א'קנג

א' קנג

[חורף תרנ"ד]

כבוד ²⁶⁰ ידידי עוז המפורסם ווח"ס כו' מוה"ר [...] שו"ב

לא אתאפק מלכתוב לכבודו דברים אחדים בדבר השלום במחנם בין השו"ב, כאשר מובן הטיב אשר אי אפשר הדבר שר' [...] שו"ב לא יהי' במחנם, וזה מהנמע.

אמנם זאת בודאי, שצריך היתר מרבנים על עסקו בעניני שו"ב עד כה במחנם, ובטח ימצאו לו הרבנים היתר. אמנם פן ואולי ירצה מי מאתכם להחזיק בטענות לבלי להתירו, ומזה יקום סערת המחלוקת כמקדם ח"ו, ולזאת הנני מבקשו בבקשה שטוחה כפולה ומוכפלת, אשר הן מצדו והן מצד שארי השו"ב דמחנם לא יעמדו בחזקה בדין ודברים, כי אם תראו איך שיתקרב הדבר שיהי' השלום אמיתי, כי כבר נוכחו לדעת כמה הריסות בגשמיות וברוחניות גרם המחלוקת, ועד מתי יהי' כזאת, תשימו קץ לחשך ונעמוד נגד המונע, והשי"ת יאיר עלינו ברחמיו המרובים אור בהיר ויסיר כל ההעלמות וההסתרים ברו"ג.

יאמין לי כבודו אשר הרבה צער ועגמת נפש הי' לי מהמחלוקת במחנם, וכאשר הגיעני הכתב שלום שמחתי מאד, ואודה לה' על רוב חסדו וטובו, ובו אשים תקוותי אשר יהי' השלום הדבר בקיום נצחי כה יאמר ה'. וימחול לי על דברי, כי נוגע הדבר הרבה, ואחשב זאת לזכות גדול ולישועה גדולה, והשי"ת ירים את קרן עמו מעלה מעלה ויברך את עמו בשלום.

ויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש חפץ בטובתו מלונ"ח.