, ואין מניחה מהר להחמיץ). לבוש (שכיון שהחרדל חד וחזק אינו מניחו להחמיץ מהרה, הילכך יאכלנו מיד, ולא ישהנו שמא יחמיץ). פר"ח (שהוא חד ביותר, מחמת חוזקו מטרידו ואינו מתחמץ מיד).
1249. סעיף ד (החרדל, לפי שגידולו הוא בשרביטין, והרי הוא דומה לגידול מיני קטניות, ונאסר בכללם).
1250. רמ"א (והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח ... דהוי כמיני קטניות שנוהגין בו איסור).
1251. מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח ריש ע' קלה (יין שהושם בו בבציר כשהיה תירוש חרדל ... והתיר להשהותו בבית, ואין לשתותו בפסח). תרומת הדשן סי' קיג (דרש נמי אחד מהגדולים ... דמותר לשהות אותו חרדל שמערבין אותו בתירוש מבושל ... אסר החרדל באכילה). רמ"א (אפילו נתערב קודם פסח). מ"א (פירוש שעושין אותו עם יין, וכותשין אותו, וטוחנין אותו, ואינו ניכר כמו קטניות, אפילו הכי אסור).
1252. סעיף ה (שאף אם יפול לתוכו מעט שמן [קטניות], הרי הוא מתבטל בתוכו ברוב, כיון שמנהג איסור זה אינו אלא חומרא בעלמא).
1253. ח"י ס"ק ג (אבל החרדל עצמו הוא העיקר וניכר ונראה, על כן לא מקרי תערובת כלל ... ועוד יש לומר, דדוקא אם נפל לתוך התבשיל כתב הרב לעיל דאינו אוסר תערובתו, משא"כ כאן שהוא מערב לכתחלה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.