שתיית הכוס לפני הבדלה

שתיית הכוס לפני הבדלה

בזה יש חילוקי דעות וחלוקי מנהגים ¹⁵³ , גם בתוך עדת חב"ד ¹⁵⁴ .

וההכרח לבאר תחלה ביאור מנהגינו בכוס ברכת המזון לפני הבדלה (במוצאי שבת ויום טוב), ולפני קידוש (בליל שבת שהוא מוצאי יום טוב), ואחר כך ניגש למנהגינו בכוס שבע ברכות לפני הבדלה.

מקורה של הלכה זו (פסחים קב, א): "תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום ... ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך, גמרו, כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום".

הגמרא שם (ק, א) אומרת שאין ההלכה כברייתא זאת, אלא "פורס מפה ומקדש". ומכל מקום כותב על כך הרי"ף שם (כ, ב): "אע"ג דאידחיא לה, גמרינן מינה דהיכא דגמור סעודתייהו מקמי דקדיש יומא, ואדמשו ידייהו קדיש יומא, מקדמינן ומברכינן ברכת המזון על כוס ראשון ואחר כך אומר קידוש היום על כוס שני.

והיינו שאם סיימו את הסעודה בכניסת השבת, מברכים ברכת המזון על כוס ראשון (ושותים ממנו), ואחר כך אומר קידוש היום על כוס שני.

אמנם הרא"ש כותב על זה (שם פ"י סי' ז): "וה"ר ישעיה מטרני כתב, דודאי לרבי יוסי דאמר גומר סעודתו ומתיר לאכול ולשתות קודם קידוש, לדידיה מברכין ברכת המזון קודם קידוש, אבל לשמואל דמצריך להפסיק בפריסת מפה ואוסר לאכול ולשתות קודם שיקדש, אם כן היאך ישתה כוס של ברכת המזון קודם קידוש, ודברים של טעם הם".

והיינו שכוס ברכת המזון הוא המשך לסעודה, ואם כן דינו כמו הסעודה עצמה, ולכן במקום שמותר להמשיך הסעודה קודם קידוש מותר גם לשתות הכוס של ברכת המזון קודם קידוש, ובמקום שאסור להמשיך הסעודה קודם קידוש אסור גם לשתות הכוס של ברכת המזון קודם קידוש.

בשוע"ר מביא את שתי הדעות, ומסיק (סי' רעא סי"ב): "יותר טוב שיקדש מיד ויאכל מעט אחריו, כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו, ממה שיברך ברכת המזון מיד ויקדש אחר כך, מפני שאם יעשה כן יכנס במחלוקות רבות. שיש אומרים שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנו ... ויש אומרים שלא יטעום כלום מכוס של ברכת המזון שהרי לא קידש עדיין, ולפיכך לא יברך עליו בורא פרי הגפן אלא יניחנו עד לאחר שיטעום מכוס של קידוש ואז יטעום ג"כ ממנו".

למרות זאת, נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע בהתוועדויות יום טוב שחל בערב שבת, שלא הי' פורס מפה ומקדש, אלא מברך ברכת המזון בסיום ההתוועדות, ולא הי' שותה מהכוס. ולא חשש למחלוקת הנ"ל.

ויתירה מזו, גם בכל התוועדויות יום טוב, שבסיום ההתוועדות הי' מברך ברכת המזון על הכוס, לא הי' טועם מהכוס (עד אחר הבדלה). והיינו אע"פ שאם התחילו הסעודה קודם השקיעה ממשיכים הסעודה גם אחר צאת הכוכבים ולפני הבדלה, וגם לפי דברי הרא"ש הנ"ל, כשם שמותר להמשיך הסעודה קודם הבדלה כך מותר לשתות מכוס ברכת המזון קודם הבדלה, ומכל מקום לא הי' טועם מהכוס (עד אחר הבדלה).

טעם מנהג זה מבואר בשוע"ר (סי' רצט ס"ו): "כשהיה יושב ואוכל מבעוד יום שאינו צריך להפסיק מסעודתו ולהבדיל קודם ברכת המזון, יש לו לשתות גם כן מכוס של ברכת המזון אע"פ שלא הבדיל עדיין, לפי שכוס של ברכת המזון הוא גם כן מכלל הסעודה למי שנזהר לעולם לברך ברכת המזון על הכוס. אבל מי שמברך לפעמים בלא כוס, לפי שסומך על האומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס, אסור לו לשתות עתה מכוס ברכת המזון קודם הבדלה".

והיינו כמבואר בשוע"ר (סי' קפב ס"א): "יש אומרים שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה, אלא למצוה מן המובחר אם יש לו, אבל אין צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה (וכן נוהגין עכשיו)".

וכיון שאין אנו נזהרים לעולם לברך ברכת המזון על הכוס, שוב אין הכוס הזה חשוב כמו חלק מהסעודה, ולכן אסור לשתותו קודם הבדלה. על כן לא הי' כ"ק אדמו"ר זי"ע טועם מכוס ברכת המזון, לא במוצאי יום טוב שבחול ולא במוצאי יום טוב שבליל שבת ¹⁵⁵ .

עתה נחזור לדין כוס ברכת המזון וכוס שבע ברכות, בסעודה שלישית שמסתיימת אחרי צאת הכוכבים, אשר כיון שבזה כולם נוהגים לברך ברכת המזון על הכוס, ולברך שבע ברכות על הכוס, לכאורה יש מקום לומר שהכוס הזה נחשב חלק מהסעודה, וכשם שמותר להמשיך הסעודה לפני הבדלה כך אפשר גם לשתות הכוס לפני הבדלה.

מכל מקום יש אומרים שעדיף שלא לשתות כלל מהכוס עד אחר הבדלה, ויש מעדיפים שהחתן וכלה ישתו מיד מכוס השבע ברכות ואילו המברך ברכת המזון לא ישתה מכוסו עד אחר הבדלה, ויש מעדיפים שרב המברך ישתה מכוס ברכת המזון, ואילו החתן וכלה לא יטעמו עד אחר הבדלה. ומזה נמשכו חלוקי המנהגים שבזה ¹⁵⁶ .

שוב נתפרסמה אגרת כ"ק אדמו"ר זי"ע (י"ז אד"ר תשי"ט): "בשאלתו, באמירת שבע ברכות בסעודה ג', איך נוהגים בנוגע לשתיית הכוס וכו'. וכנראה הכוונה, כשכבר שקעה החמה והגיע זמן הבדלה. ואם כן הוא, כמדומני ברור שנוהגים לשתות הכוס לאחרי הבדלה".

וכבר נתבאר בפרק הקודם, אשר לפי זה יוצא שאומרים ברכת המזון והבדלה על כוס אחד, ואילו שבע ברכות אומרים על כוס שני. ואחר כך מערבים את שני הכוסות יחד, ונותנים מהם אל החתן והכלה שיטעמו מהם.

וכיון שבדרך כלל מתכוונים החתן והכלה לצאת ידי חובת ברכת היין מהמברך על כוס ברכת המזון, כמו כן יצטרכו לפי זה להתכוין לצאת ידי ברכת היין מהמברך על כוס ההבדלה.