ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אגרות קודש כרך וא'רפה

א'רפה

א' רפה

[שיטת רבינו ירוחם בהשקה וזריעה]

בש"ך ¹⁰⁴⁶ סקמ"א ¹⁰⁴⁷ בשם רי"ו ¹⁰⁴⁸ : ואם הלכו ¹⁰⁴⁹ אותן המים למקוה חסר שאין בה כלום (עי' מה שכתב הש"ך דדוקא שאין בה כלום, ואם כן מהו אומר חסר, ואפשר הכוונה לאשמעינן דפחות מכ"א כאילו אין בה כלום ¹⁰⁵⁰ . וצ"ע) יש מתירין גם כן. וכתב על זה הש"ך: מכאן משמע שיש אוסרין (ובנודע ביהודה ¹⁰⁵¹ כתב שהרי"ו ¹⁰⁵² גופא כותב שיש אוסרין), ונכון להחמיר.

והגם שכבר נטהרו בהשקה, צריך לומר דהרבינו ירוחם מיירי שנפסקו מהשקתן, וסבירא ליה דלא כהרא"ש ¹⁰⁵³ (בהדין דסעיף נ"ב) דכיון שהושק פעם אחת אינו נפסל גם כשנפסק, כי אם שצריכה להיות ההשקה תמיד, וכאן כיון שנפסקה ההשקה אסור.

וצ"ע מהמשנה ¹⁰⁵⁴ דהי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום, ממלא בכתף ונותן לעליון עד שיורד לתחתון מ' סאה, שזה ממש דינא של הרבינו ירוחם ¹⁰⁵⁵ . ואפשר דמפרש דמיירי המשנה שמושקים ¹⁰⁵⁶ זה לזה. וכבד לומר כן, דהרי בבבא ראשונה אשמעינן העצה דהשקה, משמע דבבא זו [באה] להשמיע שגם בלא השקה זה לזה, כי אם על ידי שנטהרו כבר בהשקה.

וממשנה זו גם כן קשה על אותן החולקין על הרא"ש ¹⁰⁵⁷ הנ"ל. וכמדומה לי שהגדולי טהרה בתשובה ¹⁰⁵⁸ כתב לחלק, דבדין המשנה הרי השאובין כזרועים המה, ולכן גם כשנפרדו אינן נפסלים עוד, אבל מקוה שאוב שהושק למקוה כשר הרי אי אפשר לומר דכזרועים דמי, ולכן צריכה להיות ההשקה תמיד. אבל על הדין של הרי"ו ¹⁰⁵⁹ קשה לכאורה כנ"ל.

ואפשר דרבינו ירוחם מיירא במעין כל שהוא, דאי אפשר [לומר] דריבוי המים שהשליכו לתוכו הם כזרועים, וכמו שבמקוה שאוב אין אנו אומרים כן ¹⁰⁶⁰ מפני שעומדים בפני עצמם, כמו כן כאן מצד הריבוי שלהם לגבי המעין כעומדים בפני עצמן דמי, וכל זמן שמושקין הרי הן כשרים וכשנפסק השקתן הרי הן נפסלין. ולכאורה כמו כן הוא במקוה מ' סאה ונתן לתוכו יותר ממ' סאה לא נאמר גם כן דכזרועים דמי, והרי המשנה הנ"ל מיירי שנתן בה יותר ממ' סאה ¹⁰⁶¹ וכמ"ש הרא"ש בחידושיו ¹⁰⁶² . ויש לומר דבמעין כל שהוא יותר הסברה מתאים לומר כנ"ל, לפי שהיא כל שהוא והשאובים מרובים.

ולפי הנ"ל דינא של הרבינו ירוחם הוא רק משום השקה, ואם כן למה לא יאמר דינו במקוה שאוב שצריכה השקה תמיד, ומה לו לצייר דינא באופן שכתב ¹⁰⁶³ . ויש לומר דרבותא אשמעינן, דהגם שהשליכו השאובין לתוך המעין, ומכל מקום לא אמרינן דכזרועין דמי, ואינו כשר כי אם כשהן מושקין זה לזה ¹⁰⁶⁴ .

הערות

1046. מכתי"ק, שרשם לעצמו על כרטיס ביקור שלו, מליובאוויטש. נדפסה ב"אהלי שם" ח"ט ע' יד.
1047. בש"ך סקמ"א: יו"ד סי' רא.
1048. רי"ו: נתיב כו ח"ה רכה, ד.
1049. ואם הלכו: מעין כל שהוא, שנתן עליו מים שאובים מרובים, שהם כשרים (כנפסק בשו"ע שם סט"ו).
1050. לאשמעינן . . כלום: וכדמסיים בש"ך שם: אבל במקוה חסר כל שהוא או יותר ונשאר שם כ"א סאין אינו פוסל המקוה לכולי עלמא, דרובא בהמשך כשרה.
1051. ובנודע ביהודה: מהדורא תנינא יו"ד סי' מה וסי' קמא.
1052. שהרי"ו: שם רכו, א (הובא בש"ך שם ס"ק קיב): שני מקוואות אחד [שא]וב אחד כשר, ונקובים זה לזה כשפופרת הנאד ונסתם הנקב נסתפקו המפרשים אם נשאר השאוב בהכשרו או כיון שנסתם הנקב חוזר לפסולו כבתחלה קודם שנתערב דרך הנקב עם הכשר [וראה לקמן שרבינו יחלק בין שני הדינים].
1053. כהרא"ש . . נ"ב: בשו"ת כלל לא סי' ב, שנפסק כוותיה בשו"ע שם סנ"ב.
1054. מהמשנה: מקוואות פ"ו מ"ח.
1055. דינא של הרבינו ירוחם: אלא שהמשנה מיירי במקוה מ' סאה שמילאוה במים שאובין עד שירד למקוה התחתון שאין בה כלום, ורבינו ירוחם מיירי במי מעיין שמילאוהו במים שאובין עד שירד למקוה התחתון שאין בה כלום.
1056. דמיירי המשנה שמושקים: וכעין זה רצה בתחלה לתרץ בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' קעא: ואולי יאמרו דהתם מיירי כשיש אחר כך עירוב מקואות על ידי סילון שמחבר ב' המקואות.
1057. החולקין על הרא"ש: המובא ברבינו ירוחם שבש"ך ס"ק קיב הנ"ל, לענין מקוה שהוכשרה על ידי השקה, ואחר כך נסתם הנקב.
1058. בתשובה: סי' יו"ד.
1059. הדין של הרי"ו: במי מעין שנתן עליו מים שאובים מרובים, שגם זוהי זריעה, ולמה יפסל כשנפסק.
1060. אין אנו אומרים כן: שעל ידי ההשקה יהי' דינו כזריעה.
1061. ממ' סאה: שהרי היו בה רק מ' סאה מכוונים, ועל ידי שנתנו בה יותר ממ' סאה נוספים, נפלה המים למקוה שאין בה כלום, באופן שיש בכל אחת מהן מ' סאה. אבל ראה שו"ת צמח צדק שם, שהביא מהראב"ד בבעלי הנפש, שמפרש שנפלו בה מ' סאה מכוונות, ונשארו בכל אחת משתי המקוואות מ' סאה מכוונות.
1062. הרא"ש בחידושיו: הל' מקוואות סי' א: ועל כרחך צריך ליתן בו יותר מארבעים סאה אלמא שאינו נפסל אפילו אם רבו השאובין על הכשרים.
1063. באופן שכתב: במים שאובין שנפלו על מי מעין מועטים.
1064. מושקין זה לזה: ובדף נפרד נרשמו איזה רישומים בכתי"ק: ב"ה בגדולי טהרה ס"ק ט' ומ"ו, שהרשב"א סבירא לי' גם כן כהראב"ד [=שאם נתן סאה ונטל סאה בעינן שישאר לעולם רובו מי גשמים, והיינו שבגדולי טהרה סי' רא ס"ק ט מבאר שיטת הראב"ד, ובס"ק מו מבאר שאף הרשב"א סובר כן]. בפס"ד [צמח צדק] ס"ק ה בענין באר ובריכה בשם הרמב"ם [=אם יש לו דין מעין אף שהוא באשבורן]. לענין סילון ע' צ"צ [שו"ת חיו"ד] סי' קע"ו ח"א א ט"ו [אות טו] ד"ה ומוהר"פ ב' הרמב"ם בפירוש המשניות [=לענין פשוטי כלי עץ שקבעום בכותל].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.