ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שו"ת תורת שלום יורה דעהסימן ב

סימן ב

שו"ב שיצאה טריפה מתח"י

לא ³⁶⁹ ידעתי למה פסק בסכינא חריפא, שאינו דומה כלל למ"ש בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' יו"ד. אפשר כוונתו מצד הספק אולי אינו סרכה כלל, הרי כתב שאין לסמוך על זה, ומהני רק לענין אע"ג שלא ביחנו ³⁷⁰ כו'. ובסי' ג' ³⁷¹ מחזיק מאד בדעת הפרי חדש ³⁷² ופרי תואר ³⁷³ דבב' פעמים לא הוי חזקה וסגי בקבלת דברי חברות (אף אם הי' קבלת דברי חברות בפעם אחת). וכן נראה בסי' ד' מתוך דבריו, שדעתו מסכמת להתיר גם בב' פעמים (ואין לי זמן לעיין היטיב, אבל לפום ריהטא נראה שכן דעתו גם בסי' ח'). רק בסי' ה' מחמיר הרבה (ובאמת צריכים לידע בענינים אלו על מי הי' השאלה בפרט, וכמ"ש בשו"ת שואל ומשיב (אינני זוכר עתה באיזה חלק וסי' ³⁷⁴ ) לענין חזקת שו"ב). וגם משם נראה לי שלא להחמיר בנידון דידן ביותר.

הערות

369. נדפסה באגרות-קודש ח"ב אגרת תקכב. ואפשר שלצורך כתיבת תשובה זו רשם רבינו את קיצור הדינים שבסי' הבא. מתוכן הדברים נראה דמיירי בשו"ב שיצאה טרפה מתחת ידיו שתי פעמים, שמבואר בשוע"ר (סי' ב קו"א ס"ק ה ד"ה ואם לא), דלא סגי בקבלת דברי חברות, ושמכל מקום אם ראינוהו דואג ומתאנח מועלת קבלת דברי חברות. וכותב על זה בשו"ת צמח צדק (חיו"ד סי' י) "ויש להסתפק אם העברה על חדש ... עולות במקום דואג ומתאנח". ונראה מדבריו שחושש שאינו מועיל. ולכן מסיק רבינו לקמן סי' הבא להחמיר שצריך תשובה שילך למקום שאין מכירים כו'. ומכל מקום מסיק בשו"ת צמח צדק שם, שבמקום ספק טריפה, וספק אם הי' דואג ומתאנח, סגי בהעברה חודש וקבלת דברי חברות. ורצה השואל לומר שאין זה דומה לנידון דידן, ולא סגי בהעברה חודש וקבלת דברי חברות. ורבינו נוטה לומר שגם בנידון דידן סגי בהעברה חודש וקבלת דברי חברות.
370. אע "ג שלא ביחנו : אם ראינוהו דואג ומתאנח.
371. ובסי ' ג' : אות ז.
372. הפרי חדש : סי' קיט ס"ק כח ד"ה והרא"ש.
373. ופרי תואר : סי' קיט ס"ק כ ד"ה כללא דמילתא.
374. באיזה חלק וסי' : ראה שם ח"א סי' ער.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.