א'קכו

א' קכו

[תרמ"ו]

ב"ה ¹ יום ד' ג' מ"א ²

ליובאוויטש

כבור ש"ב (נכדי) ³ ידידי עוז הרב המפורסם ווח"ס י"א כו' מו"ה שניאור זלמן ⁴ שי'

ת"ל בעד החוה"ש כה לחי.

מכתבו נכון הגיעני במועדו ובזמנו, ולא הושבתי לו עד כה מפני שרציתי לבשרו איזה דבר טוב בעניניו. אך לע"ע עד כה לא בא עדיין שום דבר לידי פועל. את האופן אשר המציא ⁵ כבוד מעל' דיברתי עם אחי – דודו ⁶ – שי' הרבה, והצעתי לפניו כל הענין באריכות בטוב טעם. ולסוף אחר ריבוי הדברים אמר לי אשר הוא לא ידבר עם א' מו' הר' ⁷ תי' מזה מאומה. ולא מפני עצם הדבר (שמצד זה הי' מסכים כו'), אך מפני ההסתעפות כו' וד"ל, כאשר אמרתי לו עוד בהיותינו ביאלטע ⁸ . והוא חזק בדעתו שאין דרך אחר שיוכל לישב כו' כי אם שיהי' רב ומורה הוראה בישראל בחו"ל ⁹ דוקא. אח"כ דיברתי עם אמי מו' הר' תי', והצעתי לפני' גם כן כנ"ל כמה וכמה פעמים, ואפשר שהייתי פועל אצלה בקושי גדול, אך באמת [... ...] וגם [... ...] כו' וד"ל. ומכל מקום דברתי עמה תמול עוד הפעם אודותו. אך אני יודע בעצמי שזה לא להועיל מאחר כו'.

אחר כך נפל לי ברעיוני איזה אופן חדש ¹⁰ , ואם ברצות ה' תסכים על זה א' מו' הר' תי' יהי' מזה קרוב להנצרך כו'. אך אי אפשר לי לדבר עד"ז עם אמי מו' הר' תי' מזה, עד שאדבר תחילה עם אחי שי'. [אמנם] כאשר אחי שי' נסע לחו"ל למארינבאד, מוכרח שימשך הדבר מעט זמן כו'. בערך חצי אלול הבע"ל יבוא אי"ה לביתו שלום, ואז אדבר איתו מזה. וכמדומה לי אשר ע"ז יסכים אי"ה, ואז נדבר שנינו עם אמי מו' הר' תי', וברצות ה' יצא הדבר לאור א'"ה.

יאמין לי אה' ידי"נ אשר כמעט אינני מסיח דעת מעניניו, והייתי בעגמת נפש שהצעה שלו בטילה כו' כנ"ל, ואין לי שום פתח איך למצוא איזה המצאה אחרת להוציא הדבר העיקרי מכח אל הפועל. אך עתה ת"ל אשר נפל ברעיוני האופן החדש (פרטי הדבר אי אפשר לי ליכתוב ¹¹ לו) ותקוותי להשי"ת [אשר אצליח] ויצא אי"ה מכח אל הפועל. ומכל מקום אבקשו אולי [יעלו בדעתו] הצעות חדשות, יכתוב לי, ואראה אולי יש בהם דבר טוב ויוכל להיות שיבוא לידי פועל.

כ' אביו בן דודי ¹² שי' הי' [...] הראסטאייפאלי, ואינני יודע אם פעל שם איזה דבר. תמול כתבתי לו מכתב לקרעמענצוג ¹³ וכתבתי לו שקבלתי מאיתו מכ'. השי"ת ירחם עליו בכל עניניו [וירום] קרנו מעלה מעלה.

ע"ד לימוד דא"ח ¹⁴ , את הדרושים הראשונים של כ"ק אאזמו"ר ¹⁵ זצוקללה"ה, וגם הדרושים הגדולים של כ"ק אאמו"ר ¹⁶ זצוקללה"ה זי"ע, יכול ללמוד (וכמדומה לי שכך אמרתי לו ביאלטע גם כן), אך העיקר שלא ילמוד בדרך מעביר (ולא בעיון כו'), שיבין את הענין ויוכל לחשוב מה שלמד ויחקקם בלוח לבו, היינו שידע כללית הענינים מה שלמד, ועל הקושיות והסתירות ממקום למקום לא יביט כלל, רק ידע בעצמו שפעם מדברי' כך ופעם כך.

ויודיעיני נא איזה ענינים למד עד כה, ואם הוא זוכר הענינים שלמד. השי"ת יעזריהו שיוכל לישב במנוחה וללמוד דא"ח ושיפעלו בו לטוב בעבודה שבלב זו תפלה.

לפלא בעיני שלא שלח לי את הנרשם בענין חו"ב ¹⁷ השייך לשעה"י ¹⁸ פ"א אשר נשאר אצלו. ובקשתי לשולחם לי תיכף, כי כמה פעמים הי' נצרך לי הענין הנ"ל.

ע"ד [רמב"ן ¹⁹ ] מה אדבר כי לקח אותם מידי בפו"מ.

ומ"ש שלא יש איתו בפארמאט הביכל, סותר את עצמו מה שכתב מקודם שיש [אצלו] ... בפארמאט פערטיל קטן. ואבטח בו אשר לא ישיב פני ריקם. ומה שימצא [...] כבר הבטיח לי ²⁰ .

[הסימנים] המתחילי' מסי' קל"א הם שייכים להאמרי בינה לשער התפילין ²¹ , ונמצאים אצלי בהעתקה.

מבריאותי אכ"ח להודיעו הכל במעמד ומצב אחד. האויר בפה ²² עפ"י הרוב לא טוב וקשה עלי לסובלו. מכל מקום נשאר אצלי ההסכם לעת עתה שלא לנסוע לשום מקום, וה' ישלח לי רפואה שלימה בקרב בתוך כ"י.

אחי הרז"א שי' נסע למארינבאד ... ובערך חצי אלול הבע"ל יבוא אי"ה לביתו ²³ שלום.

נא להודיעיני תיכף קבלה על מכ' דנא וי[ו]דיעיני מבריאותו ומשלומו הטוב ויענג נפשי.

יקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וש"ב (א"ז) ידידו עוז דו"ש מלונ"ח כה"י ²⁴

שד"ב

יפרוס נא גיני בשלום א"ז דודתי הר' הצדקניות ²⁵ תי' ובשלום חותנו ב"ד הרב ²⁶ שי'.

יגלה אור ²⁷

נכתב בערך בשנת תרמ"ט ²⁸ .

מה שנאמר "נכדי, עם אחי – דודו" - כנ"ל ²⁹ .

את האופן אשר המציא כו' אח"כ דברתי עם אמי מו' הר' תי' , וכל הכתוב בעמוד ב', האופן החדש בעמוד ג', עד התיבות שיבוא לידי פועל . ביאורו: הרש"ז חפש לו מקור לפרנסתו, והי' בחפצו לעשות עסק ומסחר באה"ק ת"ו, והי' דרוש לו אמצעים ע"ז. וכאשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק חפץ בטובתו, ע"כ השתדל בזה.

הצעתו של רש"ז הי', בהיות כי כבוד א"ז הרבנית ובני' הפרישו חלק מהירושה והעזבון אשר הניח הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ונחלק לשתים, חלק א' גמ"ח על משכנות בלא ריוח, וחלק א' קרן קיימת והריוח יהי' על צדקה כפי ראות עיניהם, והציע הרש"ז אשר החלק מהקרן קיימת יומסר על ידו לעשות בו מסחר וקנין בשותפות, מחצה לו מחצה יהי' על צדקה כפי ראות עיניהם.

כבוד א"ז הרבנית הצדקנית עד כמה שהיתה טובת לב והיתה רחוקה מידיעת מסחר וקנין, בכל זה הבינה כי אינו ענין כלל, ודחתה ההצעה. וכן כבוד דודי הרז"א נ"ע.

והאופן החדש . הנה כ"ק אאמו"ר הרה"ק, אינו כותב מה הוא, אבל כפי שנודע הוא אשר חפץ לפעול אשר יתנו לו סך אלף רו"כ – היינו חלק חמישי מהסכום שהי' מונח בקרן-קיימת – וכנראה אשר גם זה לא פעל, רק פעל אשר מהכנסת הריוח מהקרן קיימת שהיו מחלקים על צדקה, ינתן לרש"ז שי' פרס חדשי קצוב ט"ו רו"כ לחדש .

כ' אביו עד מעלה מעלה . הוא נדבר אודות הרמ"ד, שהי' אז הוא ואחיו ה"ר ליב בחוץ לארץ להתעזר מאנ"ש, והרמ"ד הי' נוסע בפלכי יעקאט' פאלטאוע, והר"ל בפלכי טשערניגאוו מאהילוב.

ע " ד לימוד דא"ח , עד שורה ב' בעמוד ד' זו תפלה .

הדרושים הראשונים . הכוונה בהם הדרושים המתחילים להבין, כמו להבין ענין אוא"ס ב"ה , להבין ענין ג' מיני אדם , להבין ענין התלבשות הפרצופים זב"ז , להבין ענין עסק התורה בלילה ³⁰ , ועוד וכו'.

אין כאן המקום לבאר בארוכה, אבל בכללות, כי בענין גילוי והתגלות דא"ח מאת זמן ההתגלות בעזה"י ובחסדי אל עליון בכל דור ודור , מכ"ק רבינו הגדול עד הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע , היו סדרים שונים. והגם שיש בזה כמה פרטים וענינים, אבל בכללותם הם נחלקים בשתי מערכות כוללים: קודם הנשיאות , ובהיותו רבי .

הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק , כתב הרבה מאמרי' בכל משך הזמן עד היותו רבי, בהם הנחות, ביאורים, הסברים, הערות, קיצורים, בנגלה ובדא"ח, חידושים, פירושים, עיונים - חקירות - שו"ת וכו'.

הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש , אמר להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק (בשנת תרל"ח , ובאותו זמן היו החסידים ר' אברהם אבא פערסאן , ור' מנחם מאניש מאנעסזאן , והיו באותו מעמד. ולפי שכן שמעתי מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בכל פעם שהזכיר הי' מדייק לספר בלשון הזה: במעמד אבא פערסאן און מאניע מאנעסזאן , וחייב אדם לומר בלשון רבו, ע"כ רשמתי כאמור): דער טאטע (הכוונה כ"ק אאמו"ר אדמו"ר צמח-צדק ) האט גישריבין א גוזמא עצום, נגלה און חסידות, איז אז מיא זאל אויס-רעכענען דעם טאטינס יאהרין , פון בר מצוה ביז הסתלקות , ועט אויסקומען אז ער האט גישריבין צווי מיט א האלבין בויגין א טאג ³¹ .

וישנם כמה מאמרים ודרושים אשר כתבום הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' קודם הנשיאות , וחזרו וכתבום בהיותם רבי. וזהו הכוונה הדרושים הראשונים.

אך העיקר שלא ילמוד בדרך מעביר (ולא בעיון) , עד ופעם כך :

בזה מורה לנו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק דרך ואופן בלימוד החסידות, הוא מזהיר על השני הקצוות, שלא ללמוד לא בדרך מעביר ולא בעיון. ומורה על המיצוע, ומגביל את המיצוע במשבצות אלו: א) שיבין את הענין , ב) ויוכל לחשוב , ג) ויחקקם בלוח לבו (ומבאר ענין החקיקה), ד) שידע כללי' הענינים .

המעיין ושם לבו להאמור, יכול הוא למצוא דרך האמיתי באופן לימוד דא"ח. והדרך המיצוע של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הוא הדרך המיצוע בין המעביר והעיון של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק.

מעביר של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בנסוע כ"ק אאמו"ר הרה"ק לחו"ל למעיני הישועה לחזק בריאותו, הנה פעמים רבות היתה עיקר רפואתו להיות יושב במקום אויר צח, ושלא לעמול מוחו הק' בעיונים עמוקי' ביותר. היו זמנים שהי' לוקח אתו עמו ספרים שונים לקרוא בהם בדרך מעביר (בד"כ עד כמה שהי' אפשר היו מונעים אותו מזה, בכדי שיהי' במנוחה גמורה וינוח מגודל עבודתו, אבל על הרוב לא הי' מועיל ההשתדלות בזה), ופעם הלך לטייל ולקח עמו ספר שער האמונה, ובמשך יותר על ארבעה שעות למדו כולו בדרך מעביר.

עיון , של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בשנת תרס"ג בחורף התעכב יותר על ג' חדשים (שהי' אז אצל הפראפעסר ...) ואנכי הייתי אתו עמו אז במסע ההוא.

הנסיעה ומרבית עניני', וכל העובר במשך כל השלשה חדשים, רשומים הם במקומם, ושם מסופר על אודות המקרה שהזדמן, אשר פעם א' ישב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק על הספסל הרך – אייפין דיואן ³² – ומקטרת – פאפיראס – בידו, והתעמק בעיון, וישב משעה החמישית לעת ערב עד שעה הרביעית בקר ³³ .

לפלא בעיני שלא – הענין הנ"ל .

ביאור: בהיות הרש"ז ביאלטע למד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אתו ספר שער היחוד בעיון, והרש"ז הי' רושם – כלומר מניח הנחה – על הדיבורים של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. וכנראה אשר זה הי' יסוד ענין חו"ב שנת' בארוכה בהדרוש הארוך וכל העם ³⁴ היו רואים , תרמ"ז .

ע"ד רמב"ן מה - בפו"מ .

ביאור: רמב"ן הכוונה כולל חב"ד שנקרא רמבעה"נ ³⁵ . אמנם באשר על הרוב היו מלשינים כי מקבצים כסף, דבר שהי' לפעמים אסור עפ"י הממשלה, ע"כ כתב רמב"ן כאלו מדבר אודות הספר רמב"ן.

כי לקח אותם מידי בפו"מ .

ביאור: מבואר בהקדמה ³⁶ , איך כי בד"ז הרה"ח הרשש"ז ³⁷ בן כ"ק ד"ז מהרי"ל זצוק"ל נ"ע זי"ע, לקח תחת רשותו הנהגת הכולל חב"ד , ותהי ראשית עבודתו לרחק את כל אלו שהיו מקורבים לליובאויטש , ולקרב אלו שהיו מקורבים לקאפוסט . ובמשך חמשה שנים אלו תרמ"ג-ט ' הי' ניכר שינוי גדול לרחק כל בני המשפחה , אשר ברובם היו נוטים אל ליובאויטש .