הרב המגיד ותלמידיו

הרב המגיד ותלמידיו

אף שהובא לעיל פרק ג, דעת רבינו הזקן, שהחרם אין לו תוקף חרם ושבועה ממש, "ולא נכתב אלא לסלק דין אסמכתא מן הקנס", למרות זאת, חששו רבותינו ביותר להזהר מביטול השידוך, כשאין לזה סיבה מספקת. ולכן כתב רבינו הזקן בתשובתו (שו"ת שלו סי' נו): "הנה אמת נכון הדבר, והוא קבלה בידנו מרבותינו קדושי עליון נ"ע, שלא לבטל השידוך בעבור שום דררא דממונא, ויש חשש סכנה בזה ח"ו".

ולכאורה כוונת הדברים היא, שאם באמת אחד מהצדדים החליט שאין השידוך מתאים, מאיזו סיבה שתהי', אזי לא החמירו לחייבו שלא יחזור בו. אמנם אם סיבת הביטול היא רק משום "דררא דממונא", היינו שאין הצד השני נותן הנדוניא וכיו"ב, אזי אין לבטל השידוך בעבור זה, "ויש חשש סכנה בזה".

בדרך כלל, כשרבינו הזקן כותב "מרבותינו קדושי עליון נ"ע", הכוונה היא אל רבו המגיד ממעזריטש ותלמידיו.

ובאמת רואים שאצל שטרות התנאים שערך רבינו הזקן, וכן בעוד שטר תנאים שערכו תלמידי הרב המגיד ממעזריטש, שניהם השמיטו את הזכרת החרם מתוך השטר. וכבר הובא לעיל פרק ד, שכן מובא בכמה ספרים, שכן הוא "אצלינו המנהג", היינו אצל תלמידי הרב המגיד ממעזריטש.

נתחיל עם שטר התנאים שערך הרה"ק רבי יעקב שמעון מזסלוב, בהרה"ק רבי פנחס מקוריץ, עבור בתו הכלה, בשנת תקס"ג.

ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, המצורף לשטר תנאים זה, מסופר: "השטר הזה בא בירושה מאת הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק, להוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מהר"ש, ומן הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מהר"ש, בא בירושה להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".

שטר תנאים זה הוא בנוסח המקובל (שנתבאר בנחלת שבעה), עם הקנין, קנס, התחייבות נדן וערבים קבלנים, אמנם החרם והשבועה לא הוזכרו בשטר תנאים זה:

למז"ט, יעלה ויצמח כגן רטוב מהאל הטוב, ויאמר לדבק טוב, מצא אשה מצא טוב.

המגיד מראשית אחרית, הוא יתן שם טוב ושארית, לאלה דברי התנאים והברית, שנדברו והותנו בין הני תרי הצדדי', מצד הא' ה"ה הרבני הנגיד המפורסם מוה"ר משה בהנגיד המפורסם מוה"ר מאיר מק"ק ראשקוב, העומד מצד בנו הבחור המופל' כמר ברוך אברהם שי', ומצד השני ה"ה הרב המאור הגדול החריף החסיד המפורסם בנן של קדושים שלשלת היוחסין מוה"ר יעקב שמעון בהרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מוה"ר פנחס שפירא ²⁴ זלה"ה, העומד מצד בתו הבתולה המהוללה מרת ברכה זודל תי'.

ה"ה הבחור המופל' כמר אברהם ברוך הנ"ל ישא למז"ט את הבתולה המהוללה מרת ברכה זודל הנ"ל בחופה וקידושין כדת משה וישראל ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה רק ידורו באהבה ואחוה וריעות ושלו', וישלטו בנכסיהון שוה בשוה כאורח כל ארעא.

ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר משה הנ"ל אבי החתן הנ"ל התחייב א"ע ל[..] את בנו החתן הנ"ל סך שני מאות ועשרה אדומי', היינו מאה וחמשה וחמשים אדומי' [...] היינו מרגליות [...] סך חמשה וחמשים אדומי', מתנות להכלה שטערין טיכל שיהא שוה בשופי ארבעי' אדומי', אורינגליך עשרה אדומי' [...] מתנות קטנים [...] כדרך הנגידי'.

ה"ה הרב המאה"ג מוה"ר יעקב שמעון אבי הכלה הנ"ל התחייב א"ע להלביש את בתו הכלה הנ"ל בגדי שבת יופא של אדומי' טוב [...] וקלייד של פארטיך [...] טוב לשבת, חוץ בגדי חול הכל כדרך הנגידי'. קיטל וטלית טוב צעיפי' ורדידי' ומ"מ ²⁵ , מתנות להחתן שטריימל ויארמילקי' מצופה זהב וזייגריל וטבעת זהב, שיהא הכל שוה עשרה אדומי'.

ואלה הם ד' אשר יעשה אבי החתן להחתן הנ"ל, בגדי שבת ויו"ט [...] חוץ בגדי חול [...] הכל כדרך הנגידי'.

מזונות התחייב א"ע אבי החתן הנ"ל להחזיק את הזוג הנ"ל על שלחנו משך תשעה שנים ולהלביש ולהנעיל משך זמן הנ"ל ולשלם שכר לימוד בעד בנו כל ימי משך הנ"ל. והסילוק מאבי החתן הנ"ל ארבעה שבועות קודם החתונה. והשומא כבר סילק. והסילוק יהי' ליד השליש המרוצה לשני הצדדים. ושנת המזונות הנ"ל יה' כסדר הזה, שנה ראשונה תיכף אחר החתונה על שלחן אבי החתן, ושנה שני' כשירצה אבי הכלה הנ"ל להחזיק הזוג על שולחנו הרשות בידו, ואבי החתן מחויב להלביש ולהנעיל הזוג ולשלם שכר לימוד בעד החתן בנו בבית אבי הכלה הנ"ל.

החתונה תהי' למז"ט בר"ח תמוז שנת קס"ג לפ"ק בק' זסלב, על הוצאות אבי הכלה. רח"ש וכ"ז ²⁶ לחצאין. קנס מצד העובר לצד המקיים.

ע"ק מצד החתן הנגיד מוה"ר משה במוה"ר אשר והרבני הנגיד מוה"ר אליעזר במוה"ר צבי. ע"ק מצד הכלה הרב החסיד המפורס' מוה"ר זאב בהרב הקדוש מוה"ר שמואל הלוי וה"ה הרב המאה"ג מו"ר אליעזר במוה"ר יוסף. והצדדי' מחוייבי' לפצות הערבים כדי שלא יגיע להם שום היזק. וקנינא מן הצדדי' ומן הערב על כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקני' בי', והכל שריר וקיים ²⁷ .

נאו' זאב וואלף ב"ר יצחק שמש ונאמן דק' ראשקוב ²⁸

ונאו' [...] בהר"ר יונה שמש ונאמן מק"ק ראשקוב

שטר התנאים של נכדת הרה"ק רבי פנחס מקוריץ