כתיבת השמות שיינא וביילא בכתובה

כתיבת השמות שיינא וביילא בכתובה

בסה"מ תשי"א עמ' 106 כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע בשוה"ג: "כן כותב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בכ"מ – שיינא מלא בשני יודי"ן".

וכ"כ ברשימות (חוב' נז, תצא תשנ"ו, עמ' 9): "עפ"י השאלה מכק"ש [מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע], שיינא כותבים במשפחתנו בשני יו"דין".

כשהייתי בעת כתיבת כתובה לכלה ששמה בילא, עורר אביה עפ"י האמור לעיל, שלכאורה צריך לכתוב את שמה "ביילא" בשני יודי"ן. והראיתי שבשו"ת "צמח צדק" בהל' שמות גטין כותב פעמים רבות את אופן כתיבת השם "בילא" ביו"ד אחד.

אמנם אחר העיון עדיין צריך עיון בכל זה, ובהקדים:

גם גבי השם שיינא, שהוא שם זוגתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, כותב כ"ק חתנה בשו"ת צמח צדק (חאה"ע סי' קפז): "בכמה שמות שכותבין יו"ד במקום חירי"ק ובמקום ציר"י … עד"מ שינא כותבין ביו"ד אחר השי"ן וקורין בציר"י ואין לחוש שיקראו בחירי"ק".

והמקור לזה הוא מ"ש בטיב גיטין (שמות אנשים ו סק"ו): "דחד יו"ד הוא חירק או ציירי ושני יודי"ן היא פתח נרגש בהברת יודי"ן".

ויתירה מזו כותב שם (שמות נשים ו סק"ג): "במדינתינו שנקראים פרידא בצירי הר' אין לכתוב רק חד י' כמו שם ריזיל וכיוצא, ואם כתב בב' יוד"ן יש לחוש אפילו בדיעבד, כיון שהקריאה הוא בצירי ובלא הרגש יודי"ן, ואם יכתוב בב' יודי"ן הוא שינוי השם שיהיו קורין בפתח … אך במדינות שקורין בפתח ובהרגש יודי"ן הוי איפכא, שצריך לכתוב דוקא בב' יודי"ן ואם כתב בחד י' יש לחוש".

וכן הובא כל זאת בקב נקי, פתיחה לסדר שמות כלל י.

מכל הנ"ל מובן שגם בשם שינא, שאנו קואים בצירי (ולא בפתח וחיריק) צריך לכתוב בגט ביו"ד אחד, ובלאו הכי יש לחוש אפילו בדיעבד.

לפי האמור לעיל מובן, אשר מ"ש ברשימות ובסה"מ תשי"א מדובר רק גבי כתיבת כתובה, שבזה לא מדייקים בכל הלכות שמות גיטין, רק כותבים כפי שרגילים לחתום. וזהו שכותב ברשימות שם "שיינא כותבים במשפחתנו בשני יו"דין", היינו שכן רגילים לכתוב במכתבים ולחתום.

כפי הנהוג אצל מרת שיינא הי"ד, בתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כך הי' נהוג גם אצל הרבנית שיינא ע"ה, זוגתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שכן הוא בשטר התנאים האחרונים (לעיל פרק יג) של הרה"ק מטשערקאס, שנכתב אחר נישואיו עם בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי: "באת לפנינו האשה הנגידה מרת שיינא … וקנינא מן האשה הרבנית הנגידה מרת שיינא".

אשר כאמור לעיל בכתיבת כתובה ושטרות, מכתבים וחתימה, רגילין לכתוב בשני יוד"ין.

אחר ביאור כל הנ"ל אין לנו גם שום הוכחה לאופן כתיבת השם בילא, עם יו"ד אחד או שני יודי"ן, שאין להוכיח כלל מכללי שמות גטין, וכן אין להוכיח כלל מאופן כתיבת השם שיינא, שכך היה רגיל במשפחה לכתוב עם שני יוד"ין. וגם בשם בילא יוכל כל אחד לכתוב בכתובה ובפדיונות וכיו"ב, באותו אופן שרגילות בחתימתן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.