סימן י

סימן י

שיפוץ המקוה בשבת על ידי מכירה לנכרים

ב"ה ²⁶⁰ יום ה' ה' אלול תרס"ז לפ"ק

וירצבורג

ייטיב השי"ת הכוה"ח לכבוד ידידי הרב המפורסם ווח"ס י"א כו' מו"ה דוד ²⁶¹ שי'

מכתבו מיום ד' נכון הגיעני, וממש החי' את רוחי בהבשורה אשר מצאו מים בעזרתו ית', ויהי' מבוא מי המעין אל המקוה. ולפי המכתב שקבלתי היום מיום ב' נראה שחושבים לקבל את כל תפיסת מקום החפירה, ותהי' ד' על ג' ²⁶² , וזה מקום גדול מאד, ואיני יודע אם יהי' בנקל לחממה, ובפרט עם חמין ודאי לא תתחמם, וצריכים לתקן הפאראוויק ²⁶³ . כי בלאו הכי יותר טוב לחמם על ידי הפאראוויק. ואם תקונו לא יעלה הרבה ביותר יכולים ליקח על זה מהמעות השייכים אל המקוה, והצאַן אינו שייך אל המקוה. עפ"ע ²⁶⁴ יתקבל ימים אלו עוד ה' מאות אל הבנין ומזה עוד ד' מאות השייך אל המקוה –

בדבר הבנין בש"ק, השבתי כעת בטע"ג שאינני מסכים על זה, ולפי דעתי אינו מועיל בזה המכירה, מפני שאינה דבר ידוע. וזה ידוע ומפורסם שהבנין הוא של ישראל והאדריכל הקבלן הוא ישראל, והבונים הם עפ"ע שכירי יום כנהוג עתה, והמכירה אינו ידוע, וכמ"ש בשו"ע רבינו סי' רמ"ד ס"[ח] דדוקא כאשר כולם עושים בקבלנות לא שכירי יום אז יש להתיר בשעת הדחק דוקא, משא"כ בנידון דידן. ובשערי תשובה ²⁶⁵ כתב בשם [תפארת צבי] היתר במכירה בכתלים והגג גבי בנין בית הכנסת ²⁶⁶ מפני שאינו ניכר. וצ"ע מאחר שמפורסם הדבר. ונראה דמיירי בקבלנות ממש ובזה התיר (ע"י מכירה, ורק מפני שהעצים והאבנים והמקום הוא של ישראל) בשעת הדחק, רק הכתלים והגג, לא התיקרה שניכרת ²⁶⁷ כו'. ועמ"ש בצמח צדק פס"ד סי' רמ"ג בפי' הב' בדברי הר"ן ז"ל.