סימן ו

סימן ו

סתירת תנור וחלון

יום 397 ב' ו' כסלו תרנ"ב לפ"ק

כבוד ידידי עוז הרב מוהר"ר יהודא לייב 398 שי'

מכתבו נכון הגיעני. בדבר סתירת התנור 399 להשתמש במקומה (בטח תנור שאופין בה, כי תנור בית החורף אינו בכלל 400 דברי רבי יהודה חסיד ז"ל, והבו דלא לוסיף עלה) לא שמעתי בשם כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע קולות ועצות בזה. ובס' שמירת הנפש 401 בשם ספר צרור הכסף 402 כתב שאף לעשות בית תלמוד שם אסור.

ושמעתי אשר עוד בחיי כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע בהבתים הישנים שבחצרו 403 בהבית שדר בה כ"ק דודי מהרי"נ ז"ל סתרו תנור שאופים בה והעמיד במקומה הרובע 404 ושימש שם בחדר ההוא. ואחר כך נכנס כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע לדור בבית הנ"ל, והחמיר על עצמו 405 ולא שימש בחדר הנ"ל, אך לא הי' הכרח כי הי' מרווח בחדרים.

ונראה מה שהחמירו בזה כל כך, מפני כי תנור בכמה מקומות בתנ"ך רומז על הסט"א והיצר הרע, כמארז"ל (עירובין דף יט ע"א) על פסוק ותנור לו בירושלים זו גהינום, וכן ע"פ והנה תנור עשן כו' ארז"ל במדרש לך לך פ' מ"ד ד' דברים הראה לו גהינום ושעבוד תורה ובית המקדש, אם יעסקו בניך בשתים נצולו משתים כו', ושם הכוונה גם כן דתנור זה גיהנום. ועי' במד"ר פ' פקודי פנ"א. ובילקוט פ' לך לך רמז ע"א איתא אין תנור אלא כו'.

(והנה במד"ר הנ"ל אמר דעל ידי תורה ניצול משתים הנ"ל, וכמארז"ל תלמידי חכמים אין אור של גיהנום שולט בהם (סוף חגיגה), ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה (אבות פ"ו). ולפי זה לכאורה לעשות בית תלמוד שם יש להקל כו'. ועמ"ש ביפ"ת וירא פמ"ח בענין מאמר הנ"ל דתלמידי חכמים אין אור כו' דמכל מקום יורדין כו'. גם יש לומר דקאי על הדין דלעתיד לבוא דוקא. וכמדומה שכן כתב בנזר הקדש פ' הנ"ל. ועמ"ש בס' חסד לאברהם מעין ג' נהר י"ז. ועמ"ש במדרש שמואל בפירוש המשנה דאבות הנ"ל, ושם בפי' הרמ"א. וי"ל דהיינו ענין עמלא דאורייתא דוקא דלעילא מן שמשא 406 כו').

וכן מ"ש (הושע סי' ז') כי קרבו כתנור כו' כולם יחמו כתנור כו', וכמוהם רבים כינויים להיצה"ר. ועמ"ש באריכות מענין תנור בטור ברקת או"ח סי' תק"ז (ונושא הענין נראה שהוא כענין ציווי ד' בעיר הנידחת שלא תבנה עוד 407 כמ"ש בטעמי המצוות להרדב"ז 408 ז"ל). ולפי מ"ש שם דבקדושה הוא בחי' מלכות, יש לומר טעם החומרא על פי מ"ש בספר קהלת יעקב ערך תנור בשם הבחיי 409 , דתנור אותיות נוטר (כי אות תיו מתחלף באות ט' בדטלנ"ת) יעו"ש מ"ש בזה ויובן.

ומכל מקום נראה לי דאם יעמיד במקומה הרובע יש להקל להשתמש בחדר ההוא. וקשה להקל במה שנעשה הרובע בתוך ד' אמות של התנור, באשר שהעיקר הוא שבמקום שהי' התנור אין להשתמש בתשמיש אחר. ומה שנשאר הקוימען 410 של התנור איני יודע מאי נפקא מינה.

ולענין סתימת חלון ודלת 411 , צוה כ"ק אאזמו"ר 412 זצוקללה"ה לעשות חור בהסתימא, ויכולים לסותמה בקנה (טרייביל) של מתכות, אפילו סתומה מב' הצדדים. וגם יכולים אחר כך לטוח בטיט.

ויקבל החיים והשלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו וידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפצה כל הימים.

שלום דובער

הערות

  1. 397. נדפסה באגרות-קודש ח"א אגרת נד. בפסקי דינים צמח צדק, נכללו כל פרטי צוואת רבי יהודה חסיד, ביו"ד סי' קטז, שבו נתבארו הלכות שמירה מסכנות. ובשוע"ר נכללו בהל' שמירת גוף ונפש.
  2. 398. מוהר "ר יהודא לייב : עסטרין, רבה של שצעדרין.
  3. 399. סתירת התנור : שמבואר בצוואת רבי יהודה חסיד סמ"ט: "לא יתוץ אדם תנור וכירים שאופים בו להשתמש באותה מקום". וראה גם לקמן שלושת הסימנים הבאים. לעיל ט.
  4. 400. תנור בית החורף אינו בכלל : כן הוא גם לקמן סי' לז. לט. אבל ראה לעיל סי' ט. ולקמן סי' לט: "ומכל מקום אם אפשר שלא להשתמש בהמקום ההוא אפשר נכון הדבר".
  5. 401. שמירת הנפש : סל"ו: ואפילו לנתוץ כדי לעשות באותו מקום בית תלמוד אסור (ספר צרור הכסף).
  6. 402. צרור הכסף : יו"ד סי' ו.
  7. 403. בהבתים הישנים שבחצרו : לפני שריפת החצר והבתים (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרקים מט; סג).
  8. 404. והעמיד במקומה הרובע : תנור בית החורף.
  9. 405. והחמיר על עצמו : ולכן גם לקמן סי' לט, יעץ להחמיר לכתחלה במקום האפשר.
  10. 406. עמלא דאורייתא דוקא דלעילא מן שמשא : זח"א רכג, ב.
  11. 407. בעיר הנידחת שלא תבנה עוד : ראה יג, יז.
  12. 408. כמ "ש בטעמי המצוות להרדב"ז : מצודת דוד מצוה לד.
  13. 409. הבחיי : פר' לך לך, על הפסוק (טו, יז) והנה תנור עשן.
  14. 410. הרובע בתוך ד' אמות של התנור . . שנשאר הקו י מען : שרצה להעמיד את תנור בית החורף בסמוך למקום שעמד בו תנור האפי', והקוימען (היא הארובה, שהוא צינור העשן היוצא) ימשך למקום שהי' בתחלה, היינו במקום שעמד בו תנור האפי'.
  15. 411. סתימת חלון ודלת : שמבואר בצוואת רבי יהודה חסיד ס"כ: "לא יסתום אדם חלון או פתח לגמרי, שלא יזיקו השדים, כי דרכן לצאת בו, אלא ינקוב נקב קטן בו". ראה גם סי' הבא. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ט אגרת ג'קעז. אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע חי"ג אגרת ד'תקסא. הערות ובאורים גליון תצט ע' 17.
  16. 412. אאזמו "ר : בכ"מ הגירסה כאן היא "אאמו"ר". וראה הערות ובאורים שם ע' 19, שהנכון הוא אאזמו"ר, היינו אדמו"ר הצמח צדק.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.