סימן ב

סימן ב

הערות לשערי תפלה – תרמ"ז

ב"ה ¹⁸ יום ד' ך' מ"א

ליובאוויטש

כבוד ידידי עוז הרה"ג המפורסם ווח"ס נכבד ומרומם י"א כו' מו"ה אברהם דוד ¹⁹ שי'

מכתבו צירוף ההשלמות לס' שערי תפלה ²⁰ נכון הגיעני. והאמת הוא אשר ידידינו רי"ק זעליגסאהן שי' כתב זאת לכה"ר שלא מדעתי, וכעת אין לי פנאי ²¹ לעיין בהם היטיב. ומאשר ידעתי היטיב אשר מעשי ידי כבוד מעל' אינו צריך לבקורת שלי. לכן הנני שולחם לכבודו למען שלא לעכב ההדפסה חנם.

ומדי דברי בו ראיתי להעיר לכבודו על מ"ש בההקדמה לס' שערי תפלה אות ז' שכמה דברים שנמצאו בפרי עץ חיים ²² כו' ומסתמא ידע שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה. אינני יודע על איזה דברים כיון כבודו ²³ . ובר מן דין קשה לומר טעם זה, והלא כל ענין התפילה הוא רק הכוונה שבלב (ע"ד הקבלה וע"ד החסידות שמתאימות המה) (והקול הוא לעורר הכוונה ²⁴ כו' כמ"ש בכמה דוכתין). אך מי שאינו יודע הסודות שיש בתיבות צריך לאומרם גם כן, ויכוון רק הפירוש המילות, אך התיבות צריכים להיות מכוונים אל הסוד שבהם. וידוע שנוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה הוא על פי הרוב על פי הנוסח ספרד, דכל קבלת האריז"ל הוא על זה הנוסח ²⁵ (וע' בפרי עץ חיים שער עולם העשי' ריש פ"ב ²⁶ . ובשמונה שערים ענין נוסח התפילה ²⁷ ) (ונוסח והוא רחום שמוסיפים בב' וה', הוא על פי נוסח ספרד, ואיתא בפרי עץ חיים ²⁸ ובשמונה שערים ²⁹ ובסידור האריז"ל ³⁰ טעם על מספר התיבות על פי הקבלה (ועל פי נוסח אשכנז יש הרבה תיבות יותר). וצ"ע מה שהשמיט כ"ק אדמו"ר תיבות אל הביטה כו' ³¹ , שחסר ח' תיבות ממנין הפ' תיבות). ותפלת אנא בכח אינו רק על פי הקבלה, ולפי דברי כבודו מי שאינו יודע בחכמת הקבלה אינו צריך לומר תפלה זה. וכן הנוסח דלכה דודי כו' (שיסדו הר"ש אלקבץ על פי קבלת הרמ"ק, כן כתב כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה בד"ה לכה דודי ³² (אשר נמצא אצלי בכי"ק), וכתב שממילא יש בו גם כוונת האריז"ל דבכלל מאתים מנה כו', ושם מבאר כל הענין על פי החסידות), ובודאי כל אחד מחויב לומר זה. ולא אכחד, אשר קשה עלי מאד לקבל דברים אלו. ולפי דעתי אפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את הקבלה צריכים אנו להתפלל כמצווה עלינו בנוסח רבינו הגדול ז"ל, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ³³ כו'.

ומה שכתב כבוד מעל' שם ³⁴ בענין הסליחות והפיוטים והפזמונים, שמעתי מאיש מהימן ששמע מהישיש ר' בנימין חיים שי' מלאדי (שזוכר את כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה, והי' בן שבע בעת הסתלקותו) שהוא יודע ברור שבבהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר לא היו אומרים סליחות ולא אבינו מלכינו (בנוסח הארוך) ביום תענית צבור ³⁵ . ולפי דעתי אותן הפזמונים שלא הביא בהסידור בודאי אין לאמרם. ובדרך כלל בענינים אלו כתב בשמונה שערים שער הכוונות ³⁶ בענין נוסח התפלה, שאין לאמר רק אותן שתיקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת ר' נחוניא בן הקנה ע"ה וכל התפילות והפיוטים שתקן רבי אליעזר הקליר, מפני שהם על פי חכמת האמת. יעו"ש.

ועל דבר ההפטורות ³⁷ , הי' כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה אומר רוב הפטורות על פי נוסח ספרד, וידוע דכל הדברים הי' אצלם בקבלה עד כ"ק אדמו"ר הגדול זצוקללה"ה. ואם כבודו יקבל דברי הנ"ל הנכון לתקנם בההקדמה ³⁸ .

בהשלמות דף א' ע"ב בד"ה וזהו סדרן ³⁹ , הביא בשם אבודרהם דברכת אלקי נשמה סמוכה להמפיל. וצ"ע דבאבודרהם מסיק כר"ת ⁴⁰ שאינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה ⁴¹ (ו[ס]' המנה[יג] ⁴² אין אצלי).

בענין ברכת על נטילת ידים, דאיתא בגמרא ⁴³ אחר כל הברכות, ע' בדברי חמודות ברכות פ"ט סעי' פ"[ה] ⁴⁴ ובמעדני יום טוב שם סעי' [ו'] ⁴⁵ , ולפמש"ש ניחא, דאף שדרכן הי' לישן ערום, כמו שהוכיח כבוד מעל' לקמן בהטעם שהקדימו מלביש ערומים לזוקף כפופים (וע' בשו"ע סי' ד' סעי' כ"ג ⁴⁶ ), ומכל מקום לא היו מברכים על נטילת ידים תיכף.

אם יוכל כבודו להדפיס את ההשלמות כאו"א על מקומן בודאי יותר, כי כאשר המה לבסוף זה מבלבל להמעין.

את הסידור דפוס הראשון לא השגתי ⁴⁷ אף לאחר ריבוי יגיעה, ואשער אשר בהביבליאטק בפ"ב בודאי נמצא, אך אין לי איש מוסמך בפ"ב אשר הוא יגי' שם מהסידור הנ"ל.

וכשיודפסו ההשלמות אבקשו לשלוח אלי עקזעמפליאר (ואם יודפסו במקומן יהי' נא מטובו לשלוח לי את השערי תפלה) בפארמאט רעגאל.

יקבל החיים והשלום מאדון השלום כאות נפשו וידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפצה תמיד כל הימים

שד"ב

[נוסח אחר מהנ"ל]

בהקדמה ⁴⁸ לשערי תפלה: ויש כמה דברים שנמצאו בפרי עץ חיים כו' והוא השמיטם, ומסתמא הבין שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה, עכ"ל.

וקשה מאד לומר כן שהדברים השייכים לחכמת הקבלה השמיט, והלא כל התפלה רומזת להכוונה שבה, ולפע"ד העיקר הוא הכוונה ע"פ הנסתר. ו[א]עפ"י שאין ראי' דבר, זכר לדבר, נוסח "והוא רחום" של כ"ק אדמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה אינו כמו בשאר נוסחאות בסידור האריז"ל ובסידור מהרי"ק ⁴⁹ זצ"ל וסדר הנוסחאות הקודמים.

ונלפע"ד דאיתא בפרי עץ חיים שער הסליחות ספ"ח, וכ"ה במשנת חסידים מסכת יום שני פ"ד, מן והוא רחום עד כי אל טוב וסלח אתה שי"ב תיבין כו', מן אנא מלך עד אין כמוך (ובמשנת חסידים עד תשתחווה) ק"ל תיבין כו', מן הפותח יד עד סוף (ובמשנת חסידים עד אחד) פ' תיבין כו' (ובסידור האריז"ל [... כ"ז ...] ספרד) וכן הוא בנוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה (לבד [...] מן הפותח יד עד אחד לפי נוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה רק ע"ב תיבות. ואם היו תיבות אלו אל הביטה דל כבודינו בגויים ושקוצינו כטומאת הנידה, כמו בסידור האריז"ל, הי' זה משלים למנין פ' תיבות. ובמשנת חסידים שם יש כוונות על זה). וכשנעיין היטיב נראה שכתב רבינו ז"ל בהנוסח אותן הענינים שיש עליהם כוונות, ע' בסידור האריז"ל ובמ"ח (לבד אל הביטה כו'). וגם למה השמיט הסליחות אנשי אמנה הנזכר בפרי עץ חיים ובסידורי האריז"ל, ויש בהם כוונות, ומה שני לי' בין סליחות אלו לוהוא רחום כו'.

אלא האמת הוא שגבהו דרכי רבינו ז"ל בהסידור, ונעלם הכוונה בהנוסח אשר דקדק בו כל כך. וכידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח ⁵⁰ ובכל שנה הי' מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה כו'. ולפי דעתי אי אפשר ליתן בו כללים.

ובתפילה העיקר הוא הכוונת הלב והקול רק לעורר הכוונה, וכמבואר בכמה דוכתין, והכוונה צריכה להיות כדבעי (לידע לכוין בשם כו' וכמבואר בכ"מ), ועל זה נסדרו כל תיבות התפלה לפי הכוונה בענין זה. אך גם מי שאינו יודע הכוונה, מכל מקום הענין הניצרך להתפילה על פי קבלת האריז"ל צריך כל אחד לאומרו, אף מי שאינו יודע הכוונה הפרטיות, ולא הי' רבינו ז"ל משמיט אותם מן הסידור שלו. ועל דרך מ"ש בתורה אור פ' חיי שרה ⁵¹ סד"ה להבין ענין שאמרז"ל יפה שעה אחת כו', אבל עכשיו צריך להראות עכ"פ הביטול בחיצוניות כו'.

סוף דבר, אינו מתקבל אל הלב אשר לכן השמיט איזה ענינים לפי שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה. ואפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את הקבלה, צריכים אנחנו להתפלל כמצווה עלינו בנוסח רבינו הגדול כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כו'. וזה לפי דעתי ברור, אשר בכל השירים ותשבחות ותפילות אשר בדרך כלל הוא לשפוך שיח לפני השי"ת, קטן וגדול שוים בלי שום חילוק כלל. ובודאי מי שיודע לכוון בכוונות אמיתיות על פי הקבלה ועל פי דא"ח, ומכוון, בודאי יותר טוב כו'.

בסידור האריז"ל, לומר התכבדו מכובדים כו' וזה מועיל שלא יהרהר בדברי תורה שם. וע' בשערי תשובה סי' ג' ס"ק א' ⁵² . ובשו"ע אדמו"ר ⁵³ זצוקללה"ה כתב הטעם דאין אנו כו'. וצ"ע איך אנו אומרים בשבת שלום עליכם כו'. ואפשר שבת שאני.