ספריית "אגודת חסידי חב"ד"

ספריית "אגודת חסידי חב"ד"

על יסודה של "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" בשנת תרפ"ד, מסופר בפרוטרוט בס' "תולדות חב"ד בארה"ב" פרק ד. אגודה זו היתה התומכת העיקרית של פעילות תנועת חב"ד ברוסיה, בריגא ובפולין, הן מרכז הישיבות, הן החזקת בית רבינו והמזכירות והן אוסף הספרים לספריה, כמסופר ב"ספריית ליובאוויטש" פרק ט.

בשנת תרח"ץ עלה הרעיון לרשום את רכושה של תנועת חב"ד בפולין על שמה של "אגודת חסידי חב"ד" – בארה"ב, היות ובאותה שעה כבר לא היה מצב היהודים ורכושם בפולין בטוח.

עיקר הדיון היה בקשר לבנין (עבור דירת רבינו, שכללה גם את הספריה, ועבור הישיבה) שעמדו לקנות אז באטוואצק ¹¹⁰⁹ . רבינו הורה שהבנין יהיה רשום על שם אגודת חב"ד בארה"ב, וכך גם עובדי המזכירות של רבינו יהיו רשומים כעובדי אגודת חב"ד בארה"ב, שהיא המממנת את משכורותיהם.

בט' תמוז תרח"ץ כתב המזכיר הרב יחזקאל פייגין אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, הרב ישראל דזייקאבסאן:

הוחלט הדבר כי הקני' תהי' דוקא על שם אגודת חב"ד באמעריקע, לטעמים המובנים. והנה כבר שלחת אלי פעם נוסח האישור של אגודת חב"ד, אמנם חסר שם העיקר, וכבר כתבתי לך פעם נוסח המתאים אשר אז הי' אפשרי הדבר לקנות על שם אגודת חב"ד, ולא נתקבל מענה. אמנם כעת צריכים להזדרז בהדבר, בכדי שיהי' באפשרי לכנוס עוד על ראש השנה בהבית, כי זה נוגע ביותר לקיום הישיבה והשלמת הכונה, וגם התלמידים סובלים הרבה מזה, וכן הענינים סובלים הרבה.

והנה בזה הנני מצרף לך העתק ממה שכתב האדוואקאט, איזה דברים אשר זה מוכרח בדיוק לעכובא להיות בהסטאטוט ¹¹¹⁰ אשר יאושר, של אגודת חב"ד, אשר אחד הענינים הוא אשר בהכרח שיהי' כתוב, כי יש להאגודה כח לקנות נכסי דלא ניידי גם בחו"ל.

שוב כתב על כך רבינו את הר"י דזייקאבסאן, בי"ט תמוז (חי"ד אגרת ה'רנד):

אחר ההחלט להתקרב דבר קנין החצר והבית עבור הישיבה תומכי תמימים יצ"ו, הנה המניעה היא לע"ע, אשר חסר תקנון אגודת חב"ד מאושר מהממשלה דארצוה"ב, וגם מהקונסול הפוילני בנויארק, שאז יהי' באפשרי לקנות בעזה"י הבנין על שם אגודת חב"ד, וכפי שכתב בזה בפרטיות ידידי הרר"י שי' פייגין.

ובזה הנני לבקשו להזדרז בסידור תקנון המתאים ומספיק, ולא יתחשבו עם ההוצאות הדרושות על זה. ובבקשה להזדרז באופן שלסוף חדש מנחם אב כבר יתקבל אלינו התקנון המאושר הנ"ל. אכפול ואשלש בקשתי להזדרז בזה.

תרגומו העברי של התקנון נשלח לאטוואצק, שם נוספו הסעיפים הנחוצים, והוחזרו להנהלת אגודת חב"ד בארה"ב. בהוספות אלו נאמר בין השאר:

6) גם אם ברצון מספר מסוים של חברים של החברה ליסד ישיבות במדינות על בסיס נכון במספר תלמידים מרובה, משתדלת אגודת חב"ד למלאות רצון החברים לבנות בתים עבור הישיבות או לקנות בתים, על שם החברה אגודת חב"ד דניויארק.

7) כל נכסי החברה דלא ניידי הן בסטייט ניו יארק, או בשאר הסטייט, או בשארי המדינות, הנקנים על שם החברה, נחשב להונה ורכושה של החברה, וברשות החברה לעשות כרצונה בהם בהסכם שני שלישי חברי ועד המועצה של החברה.

8) נשיא הכבוד של החברה הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א רב י. י. שניאורסאהן, ראש חסידי חב"ד של כל חלקי תבל.

9) החברה עושה תעמולה מיוחדה לקבל לפרקים קרובים כל המאמרים של נשיאה ורבה ... להדפיסם ולהפיצם בין חברי החברה בארצות הברית ואירופה, ומחזקת איש מיוחד בא כח החברה אצל הרבי הנ"ל, אשר הוא רושם כל נאומיו של הרבי כותבם ומבארם בלשון המובן לכל הרוצה ללמוד בהספרים ולקרוא בהם.

10) אגודת החב"ד – האמצעי בין החברים לרבם לשלוח לו מזמן לזמן גם תמיכה כספית בכדי שיוכל במנוחה לה[ת]עסק בתורת החב"ד ולהפיצה.

באגרת ובתקנון המועתקים לעיל מדובר בעיקר בקשר לבתים עבור רבינו (והספריה) ועבור הישיבה ובקשר למזכירות של רבינו, אך כך הדבר גם בקשר לרכוש הכללי של תנועת חב"ד בפולין, שמעתה ניכרת המגמה לרשמו כרכושה של אגודת חסידי חב"ד בארה"ב.

*

יסוד חזק יש לרישום זה של רכוש חב"ד באירופה, על שם אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, שהרי עיקר תמיכת מוסדות חב"ד באירופה באה מאת אגודת חסידי חב"ד בארה"ב; ממנה באה תמיכת הישיבה, וממנה באה תמיכת בית הרב, המזכירות והספריה וכל הקשור לפעילות רבינו.

נראה שזאת היא גם הסיבה, שכשהתחילה המלחמה בפולין, צווה רבינו לאגודת חב"ד בארה"ב לפנות אל ממשלת ארה"ב ולהשתדל בהצלת ה"ספריה של אגודת חב"ד בארה"ב", והבאתה למרכז האגודה שאליה היא שייכת, כדלקמן בפרק הבא.

*

לא ידוע לנו מה עלה בסופה של תוכנית קניית הבנין באטוואצק. וכבר סופר לעיל פרק לד, שבקיץ תרצ"ט הי' דיון על שכירת מלון באטוואצק לצורך הישיבה – למשך כמה שנים.

אמנם בתקופה זו הוחמר בהרבה מצב היהודים באירופה, ובמשך חורף תרצ"ט התחיל להתרקם רעיון ההגירה מאירופה לארה"ב, כדלעיל פרק סג.

כיון שכבר אז התחילה התוכנית להעתיק את מרכז תנועת חב"ד לארה"ב, וכיון שבארה"ב היתה מאורגנת תנועת חב"ד בשם "אגודת חסידי חב"ד", יש מקום אם כן, שכאשר עובר המרכז של התנועה מאירופה לארה"ב, עובר גם כל הרכוש הכללי של התנועה, מתנועת חב"ד באירופה לארגון "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב". זה נותן לנו תוספת הבהרה למעשה רישום הספריה על שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", שיסופר עליו לקמן.

רישומה על שם "אגודת חסידי חב"ד"

כבר סופר לעיל פרק סג, אשר עם פרוץ המלחמה בפולין עזב רבינו את אטוואצק ונסע לווארשא, יחד עם בני ביתו ומזכיריו. ביום כ' או כ"א אלול תרצ"ט, נסעו לווארשא על מנת להמשיך נסיעתם משם לריגא, אך לפועל נשארו במצור ווארשא ארבעה חדשים, עד אשר לאחר מפעל הצלה אדיר על ידי אגודת חב"ד בארה"ב, הצליחו לקבל אישור יציאתם מווארשא, ובה' טבת הגיעו לריגא.

בריגא שהו כחודשיים וחצי – עד כ"ד אד"ר, אז יצאו לדרכם לארה"ב ובט' אד"ש הגיע רבינו עם ב"ב ומזכיריו לנ.י. כדלעיל שם.

הראשון שעזב את ווארשא לריגא הוא הספרן הרח"ל, שנסע לריגא בח' תשרי, על כך סיפר לי בשלהי תשמ"ג (מתוך רשימתי מאז):

כל חפצי נשארו בווארשא, ברחתי משם רק עם מעיל קיצי, וכל חפציי נשארו שם. גם חפצי הרבי שהיו אצלי נשארו שם. היו לי אצלי כמה כתבים מהמהרי"ן, רציתי לסדרם, ונשאר הכל שם. זלמנוב שלח את חפציי במזוודה לריגא, אבל הם רצו דמי פדיון מוגזמים, ולא גאלנו אותה, ונשאר שם בריגא.

מיד בהגיעו לריגא כתב, בין יוהכ"פ לסוכות, אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, ה"ר ישראל דזייקאבסאן, אודות הצלת רבינו ובני ביתו ואודות הצלת הספריה מאטוואצק:

כשעזבנו את אטוואצק ועברנו לווארשא עלתה בידינו להוציא רק את הכתבים, אבל הספרים, כל הביבליותיקה נשארה באטוואצק, וגם הרבה חפצים וכלי בית שעולים לסכום גדול (הביבליותיקה בלבד עולה אפשר לשלשים אלפים שקל וכפי הידיעות בעתונים הנה אטוואצק תעלה לחלקה של ארץ מולדתנו ¹¹¹¹ ואז הלא יאבד הכל. ולכן צריכים השתדלות גדולה להשיג רשיון להוציאה משם עמם. אמנם אפשר שלזה עוד הזמן מוקדם, והעיקר בשעה זו הצלת הנפשות).

באגרת מיום א' פ' נח מפרט:

הביבליותיקה כולה – מלבד הכתבים שלקחנו עמנו לווארשא – והרבה חפצים וכלי בית נשארו באטוואצק.

ובאגרת י' כסלו:

החפצים שלקחו עמהם מאטוואצק נשרפו כולם, וביניהם גם כל החפצים שלי ושל ר' משה ליב שי' ¹¹¹² (של הרי"פ ¹¹¹³ איני יודע אם הציל או נשרפו גם כן), ובדרך נס ניצולו התיבות עם הכתבים.

באטוואצק נשאר הכל שלם. הדירה עם הביבליותיקה וכל הבית. גר שם בדירתו של כ"ק אד"ש הר"ר דובער שי' גארפינקל ¹¹¹⁴ .

באותו תוכן כתב חדב"נ, כ"ק אדמו"ר זי"ע, שהי' אז בצרפת, אל הר"י דזייקאבסאן (אגרות-קודש שלו ח"א אגרת יט, תרגום מצרפתית):

בשריפה נאבדו כל חפציהם ... הי' להם אומץ הלב להציל את הכתבים. הספריה נשארה באטוואצק.

כעבור זמן קצר נתקבלה האגרת הראשונה מווארשא מאת רבינו בענין זה, והיא מועתקת בתוך אגרת הרח"ל מט"ו כסלו (ח"ה אגרת א'קלא):

תמול קבלתי פתאום מכתב מכ"ק אד"ש ישר מווארשא ... כתוב אשכנזית, ובין שאר הדברים כתוב לאמר: איך האב יעצט קיין וואהנונג אונד בעפינדע זיך ביי פריינד מיט דער גאנצער פאמיליע אין איין צימער, און דערום האב איך קיין פלאטץ פיר די ביכער וועלכע די אגודת חב"ד האט מיר געליגן צום שטודיום. איך וואלט זיך פרייען ווען די אגודת חב"ד וואלט זיי צוריק נעמען. עכ"ל.

מחמת הצנזורה הקשה לא היה רבינו יכול לכתוב דברים אלה בלה"ק ובפירוש, ולכן כתבם בגרמנית וברמז, אשר אגודת חב"ד בארה"ב תגיש בקשה שהיא מבקשת אישור לקבל חזרה את הספריה שלה, להביאה אל מרכזה בנ.י.

כאשר הגיע רבינו לריגא כתב על כך באגרת מפורטת יותר אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, הר"י דזייקאבסאן (ח"ה אגרת א'קלג):

בטח אקבל אי"ה ימים אלו מכתב מפורט מכל הנעשה על דבר הצלת הביבליותיקה שלי והוצאתה משם, לערך מאה ועשרים תיבות ספרים, ושלש תיבות כתבים כתבי יד קדש הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולהביאם למדינתם הט' ... והנני מבקשו לעשות כל האפשרי, לכתוב – וטוב יותר בתלגרמה – להקונסול האמריקני בברלין, אשר יודיע להקונסול בווארשא שיקח את הביבליותיקה של אגודת חב"ד ושל הרב שניאורסאהן – כי אמרתי אשר חלק מהביבליותיקה היא רכושה של אגודת חב"ד בנויארק וחלק היא שלי, ונמצאת באטוואצק אצל ווארשא ברחוב פרוססא 6, ומעט בווארשא ברחוב נאלעווקא 7 מעון 16. כן שלש תיבות כתבי-יד קדש שהן רכושם של אגו"ח, וישלחו הכל ישר לנויארק.

הרב דזייקאבסאן מילא את ההוראה הנ"ל ומסר הודעה ובקשה זו. לא הגיעו לידינו הניירות הרשמיים של הודעה זו, רק תרגומה ללה"ק, מעבר לנייר המכתבים של אגודת חסידי חב"ד בארה"ב:

הרי"ד ¹¹¹⁵ אומר תחת שבוע[ה] כי הוא מנהל הראשי לאגודת חב"ד בארצה"ב וקנדה – הסתדרות אי-רשומה (unincorporated) ובאי-כח הרשמיים באמריקה וקנדה של ענף החסידי של היהדות האדוקית הנודעה בשם "חב"ד".

יחד עם חובותיו בתור מנהל יודע הוא באופן כללי את הכחות הכספיים של 200 בתי כנסיות של חב"ד בארצה"ב, ועל בסיס ידיעותיו אלו, הנ"ל עולה לסכום שלא פחות מ...$.

בהוספה, לכתה האמריקאית יש ספרי' של ספרים דתיים וכתבי-יד לסכום של לכל הפחות 30,000$. הספרי' הזאת עכשיו במדרשה הרבנית המרכזית תומכי תמימים באטוואצק – אחת הישיבות של הכתה העולמית הנ"ל, והנ"ל שייכת לכתה האמריקאית, והתכנית להביא את הספרי' הנ"ל לארצות הברית במוקדם האפשרי, כחלק התכניות להעביר הרבנות הראשית העולמית של חב"ד, הנזכר באפידייוויט של 22/../1939.

בתחלת אד"ש שלח רבינו מברק אל הר"י דזייקאבסאן (חי"ז אגרת ו'תסא):

תעשה כל האפשרי להוציא את ספרייתי וחפציי מווארשא. גם תבקש בשמי את עזרת קרעמער וקליינפעלד.

*

עם הצלת רבינו מווארשא, בישר אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, באגרת שכתב לו ביום ד' ח' טבת (חט"ו אגרת ה'תרעט):

הכתבים ת"ל נשארו שלמים, כן הביבליאטיק.

אמנם לא ידע רבינו מה יהי' אתם, ואם יצליחו להוציאם משם. על כן התעניין לדעת אם יש אצל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע תצלומים מכתבים אלו.

והיינו שבמשך השנים הקודמות צילם לעצמו כמה כת"י, כולל סדרת מאמרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (שלא היו אז עדיין בדפוס או בהעתקות).

על כך שאל אותו רבינו בהמשך אותה אגרת:

יואיל נא להודיעני רשימה מפורטה מהכתבים (כלומר כתי"ק הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע) אשר צילם – פאטעגראפירט – איזה שנים –, היינו לא שיעשה רשימה מפורטה מהמאמרים, כ"א השנה כולה –. כן אם צילם גם את הביכעלעך הקטנים, ואיזה – היינו שיכתוב לי שם המאמר הראשון ואדע איזה הוא. כן אם צילם גם את המכתבים. אם יש אצלו העתקות החומר אשר שלחתי אליו לבקרם בשביל החוברת של התמים. כן אם יש אצלו העתקת המאמר תולדות החוזרים ¹¹¹⁶ , כי מסופק הנני אם לא נשרפו, בין החפצים שלנו שנשרפו ¹¹¹⁷ .