א'רנח

א' רנח

ב"ה ⁸⁹² יום א' ג' סיון תער"ג לפ"ק

ליובאוויטש

כבוד נ"ד ידי"נ הרה"ח המפורסם נכבד ומרומם יר"א כו' מו"ה לוי יצחק ⁸⁹³ נ"י

ת"ל בעד החו"ש כה לחי.

עד לא כתבתי אודות ענינו, כי מכבודו אין לי שום ידיעה מהנעשה, רק מה שכתב לי ידידינו רד"מ נ"י זה מכבר. כתבתי לידידינו הרש"ג ⁸⁹⁴ נ"י, ובקשתיו שבאם אבקשו בטע"ג לנסוע ליעק', והשיב אשר אם כי אין חפצו להתראות עם קארפס בהענין, ויעלה לו דבר נכון ⁸⁹⁵ , מכל מקום אם אדרוש מאתו לא ימנע את עצמו. והנה אם אינו דרוש ההתראות אתו, או שלא יהי' מזה תועלת (אשר כן נראה ממה שכתב רד"מ, שהוא עומד חזק על ההבטחה שהבטיח מכבר), אין להעמיס על הרש"ג יחי'. רק אם חושב שיהי' מזה תועלת בעזרתו ית', תקותי שיסע אי"ה. לפי מכתב הנ"ל, פאלי' ⁸⁹⁶ חזק בהדבר. ואפשר אינו דרוש להרעיש במכתבי'. ובגוף ועצם הענין יודיעיני מצב הענין מה שנעשה עד כה, ואם לאחר המשקל ימצא לנחוץ לכתוב לאותן שמצידו אכתוב אי"ה.

בקאלאני' באגאדאנאווקי נתהווה מחלוקת מהשו"בים דשם, וכפי ששמעתי תמכו יסודתם שהמה בהסכמתי. אמנם האמת הוא שכתבתי להרב דשם אודות זאת, אך רק ⁸⁹⁷ למה מעניש את השו"בים מפני חפצו בדבר המקוה (אשר אין הצדק אתו להחזיק דוקא בהמקוה המעטאדית, ולא להניח מקוה באופנה הישן ⁸⁹⁸ ).

ועתה מכרו השו"בים את חזקתם, והאברך ר' יוסף ראובן ⁸⁹⁹ נתן להם ששה מאות, ואיזה טענות יש להם עליו. האברך הנ"ל, בהיותו פה ⁹⁰⁰ הי' נחשב מהטובים, וכנראה לא איתרע ח"ו חזקתו, אמנם בשו"ב איני יודע. ועל כן אני מבקש את כבודו להכניס עצמו בזה. ויקבל על ידי פאצט את התכריך שטרות שלו, ובהם גם מכתב שנתקבל מאנשי הקאלאני', ואין בו טעם וריח כל כך, רק אם נתקשר באיזה הגבלות כמו שכותבים צריכים לבטל זאת, וגם יתהה על קנקנו בעניני השו"ב שלו. ואני מבקשו בזה להשתדל להביא הדבר על מכונו כפי שימצא לנכון, והשי"ת יהי' בעזרו.

ויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וש"ב ידי"ע דו"ש מלונ"ח תכה"י

שלום דובער

לא יחשוב שרצוני דוקא על האברך רי"ר הנ"ל, רק כמו שימצא הוא. אם ימצא לנכון שישאר, לא יהי' מחלוקת ולעשות סדר בזה, ובאם לאו, יחזירו לו מה שנתן להם. וכאשר ימצא כן יעשה.