העברת הספריה מריגא לווארשא

העברת הספריה מריגא לווארשא

בקיץ תרצ"ג העתיק רבינו את מושבו מריגא לווארשא, כדלעיל פרק טז. במשך חדשי הקיץ שהה במקום המרפא מאריענבאד, ומשם כתב לבני-ביתו ולמזכיריו בריגא, בקשר לפרטי ההגירה, אריזת החפצים ומשלוחם, ובעיקר בקשר לאריזת ומשלוח הספריה. כמו כן כתב משם לאנ"ש שבווארשא בקשר להכנת הדירה עבורו ועבור הספריה.

בער"ח מנ"א כתב אל הג"ר יהודה עבער בקשר להכנת הדירה בווארשא (ח"ג אגרת תרנד):

הדירה הב' ... אשר שם יהי' חדרי הביבליאטעק.

בג' מנ"א כתב לשני מזכיריו לריגא בקשר לאריזת ומשלוח הספריה. בשתי אגרות אלו הרבה לפרט את אופני האריזה בתיבות עץ, השגת אישור הצענזור, הדיון עם חברת ההובלה, ואפילו בקשר למדבקות שידביקו על התיבות. וכך כתב אל רח"ל (ח"ג אגרת תרנח):

חשבתי אשר על התיבות יהי' חותם בנוסח כזה, ביבליאתיקה ליובאוויטש רבי ש"ס, ומספר התיבה 1-2 וכו' ... אמנם ... אין צריכים להניח החותם ביבליאתיקה וכו' כנ"ל,

ואל ה"ר משה ליב רוטשטיין (ח"ג אגרת תרנז):

על התיבה לא יכתבו ביבליאתיקה ש"ס, כי אם יעמידו מספר 1N וכן הלאה, ובנייר בפני עצמו יהי' רשום איזה ספרים מונחים שם.

ובכ"ב מנ"א כתב אל זוגתו הרבנית ע"ה ביתר פרטים, אודות אופני אריזת הספרים וארונותיהם, ובעיקר – בקשר למשלוח כתבי-היד. באותה אגרת מספר רבינו גם, שאת הכתבים ארז הוא עצמו לפני הנסיעה למאריענבאד (ח"ג אגרת תרפג):

די קאסטינס מיט דיא כתבים ואס איך האב פארפאקט איידער איך בין אפגיפארין ... איך ואלט האבין חשק אז דיא כתבים זאלין גיין באגאזש, דאס הייסט וען דוא ועסט אליין פארין מיט גליק בגו"ר יעמולט זאלסטו מיט נעמען די כתבים אין באגאשז. און די געלע קעסטיל ואס דארט ליגט דעם טאטינס כתבים (דו וייסט ואס פאר א קעסטל איך מיין, אלע מאהל פלעג איך זי מיט פירן, זי איז מיט א רימן ארום גינומען) זאל מען נעמען מיט זיך אין ואגאן, איך רעכין אז יעמולט ועט משה ליב שי' אויך פארין.

[את המזוודה הזאת לקח אתו רבינו גם בברחו מאש הנאצים בווארשא, והביאו אתו עמו בבואו לארה"ב].

הרחבת הספריה בתקופת ווארשא

מיד עם העברת הספריה לווארשא המשיך רבינו להרבות בכתיבה ¹¹⁰¹ למחברים ומו"לים ברחבי העולם, שישלחו את ספריהם בתור "מתנה לאוצר הספרים שלנו", "כמו שכבר נוהגים הרבה מחברים ומו"ל". הוא אף הורה למזכירות לכתוב בקשר לזה לעורך "הפרדס" (ח"ג שוה"ג לאגרת תשא):

לרגלי העתקת מגורנו מריגא לווארשא מבקשים להדפיס ב"הפרדס" מודעה זו:

הרבנים, המחברים והמו"ל שי' השולחים את ספריהם לבית אסף הספרים וכתבי-היד ליובאוויטש של כ"ק אדמו"ר הר"ר יוסף שליט"א שניאורסאהן, מתבקשים לשלוח מעכשיו את ספריהם על פי הכתבת החדשה שלנו:

Rabbi J. Schneersohn

Dla Bibliothek "Ljubawitsch"

Muranowska 7/9, Warszawa, Poland

*

על הרחבת הספריה בתקופת ווארשא ממשיך לספר הספרן ר' חיים ליברמן (תרגום מפרטי-כל המשפט ע' 2640-2641):

בריגא לא נוספו הרבה ספרים, קנינו על ידי קטלוגים מארץ ישראל, משם הם נשלחו לנו. אחר כך כשהעתקנו לפולין, שם היו הרבה ספרים והם היו בזול, דולר היה אז חמשה זלאטעס פולנים, בסך 10$ אפשר היה לקנות 50 ספרים, בפולין אספנו באמת הרבה ספרים.

בחורף תרצ"ה שהה רבינו במקום המרפא פורקערסדארף, משם היה שולח כספים לספרן – ר' חיים ליברמן, יחד עם הוראות מפורטות בקשר לקניית ספרים עבור הספריה. אגרותיו של רבינו לא הגיעו לידינו – אלא רק תשובות הספרן, שמתוכן יש לראות את מדת מעורבותו האישית של רבינו בהחלטות הנוגעות לקניית הספרים ולהקצבת המחירים. בז' שבט משיב בין השאר:

את החבילה שכתבתי במכתבי העבר לקחתי בעד 25 זהובים, קניתי עוד חבילה ... על תנאי, ואם כ"ק לא יחפוץ הנני יכול לחזור מהיום עד שבוע.

באדר"ח אד"ר:

ימים אלו ערכתי רשימה קטנה (137 נומ.) מקצת הכפולים ממחלקת "יידיש" ... אם כ"ק מתענין בחליפין הללו ייטיב נא לכתוב לי חוו"ד בזה.

בה' אד"ר:

האם יש אצל כ"ק הספר "אוצרות חיים" להרח"ו (בין הספרים שהוא משתמש בהם)? וכמה לערך הוא שוה (דפוס קארעץ).

בפורים:

נזדמן לי ספר אשכנזי בשם [Der Rav], נדפס בפרנקפורט, והוא מעין ספר בית רבי באשכנזית ¹¹⁰² . נתתיו למוסיא ¹¹⁰³ תחי' למקרא ואומרת שנקרא בעונג וכתוב ברוח של חסיד נלהב. לפי דבריה על פי בעלה ¹¹⁰⁴ שי', שכתב לה, המחבר הוא ד"ר עהרמאן. על הספר בעצמו כתוב שם המחבר בפסידונים [Judaus]. מבקשים עבורו זהוב וחצי. ואם חפץ כ"ק אקננו בשביל הביבליותיקה.

כ"ט אד"ש:

מזדמן חבילה יפה לערך 450 ספרים בעד ב' מאות זהובים, לשלם מאה מיד ומאה לאחר חדש. מזה יהי' לערך 150 השייכים לקדש, לערך יותר על שתי מאות להחיות ¹¹⁰⁵ עברית, והשאר להחיות יידיש. לערך ארבע מאות מהם מכורכים. ויש ביניהם מספר הגון יקרי המציאות ואינם מצויים. אם כ"ק חפץ בזה ייטיב נא להודיעני.

בד' ניסן:

מזדמן ... ובבקשה להודיעני מה לקרב ומה לרחק.

וכעין זה באגרות רבות.

ביקורי חוקרים בספריה

לעיל סופר איך שכבר בתקופת ריגא, הרשו לפעמים לחוקרים לבוא ולהשתמש בה לעיון וחקר. נוהג זה היה גם בתקופת ווארשא. על מקרה אחד של ביקור בספריה בהיותה בווארשא, מסופר באגרת שכתב רח"ל אל רבינו, בכ"ז אד"ש תרצ"ה:

מר רייזען הי' ¹¹⁰⁶ ישב כשעה וחצי, כמובן התענין יותר ב"יידיש" ועברי טייטש, והראיתי לו ממחלקות אלו, וגם איזה כתבי יד ומהעלים בודדים, וכמובן שבזמן קצר כזה אי אפשר הי' להראות כל מה שאפשר להראות, ואמר שאם עוד ישהה פה ויהי' לו זמן פנוי יכנס עוד הפעם. איזה דברים ביקש שיתנו רשות לפרסמם בדפוס בהמאספים שמוציאה הייווא. איזה דברים ביקש שיתנו להם בשאלה על איזה זמן ... גם שאל אם יש כאן חדר שאם ירצה מי שהוא לבא לעבוד איזה שעה אם יוכל ... ובכלל הי' שבע רצון מאד, שלא חשב שיש כאן אוצרות עשירים כאלו.