בפה"ג בדברים הטעונים כוס

בפה"ג בדברים הטעונים כוס

בפרקים הקודמים נתבארו הלכותיהן של שבע ברכות, הן תחת החופה והן אחר ברכת המזון.

אמנם יש חילוק גדול ביניהם, והוא, שברכת בורא פרי הגפן ב"שבע ברכות" שתחת החופה נאמרת לפני שש הברכות, ואילו ב"שבע ברכות" שאחר ברכת המזון נאמרת ברכת בורא פרי הגפן אחר שש הברכות.

ובאמת חלוק בזה כוס ברכת המזון משאר דברים הטעונים כוס, כמבואר בשוע"ר (סי' קצ ס"א): "אחר שסיים ברכת המזון צריך לברך בורא פרי הגפן על הכוס של ברכת המזון, אפילו אם כבר בירך על היין שבתוך הסעודה, שכל מה שאוכל ושותה אחר ברכת המזון סעודה אחרת היא, לפי שברכת המזון היא סילוק והיסח הדעת למה שלפניה, וגם אי אפשר לשתות ולאכול בעודו מברך. ומפני זה נשתנה ברכת המזון מכל דברים הטעונים כוס, כגון קידוש והבדלה ברכת חתנים ומילה, שבכולם ברכת היין קודמת, וכאן מברך בורא פרי הגפן אחר ברכת המזון ולא לפניה".

וכיון שנדחתה ברכת בפה"ג לאחר ברכת המזון, לכן גם כשמברכים שבע ברכות אחר ברכת המזון, מברכים בפה"ג בסוף, אחר שש הברכות, כמבואר במ"א (סי' קצ ס"ק א): "ומה שאין מברכין בחתונה [אחר ברכת המזון שבסוף הסעודה] בורא פרי הגפן קודם שבע ברכות [אלא בסוף השבע ברכות], משום לא פלוג [בין ברכת המזון לבין ששת הברכות שנאמרות אחרי ברכת המזון, אשר ברכת בורא פרי הגפן באה אחרי שניהם]".

באמת יש דעות לברך בורא פרי הגפן אחר ברכת המזון ולפני השש ברכות, דעות אלו הובאו בבית שמואל, אבל מכל מקום מסיים שם (סי' סב ס"ק ב): "ומנהג שלנו [לברך בפה"ג אחרי שש הברכות], יש לומר הטעם, שאל יהיה נראה דמברכים בורא פרי הגפן לצורך ברכת המזון, ולא משום שבע ברכות, לכן מאחרין בורא פרי הגפן".

ארבע כוסות בסדר של פסח

אעפ"י שנתבאר, ש"כל דברים הטעונים כוס, כגון קידוש והבדלה ברכת חתנים ומילה, ברכת היין קודמת", מכל מקום אנו רואים שבארבע כוסות שבסדר של פסח, ברכת היין היא בסוף, ולא כמו בשאר הדברים הטעונים כוס, שברכת היין קודמת להן.

ואף שארבע כוסות של פסח לא נמנו בדברים הטעונים כוס, הרי אמרינן בגמרא (פסחים קיז, סע"ב): "ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה". וכן נפסק בשוע"ר (סי' תעט ס"א): "הואיל ותקנו חכמים לשתות ד' כוסות בלילה זה יש לעשות מצוה בכל אחד ואחד".

והיינו שזה פשוט שבכוס הראשון של ד' כוסות, שהוא כוס קידוש, ברכת היין קודמת – כמו בכל קידוש. וגם זה פשוט שבכוס השלישי של ד' כוסות, שהוא כוס ברכת המזון, ברכת היין היא בסוף – כמו בכל ברכת המזון. אמנם אנו דנים כאן אודות כוס שני – שעליו אומרים ברכת אשר גאלנו, ואודות כוס רביעי – שעליו אומרים ברכת ישתבח, אשר ברכת בורא פרי הגפן בשתיהן היא בסוף, ולא כמו בשאר דברים הטעונים כוס שברכת היין קודמת להן.

ובאמת רואים עוד הפרש בין כוסות סדר של פסח לבין שאר הדברים הטעונים כוס, שבכל הדברים הטעונים כוס צריך לאחוז את הכוס בידו בעת אמירת הברכה, שכן הוא בקידוש ובהבדלה ובברכת המזון ובברכת אירוסין ובברכת נישואין, ובברכת המילה. משא"כ בכוסות של פסח רואים חילוק ביניהם, שבעת ברכת ישתבח אין אוחזין הכוס בידו, ולוקח הכוס בידו רק כשמברך בפה"ג, ואילו בעת ברכת אשר גאלנו אוחזין הכוס, וכאמור בהגדה של פסח של רבינו הזקן: "אוחזו בידו עד סיום ברכת אשר גאלנו".

וטעם החילוק בין שני הכוסות האלו הוא, שברכת אשר גאלנו היא שירה, ואין אומרים שירה אלא על היין, שאוחז היין בידו בעת ברכת השירה. משא"כ את ברכת ישתבח אומרים בכל יום בלא כוס, ולכן גם בליל הסדר אין אוחזין את הכוס בידו בעת אמירתה.

ואף שבכל הדברים הטעונים כוס אוחזין את הכוס ביד בעת הברכה, וגם מברכים בפה"ג בתחלה ולא בסוף, ואעפ"י שארבעת הכוסות תיקנו חכמים על ארבע הברכות שבליל הסדר, מכל מקום מעולם לא תיקנו חכמים שברכת אשר גאלנו וברכת ישתבח טעונות כוס, אלא זאת תיקנו, שאת הכוס השני יאמרו על ברכת אשר גאלנו, ואת הכוס הרביעי יאמרו על ברכת ישתבח.

ולכן אין אנו מברכים את ברכת היין לפני ברכת אשר גאלנו, ולכן אין מברכים את ברכת היין לפני ברכת ישתבח, ולכן אין אוחזים את הכוס בעת ברכת ישתבח, כיון שברכות אלו אינם מהדברים הטעונים כוס.