כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ואדמו"ר מוהר"ש נ"ע

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ואדמו"ר מוהר"ש נ"ע

התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

בגנזי הספריה נמצא שטר התנאים שכתבו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בי' סיון תרכ"ה, עבור בנו ונכדו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, עם הרבנית שטערנא שרה נ"ע.

התנאים נכתבו בשני עותקים, אחד ניתן לבית החתן, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בן כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, והשני ניתן לבית הכלה, היא הרבנית שטערנא שרה בת האדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאוורוטש.

תצלום העותק האחד משני התנאים הנ"ל נדפס כבר ב"בטאון חב"ד" גליון 17-18 ע' 18, ותצלום העותק השני – ב"מבית הגנזים" ע' שסג. הסופר לא דייק כל כך לכתוב את שניהם בשוה, ויש כמה שינויים ביניהם בטופס השטר ⁶⁹ . לפנינו יבוא תצלום שני השטרות, והדפסת הנוסח של שניהם, ובשוה"ג יצויין תוכן האמור בהם, ותוכן השינויים העיקריים שביניהם.

התנאים נכתבו, כאמור, בי' סיון תרכ"ה, בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בן ארבע וחצי שנים, וכעשרה חדשים לפני הסתלקות זקנם של החתן והכלה, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), אשר אף השתתף בכתיבת שטר התנאים.

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב, בראש שני העותקים, את השורה הראשונה: "למז"ט יעלה ויצמח כגן רטוב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' הטוב".

ומעבר לדף הוסיף לכתוב, בשני העותקים, את התחייבותו הכספית לבני הזוג: "גם אני מתחייב ליתן אי"ה מתנה לנכדיי היקרים שי' בכל שנה ושנה סך חמשים רוכ"ס ס"ה חמשה מאות רוכ"ס נאום מנחם מענדל".

ופירוש הדברים:

בתנאים האלו התחייב אבי החתן לתת אלף רובל כסף וחמשה שנים להיות סמוכים על שלחנו (שנים א-ג, ז-ח שאחר החתונה), ואבי הכלה התחייב לתת חמשה עשר מאות רובל כסף וחמשה שנים להיות סמוכים על שלחנו (שנים ד-ו, ט-י שאחר החתונה), וזקנם של החתן וכלה התחייב ליתן חמשה מאות רובל כסף.

התנאים נכתבו בקיץ תרכ"ה וזמן החתונה נקבע ל"קיץ שנת תרל"ה", אמנם בנתינת הנדן הנ"ל לא יחכו עד שיגיע זמן החתונה בקיץ תרל"ה, כי אם מיד מזמן התנאים יתחילו לתת את הנדן: אבי החתן מאה רו"כ לשנה, אבי הכלה מאה וחמשים רו"כ לשנה, וזקנם של החתן וכלה חמשים רו"כ לשנה. את המעות האלו ישלישו אצל שליש המרוצה לשני הצדדים, שיחזיקם עד לזמן החתונה ⁷⁰ .

זמן החתונה נקבע כאמור, לקיץ תרל"ה בירושלים, ואכן נערכה החתונה במוצש"ק י"א אלול תרל"ה, אך בעיר אוורוטש. כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע לא הי' נוכח בחתונה מסיבות שונות, וידוע גם שרצה שהחתונה תהא דוקא בליובאוויטש, באמרו, שבתנאים נקבע המקום לירושלים, ואם לא ירושלים אזי ליובאוויטש.

הערב קבלן מצד החתן הי' מו"ה משה יהודה ליב בהרב יוסף בונם מבארדיטשוב, אחיו של ר' יקותיאל זלמן חתן כ"ק אדמו"ר האמצעי ודודם של החתן וכלה.

הערב קבלן מצד הכלה הי' אחיה של הכלה מו"ה שניאור זלמן מרדכי בן אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאוורוטש, מ"ץ דק' זיטאמיר ⁷¹ .

העד הראשון הוא מו"ה מנחם נחום יצחק אייזיק ב"ר יהודא חאנין, המפורסם בשם ר' נחום חוזר, הי' חוזר המאמרים אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי ואצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

העד השני הוא מו"ה "אברהם בלא"א מוהר"ר גרשון הלוי זללה"ה אשכנזי". מסתבר שהוא מוהר"א אשכנזי מקאליסק, שתשובתו נדפסה בקובץ יגדיל תורה חוב' ע סי' מא-ב, וחותם שם: אברהם בלא"א מו"ה גרשון הלוי אשכנזי מקאליסק.

נעיר בזה על איזה פרטים בשטר "תנאים" זה:

א) כבר הובא לעיל פרק יב, חומר ענין החרם הנזכר בהתנאים, וחששם של רבותינו בזה. מטעם זה נשמט לגמרי בתנאים אלו הזכרת החרם. ולא זו בלבד, אלא אף את הקנס שמטילים בתנאים על הצד החוזר בו, גם הוא נשמט בתנאים האלו, כדלעיל פרק ד. נשארו אם כן בתנאים אלו רק ההתחייבות להנשא זה לזה, והתחייבות ההורים לנתינת הנדוניא, והתחייבות הערבים הקבלנים.

ב) כבר נתבאר לעיל פרק ב ופרק ו, שהקנין עצמו (בלי הקנס והחרם) אינו מועיל, לא על ההתחייבות להינשא זה לזו, ולא על התחייבות ההורים לתת הנדוניא, שאינם אלא קנין דברים וקנין אתן. אמנם בשטר ה"תנאים" שלפנינו הרי נתפרש, שהורי החתן והכלה מחוייבים להשליש סכום מסויים כל שנה ושנה, מעת כתיבת התנאים ועד לעריכת החתונה – כעבור עשר שנים, שקנין זה אינו קנין אתן (באם ינשאו) אלא קנין התחייבות מיד (ורק ההתחייבות של המזונות אחרי החתונה יכול להיחשב כקנין אתן). ואף בקשר להתחייבות על שיהיו סמוכים על שלחנם אחר הנישואין, שהוא ודאי קנין אתן, כבר הובא לעיל פרק ח, משו"ת צמח צדק (חו"מ סי' לב): "נלע"ד דכל זה לפי נוסח התנאים ראשוני' הנז' בנחלת שבעה סי' ח שלא נזכר שם כלל לשון שהתחייב את עצמו, על כן בזה רצו לומר דקנין אתן לא מהני, אבל עכשיו שכותבין בקישורי התנאים לשון חיוב, שאבי החתן התחייב את עצמו כך וכך ואבי הכלה התחייב את עצמו כך וכך, בזה ודאי יש לומר דלכולי עלמא מהני הקנין שעושין אחר כך על כל הנ"ל".

ג) אחר כך באה בשטר תנאים זה, התחייבות הערבים קבלנים. וכבר נתבאר לעיל פרק ט, שהתחייבות הערבים הקבלנים היא על הקנס. וכיון שבשטר שלפנינו לא נזכר הקנס, אם כן על מה תחול התחייבותם? ואפשר שגם זה לא נכתב אלא לרווחא דמילתא, כדי לאמת הדברים. או אפשר, אשר לפי נוסח זה – התחייבות הערבים קבלנים היא על הנדוניא עצמה.

ד) הקשו על שטרות ה"תנאים" שלנו, שלא נכתב לפי כללי ההלכה של כתיבת שטר, אשר סופי השורות צריכות להיות שוות, כדי שלא תהי' אפשריות של זיוף. ועל זה השיב כ"ק אדמו"ר זי"ע (אג"ק חי"ג אגרת ד'תו): "זהו הנוסח מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ויש תחת ידי פוטוגרפיא מהתנאים, והצמח צדק הוסיף גם בגוף כתי"ק, וגם בו אין סופי השורות שוות וכו'" ⁷² .

ה) אחר כך נרמז בשטר תנאים הזה גם תקנות שו"ם הנ"ל פרק יא, בהוספת תיבה אחת: "ומחמת כו'". כיון שכל נושא תקנות שו"ם אינו אלא משום "קטט ועידור", היינו שהחתן או הכלה ימותו בשנה הראשונה לנישואיהם ותהי' קטטה בין המחותנים על דבר מעות הנדוניא, על כן לא רצו לפרש את דברי הפורענות האלה, והסתפקו ברמז כללי, בכתיבת: ומחמת כו'.

ו) בקשר למקום החתונה נתפרש בשטר זה, שתהי' החתונה בירושלים. והיינו כיון שקבעו את מועד החתונה לעשר שנים אחרי כתיבת התנאים, ומי יודע היכן ידורו הורי החתן והכלה כעבור עשר שנים, לכן כתבו שהחתונה תהי' בירושלים תובב"א. ואכן כן היו הדברים, שכעבור עשרה שנים, בקיץ תרל"ה, היו חלוקי דעות בין אבי החתן לבין אבי הכלה, אם החתונה תתקיים בליובאוויטש, שבה שכנו הורי החתן, או באוורוטש, שבה שכנו הורי הכלה. למעשה התקיימה החתונה באוורוטש, כידוע פרטי הדברים בספרי התולדות.

ז) בקשר להתחייבות שני הצדדים לתת מזונות להזוג על שולחנו, כל צד חמשה שנים, טעה הסופר בתחלה וכתב, שכל צד יתן מזונות "חמשה שנים רצופים"; אבל מיד מחק את תיבת "רצופים", ופירש בהמשך השטר, שבתחלה יתן כל צד שלשה שנים, ואחר כך יתן כל צד עוד שני שנים נוספות.

ח) הסופר טעה בכתיבת התאריך, בעותק אחד שכח לכתוב את מקום הכתיבה, ולכן הוסיפו לכתוב אחר כך בסוף השורה – באמצע התאריך (אחר כתיבת היום והחודש, ולפני כתיבת השנה), ובעותק השני שכח לכתוב גם את הזמן, ולכן הוסיף את הזמן והמקום אחר כתיבת "והכל שריר וקיים". וכדי שזה לא יפסול את השטר, הוסיף וחזר מעניינו של שטר בשיטה אחרונה, כמבואר בשוע"ר הלכות עדות סכ"ט.

ט) עוד פרט מעניין יש בשטר תנאים זה, שבמקום שיהי' כתוב בתחלתו "המגיד מראשית אחרית" כפי שכתוב בשטר התנאים הקודם, וכפי שהוא הנוסח בנחלת שבעה (פרק ח), מתחיל כאן "אלו הן ראשי הפרקים". ואולי הטעם לזה, כיון שבשטר זה לא נזכר הקנס, ואין בו כל תוקף "תנאים ראשונים" כי אם תוקף "קנין" גרידא, על כן נקרא שטר זה בשם "ראשי פרקים". וכעין המובא בט"ז (סי' נ ס"ק יב): "כל שעשו קנין תחלה בפני עדים וכתבו ראשי פרקים כנהוג ... יכולים לחזור". והיינו שנהגו לעשות קנין וראשי פרקים – משך זמן לפני כתיבת התנאים, וקראוהו בשם "ראשי פרקים" ⁷³ .

י) בעת עריכת התנאים בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בריגא, בח"י אייר תרצ"ב (כדלקמן פרק טז), צילמו לצורך זה את שטר התנאים הנ"ל, ומעבר לדף רשם כ"ק אדמו"ר זי"ע:

שטר תנאים של כ"ק אדנ"ע.

גדלו: 36 X 22 סנט'.

ב' השורות שמן הצד – כתובים מעל"ד.

השורה העליונה וב' השורות – בכתי"ק הצ"צ זי"ע.

אחר "חמשה שנים" נמחקה מלה א', וכן הוא בגוף ב' השטרות. כי ישנם ב' עקזעמפ' של שטר תנאים זה. הב' – בשינוים קלים משטר שתמונתו היא מעל"ד. גם ב' השורות שמעל"ד נמצאו בב' העקזעמפ'.

אייר ה'תרצ"ב. ריגא.

נוסח העותק הראשון של שטר התנאים

למז"ט יעלה ויצמח כגן רטוב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מד' הטוב

אלו הן ראשי הפרקים בעזר שוכן שחקים, שנדברו והותנו בין הני שני הצדדים, היינו מצד האחד, כ' הרב המפורסם וכו' מו"ה שמואל שליט"א בכ"ק אדמו"ר שליט"א העומד מצד בנו החתן היניק וחכים מו"ה שלום דובער נ"י, ומצד השני כ' הרב המפורסם וכו' מו"ה יוסף יצחק שליט"א בכ"ק אדמו"ר שליט"א, העומד מצד בתו הכלה הבתולה המהוללה מ' שטערנא שרה שתחי'.

ראשית דבר ה"ה החתן מו"ה שלום דובער נ"י הנ"ל ישא למז"ט את הכלה שטערנא שרה תחי' הנ"ל בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, וישלטו בנכסיהון שוה בשוה, וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא.

ה"ה כ' הרב המפורסם מו"ה שמואל שליט"א העומד מצד בנו החתן התחייב א"ע ליתן נדוניא לבנו החתן שי' סך עשרה מאות רוכ"ס, היינו לסלק בכל שנה ושנה סך מאה רוכ"ס, להשלישם ביד השליש המרוצה לשניהם, עד כלות עשרה שנים מיום דלמטה, מתנות להכלה נכלל בזה, מזונות להזוג על שולחנו משך חמשה שנים, שלשה שני' ראשונים שאחר החתונה איה"ש, ושתי שנים אחר כלות החזקת שלשה שנים של אבי הכלה, ומחוייב להלבישם ולהנעילם ולהספיק להם כל צרכיהם משך זמן הנ"ל, ולשכור מלמד להועיל לבנו החתן הנ"ל, בגדים לבנו החתן שי' כמנהג הנגידים המפורסמים.

ה"ה כ' הרב המפורסם מו"ה יוסף יצחק שליט"א העומד מצד בתו הכלה הנ"ל, התחייב א"ע ליתן נדוניא לבתו הנ"ל סך חמשה עשר מאות רוכ"ס, היינו בכל שנה ושנה יתן מאה וחמשים רוכ"ס, עד כלות עשרה שנים מהיום דלמטה, ולהשלישם ביד השליש המרוצה לשניהם, מתנות להחתן נכלל בזה, מזונות להזוג על שולחנו משך חמשה שנים, היינו שלשה שנים אחר כלות שלשה שנים ראשונים שיחזיק אבי החתן, ועוד שתי שנים אחר השתי שנים אחרונים שיחזיק אבי החתן, ולהלבישם ולהנעילם ולהספיק להם כל צרכיהם משך זמן הנ"ל, ולשכור מלמד להועיל להחתן הנ"ל, בגדים לבתו הכלה תחי' כמנהג הנגידים המפורסמים.

החתונה תהי' איה"ש בקיץ שנת תרל"ה בירושלים תובב"א, על הוצאות אבי הכלה הנ"ל, רח"ש וכל"ז ⁷⁴ לחצאין, מ"מ צור"ד טו"ק ⁷⁵ כנהוג ⁷⁶ . ומחמת וכו' ⁷⁷ .

ע"ק מצד החתן הרב מו"ה משה יהודה ליב נ"י בהרב וכו' מו"ה יוסף בונם ז"ל. ע"ק מצד הכלה הרב מו"ה שניאור זלמן מרדכי נ"י בהרב המפורסם וכו' מוהר"ר יוסף יצחק שליט"א. והצדדים הנ"ל מחוייבים לפצות את הע"ק הנ"ל שלא יגיע להם היזק וגר"ה ⁷⁸ . וקנינא מן הצדדים הנ"ל ומן הע"ק הנ"ל על כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקנייא ביה, וכל הנ"ל נעשה בת"כ בפו"מ ⁷⁹ ובקגא"ס כתוקף שטרי תנאים ראשונים דנהיגן בישראל, היום יום ראשון בשבת עשרה ימים לחודש סיון פ"ק ליובאוויץ ⁸⁰ שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים וחמשה ליצירה, והכל שריר וקיים.

נאום מנחם נחום יצחק אייזיק ב"ר יהודא ז"ל חאנין

ונאום אברהם בלא"א מוהר"ר גרשון הלוי זללה"ה אשכנזי

גם אני מתחייב ליתן אי"ה מתנה לנכדיי היקרים שי' בכל שנה ושנה סך חמשים רוכ"ס ס"ה חמשה מאות רוכ"ס

נאום מנחם מענדל

נוסח העותק השני של שטר התנאים

למז"ט יעלה ויצמח כגן רטוב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מד' הטוב

אלו הן ראשי הפרקים בעזר שוכן שחקים, שנדברו והותנו בין הני שני הצדדים, היינו מצד האחד, ה"ה הרב המפורסם וכו' כ' מו"ה שמואל שליט"א בכ"ק אדמו"ר שליט"א העומד מצד בנו החתן היניק וחכים מו"ה שלום דובער נ"י, ומצד השני ה"ה כבוד הרב המפורסם וכו' מו"ה יוסף יצחק שליט"א בכ"ק אדמו"ר שליט"א, העומד מצד בתו הבתולה המהוללה מ' שטערנא שרה תחי'.

ראשית דבר ה"ה החתן מו"ה שלום דובער הנ"ל ישא למז"ט את הכלה שטערנא שרה הנ"ל בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, וישלטו בנכסיהון שוה בשוה, וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא.

ה"ה הרב המפורסם מו"ה שמואל שליט"א העומד מצד בנו החתן התחייב א"ע ליתן מתנה לבנו החתן שי' סך עשרה מאות רוכ"ס, היינו בכל שנה ושנה סך מאה רוכ"ס, להשלישם ביד השליש המרוצה לשניהם, עד כלות עשרה שנים מהיום דלמטה, מתנות להכלה נכלל בזה, מזונות להזוג על שולחנו משך חמשה שנים, שלשה שני' ראשונים שאחר החתונה, ושתי שנים אחר כלות שלשה שנים ראשונים שיחזיק אבי הכלה על שולחנו, ומחוייב להלבישם ולהנעילם ולהספיק להם כל צרכיהם משך זמן הנ"ל, ולשכור מלמד להועיל לבנו החתן הנ"ל, בגדים לבנו החתן שי' כמנהג הנגידים המפורסמים.

ה"ה הרב המפורסם מו"ה יוסף יצחק שליט"א העומד מצד בתו הכלה הנ"ל, התחייב א"ע ליתן נדן לבתו הנ"ל סך חמשה עשר מאות רוכ"ס, היינו בכל שנה ושנה מאה וחמשים רוכ"ס, עד כלות עשרה שנים מהיום דלמטה, מתנות להחתן נכלל בזה, ולהשלישם ביד השליש המרוצה לשניהם, מזונות להזוג על שולחנו משך חמשה שנים, היינו שלשה שנים אחר כלות שלשה שנים של אבי החתן, ועוד שתי שנים אחר השתי שנים אחרונים שיחזיק אבי החתן הנ"ל, ולהלבישם ולהנעילם ולהספיק להם כל צרכיהם משך זמן הנ"ל, ולשכור מלמד להועיל להחתן הנ"ל, בגדים לבתו הכלה תחי' כמנהג הנגידים המפורסמים.

החתונה תהי' איה"ש בקיץ שנת תרל"ה בירושלים תובב"א, על הוצאות אבי הכלה הנ"ל, רח"ש וכל"ז לחצאין, מ"מ צור"ד טו"ק כנהוג. ומחמת וכו'.

ע"ק מצד החתן הרב מו"ה משה יהודה ליב נ"י בהרב וכו' מו"ה יוסף בונם ז"ל מבארדיטשוב. ע"ק מצד הכלה הרב מוהר"ר שניאור זלמן מרדכי נ"י בהרב המפורסם וכו' מוהר"ר יוסף יצחק שליט"א. והצדדים הנ"ל מחוייבים לפצות את הע"ק הנ"ל שלא יגיע להם היזק וגר"ה. וקנינא מן הצדדים הנ"ל ומן הע"ק הנ"ל על כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקנייא ביה, והכל שריר וקיים ⁸¹ . וכל הנ"ל נעשה בת"כ ובקגא"ס ובכל אופן היותר מועיל עפ"י ד"ת כמנהג וכתוקף תנאים ראשונים דנהיגן בישראל, בפנינו עדים הח"מ. היום יום א' עשרה ימים בחודש סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים וחמשה ליצירה, ובאה"ח יום הנ"ל שנת הנ"ל פה ק"ק ליובאוויטש.

נאום מנחם נחום יצחק אייזיק ב"ר יהודא ז"ל חאנין

ונאום אברהם בלא"א מוהר"ר גרשון הלוי זללה"ה אשכנזי

גם אני מתחייב ליתן אי"ה מתנה לנכדיי היקרים שי' בכל שנה ושנה סך חמשים רוכ"ס ס"ה חמשה מאות רוכ"ס

נאום מנחם מענדל

שטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (עותק א)

שטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (עותק ב)