א'קלד

א' קלד

ב"ה 92 יום ב' ח' אד"ש אתרח"ם לפ"ק

מענטאן

כבוד ב"ד (חתני) ידידי עוז הרב המפורסם ווח"ס נכבד ומרומם בנש"ק כ"ש י"א כו' מו"ה מרדכי דובער 93 שי'

ושלום בנו (נכדי 94 ) ידידי עוז הרב המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה שניאור זלמן 95 שי'

הם וכל אשר להם כולם יעמדו על הברכה בחיים ושלום מהעולם ועד העולם

ת"ל בעד החוה"ש כה לחי.

אברכם בברכת מז"ט ב[עד הקשורי תנאים לבנכ]ם ואחיו ש"ב 96 שי', יאמר ה' לדבק טוב, ויהי' בהצלחה רבה ואתם [תרוו מהם] נח"ר וענג כאוות נפשם ונפשי.

ע"ד הסכום הנדרש לכבודו אשר המה [מו]כרחים לכבודו וצריכים להשתדל בזה בכל האפשרי שיהי' הסכום, אך מפה בלתי אפשרי לי לעשות, כי דברים כאלו אי אפשר לדבר בחילופי מכתבים, אך בטח כתב לאמי מו' הר' תי' מהקשו"ת, מהסכום אשר נצרך לו, ומסתמא ביקש אותה בדבר הזה, ובבואינו לביתינו שלום אדבר בזה עמה ואראה אולי אפעול שתכתוב לרד"ת 97 . אני בלתי אפשרי לכתוב לו מכמה טעמים, אך אקווה אמי מו' הר' תי' תכתוב לו. וגם מצדינו מה שיוכל להיות אראה, והטוב שיזכיר את אמי מו' הר' תי' עוד הפעם במכתב, ויבקש אותה בזה, ויכוון שהמכתב יגיע לה בחגה"פ 98 הבע"ל או תיכף אחר חגה"פ (ויכתוב על אדרעס שלה דוקא), ומה שיהי' ביכלתי אעשה אי"ה וה' יהי' בעוזרי.

קבלתי מכתב 99 מידידינו רי"ק ז"ס 100 , וכותב לי תוכן דברי כבודו במכתבו אליו בדבר מסחור האתרוגים, אשר דיבר עם ספרדי 101 באופן כזה שיקחו מאתו אתרוגים בפטמות ע"מ 102 2-50 פראנק ובל"פ 103 1-50 פראנק, וכותב שהמקח יקר מאד, ובאמת כנים דבריו, איך אפשר לו לקנות ע"מ כזה, שיעלה לו כל אתרוג בטריעסט עם פטמא 1-20 רו"כ ובל"פ 60 ק"כ 104 , ומסתמא יהי' בהם בראק 105 גם כן, והוא דבר הבלתי אפשרי. רי"ק כותב שהוא מוכר להקונדין 106 שלו כמעט במקח זה. וכן האתרוגים ששלחו שנה העברה לויטעפסק לרד"ב ברלין לא עלה יותר מהמקח הזה (ובזה הלא הרויחו אתם ובעל הסחורה). ובהיות הרי"ק בפה 107 ונדברנו על דבר המסחור, חשבנו שיעלה לו כל אתרוג בס"ה 65 ק"כ עם ההוצאות ופע"ט 108 לכבודו, אך ביוקר כל כך כאשר כתב כבודו 1-20 רו"כ כ"ח 109 (לבד הבראק שיהי' בודאי) זה דבר הבלתי אפשרי. וגם בעת הלקיטה 110 צריכים לקנות מבעל הגינה בזול יותר הרבה מהמקח אשר כותב, ובפרט כעת.

ובכלל צריך לידע אשר אתרוגי קארפי עומדים בארצינו במעלה עליונה יותר מאתרוגי א"י (לבד מארץ פולין, שאינני יודע מה נעשה שם). ואם כי לפי האמת אין צריך להיות כן, וכאשר כתבתי לו במכתבי הראשון 111 , אשר לפי דעתי אתרוגי קאלאבריע אין למעלה מהם, ולבד אתרוגי קאלאבריע, בודאי אתרוגי א"י הבאים מאדם חשוב שמכירים אותו ונאמנותו, למעלה הרבה באין ערוך מאתרוגי קארפי, אך רוב אנשי ארצינו (אשר אינם מהדרים על אתרוגי יאנעווע) חשוב אצלם אתרוגי קארפי יותר מאתרוגי א"י, ולזאת המה ביוקר יותר, ואי אפשר לעמוד 112 על אתרוגי א"י מקח יקר, ובפרט אשר במקח כזה אי אפשר לעמוד בשער המלחמה עם ה' סאלאנט 113 .

ועל דבר לשכור גינה, כותב לי רי"ק בשם מכתב כבודו, שאי אפשר לידע בערך כמה סחורה יתן עד עת הלקיטה. ואם כי האמת שאי אפשר לידע בבירור כמה יתן, אך בהשערה אפשר לידע כמה יתן, כאשר כתב לי נכדי הרב 114 שי' במכתב מיום י"ב שבט, בהצעטיל המיוחד בענין המסחור הזה. וגם כתב שם שאפשר לידע מאיזה מין יהיו, א[ם] נקיים ואינם מהודרים בגידולם, או מהודרים ואינם נקיים, או נקיים ומהודרים, ואם בפטמא [או בלי. וגם ז]את כמדומה לי שכתבתי לכם, שצריכים אתם לשאול מהרי"ק איזה מין נצרך [לו ובמילא אי]זה גינה לשכור, ואם ישכרו כעת גינה בטח יעלה כל אתרוג בזול הרבה יותר מהסך הנ"ל. ואם יראתם לשכור גינה אולי ח"ו לא יתן סכום האתרוגים אשר יחשבו, אם מפני העצם או מצד איזה סיבה ח"ו (אם כי לפי דעתי אפשר לדבר עם המשכיר אם לא יהי' הסכום יהי' מקח בטל, אך את האו"ג 115 בודאי לא יסלק), וצריכים לקנות בעת הלקיטה. אך צריכים לקנות כעת בזול הרבה מהמקח הנ"ל, ואז אפשר להיות מסחור.

והרי"ק רצונו באמת לעשות המסחור אתם, ובפרט מיראה פן יחסר לו מהקונדין שלו, אך על המקח שכותב כבודו הוא דבר הבלתי אפשרי, ולזאת צריכים לראות עם הספרדי להשוות אתו על מקחים אחרים, ר"ל בזול יותר, ויכתבו לרי"ק (והיו צריכים לשאול בתחילה מהרי"ק כמה בערך יוכלו ליתן בעד כל אתרוג מכל מין ומין), ובודאי ישלח או"ג, וגם בטוחות על להבא, והבטוחות לפי דעתי צריך להיות מושלש תחת ידי אחד השווה לשניהם, כי אי אפשר למסור הבטוחות להמשכיר, כי בודאי יהי' בהתנאים גם התחייבות מצדו, ויהיו הבטוחות המושלשים משכון שלא ישנה.

ובאמת ברצות ה' יוכל להיות זה מסחור טוב אי"ה, וירויחו בזה אי"ה, אך צריכים לבוא על עומק השווה בדבר המקח, באופן שיוכל להגמר עם רי"ק ז"ס וה' משכיל איתן 116 . ובכל זה יראו תיכף ומיד מה שיוכל להיות, ויודיעו להרי"ק, וגם לי יכתבו תיכף ומיד הכל באר היטב.

אנחנו נסע מפה אי"ה שבוע הבע"ל לפאריז, ושם נתמהמה בערך שבוע א', ונסע לברלין 117 , ותקוותי שנבוא לביתינו שלום אי"ה ערך שבוע א' בחוד[ש] האביב הבע"ל. ואם כי יוכל להיות שיוכל עוד להגיעני מכתב תשובה על מכתבי דנא לברלין, אך מכל מקום יותר טוב שישיבו לי עליו לביתי. אך יחושו להשיב לי תיכף ומיד. אם יגיע להם מכתבי דנא בערך על ש"ק פ' תזריע, ישיבו לי עליו בקצרה לברלין, כפי האדרעס שאכתוב למטה, ולביתי יכתוב עוד מכתב בארוכה הכל באר היטיב.

ויקבלו החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשם ונ"ד (חותנו) וש"ב (א"ז) ידידם עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י

שד"ב

אדרעס לברלין

[…]

Sch. B. Schneiersohn

Berlin

Post Restant 118

[…]

נכדי יקירי שי'

מכותלי מכתבו נראה [ש]אין בו עדיין מתינות הסוחרים, כי הוא בהתפעלות גדולה בהעסק וחזק בעוצם רב תבונתו בהמסחור ומבינות הסחורה, ואם אך בפעם אחד יַראה זאת להסוחרים הקונים, אז בשנה השנית יקפצו עליהם זבינא, וגם סאלאנט ירצה להשתתף עמהם או ליתן דבר קצוב, והישוב בה יהי' רק מצידכם.

לא ידידי, לא ילך במחשבות ודמיונות כאלו, צריך לידע אשר בפעם אחד עוד אי אפשר לבוא לעומקה של המבינות בהסחורה, ומה גם בטיב המסחור, והסוחרים אשר מכמה שנים מסחרם בזה בודאי ידיעתם בהסחורה והמסחור הרבה יותר מידיעתו (אך ברצון ויגיעה בודאי ישיג הידיעה, יגעת ומצאת תאמין 119 ), וסאלאנט בודאי יַרעם ברוב כוחו, ויזיל במקח ויתן גם סחורה טובה.

ויסלח לי על כותבי זאת, כי לפי דעתי, מפני שסומך על בינתו בזה וכו', לזאת אינו משגיח להשיג שיתרצה המשכיר או המוכר באופן שהקונה יוכל לקנות, כי בטוח אשר הוא יבקש אחר כך ברחמים ותחנונים, תן לי סחורה וטול מה שתרצה. ובאשר רוצה אני בטובתך באמת, מוכרח אני לכתוב לו כנ"ל, ויראה להשוות עם הסוחר בפחות יותר, וגם בטיב הסחורה צריכים יגיעה הרבה, ולשאול פי הקונה הסוחר לכל דבר, ולעשות כצוואתו, ואז יבוא לעומקה של המבינות, והמתינות והשפלות זהו טובתו.

ולבד הנ"ל הרי בני בנים כבנים 120 , וחובת האב להדריך לבנו בדרך הישרה, ולזאת אבקשו עוד הפעם לסלוח לי על דברי. ומבטחוני אקצר. והי' שלום לו וכל אשר לו.

ש"ב ידידו הנ"ל

*

כבוד ב"ד הרב המפורסם רמ"ד שי' וש"ז היק' הצנועה תי' וש"ב היק' 121 יחיו

משלומינו כה לחי.

מכתבכם קבלנו לרוב נחת. אברכם בברכת מז"ט בעד קישורי התנאים מבנם ה' שי'. גיב ג' מיט מזל און מיט פיל גליק און מיט ליינגע יאהרן, איר זאלט פון זיי פול נחת זעהן. אבקשם להודיעני משלומכם הטוב בכדי לנחת. זייט גיזונד גליקליך [...] דו"ש מלונ"ח תכה"י.

שטערנא שרה שניאורסאהן

הערות

  1. 92. מכתי"ק שבארכיון.
  2. 93. מו"ה מרדכי דובער: סלונים. אגרות נוספות אליו – לעיל ח"ד תתקפב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן 144, ובהנסמן בהערות שם.
  3. 94. חתני . . נכדי: כדלעיל בשוה"ג לאגרת 126.
  4. 95. מו"ה שניאור זלמן: סלונים. אגרות נוספות אליו – לעיל 126, ובהנסמן בהערות שם.
  5. 96. מז"ט . . ואחיו ש"ב: לבנו של הרמ"ד ואחיו של הרש"ז. וראה גם לעיל ח"א סוף אגרת כז (עשרה בטבת תרמ"ט) וסוף אגרת כט (ו' אד"ר תרמ"ט) "שידוך הגון עבר בנו".
  6. 97. לרד"ת: לר' דן תומרקין, הממונה כגבאי הכללי על קופת כולל חב"ד ברוסיא, בין השנים תרט"ו – תרמ"ט, ואף הי' מסדר את רשימת מקבלי התמיכה בארה"ק (ראה תולדות חב"ד בארה"ק ע' רמד-ה).
  7. 98. יגיע לה בחגה"פ: לעת אשר רבינו יחזור ממענטאן לליובאוויטש, כדלקמן בהמשך האגרת.
  8. 99. קבלתי מכתב: בהבא לקמן, עזרת רבינו למסחר האתרוגים שלהם, בשנים תרמ"ט-נב, ראה גם לעיל ח"א אגרות כז-ל. לג. לח. מ (בסופו). מד-ז. נ*. נא. נג*. ח"ג תקסח. תקעא-ב. תקעו-ז. לקמן 137.138. 139. 142. 145, וב"יגלה אור" שם.
  9. 100. רי"ק ז"ס: ר' יעקב קאפיל זעליגסאהן, ששימש מזכיר רבותינו בליובאוויטש, ואף התעסק במסחר האתרוגים.
  10. 101. עם ספרדי: בעל פרדסי אתרוגים בארה"ק.
  11. 102. ע"מ: על מחיר.
  12. 103. ובל"פ: ובלי פיטם.
  13. 104. ק"כ: קטני-כסף, קאפקעס.
  14. 105. בראק: סחורה פגומה.
  15. 106. להקונדין: להקונים.
  16. 107. ובהיות הרי"ק בפה: כדלעיל ח"א אגרת כז: דיברתי עם ר' קאפיל זעליגסאהן (אשר בא לפה ...).
  17. 108. ופע"ט: ופרוצענטן (אחוזי הריוח).
  18. 109. כ"ח: כל חתיכה (כל אתרוג).
  19. 110. בעת הלקיטה: שהמחיר אז גבוה יותר, ובפרט כשקונים אצלו כעת, שהמחיר נמוך יותר.
  20. 111. במכתבי הראשון: לעיל ח"א אגרת כז. וראה גם לעיל שם סוף אגרת מ.
  21. 112. לעמוד: להעמיד.
  22. 113. ה' סאלאנט: גדול סוחר אתרוגי א"י באותה שעה, שגם הוא הי' משווק אתרוגים מא"י לרוסיא. ראה לעיל ח"א אגרת כז.
  23. 114. נכדי הרב: ה"ר שניאור זלמן סלונים (אחד מנמעני האגרת שלפנינו), אשר רבינו מכנהו "נכדי", כדלעיל אגרת 126.
  24. 115. האו"ג: האופגאב (דמי קדימה).
  25. 116. וה' משכיל איתן: מגדולי סוחרי האתרוגים ברוסיא. ראה לעיל ח"א אגרת כז.
  26. 117. נסע . . לפאריז . . לברלין: ראה גם לעיל ח"א אגרת כט.
  27. 118. Post Restant : שהנמען יכול לקבלו בבית הדואר.
  28. 119. יגעת ומצאת תאמין: מגילה ו, ב.
  29. 120. בני בנים כבנים: כלומר, מחמת שרבינו מכנהו "נכדי" (כדלעיל אגרת 126), הרי חובת רבינו להדריכו בזה.
  30. 121. כבוד . . היק': כבוד בן דודי הרב המפורסם ר' מרדכי דובער שי' ושלום זוגתו היקרה הצנועה תחי' ושלום בניה היקרים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.