סידור הספרים

סידור הספרים

כשהגיע רבינו לריגא, בתחלת שנת תרפ"ח, עדיין לא היה לו מקום המתאים להעמדת הספרים בארונות, ומכל שכן שעדיין לא היתה לו היכולת לערוך קטלוג. בתחלת הקיץ כתב לו הביבליוגרף ר' דוד פרנקל מהוסיאטין, ושאל אותו אודות כמה ספרי חול שבספרייתו, ורבינו השיב לו בט"ז אייר (ח"ב אגרת שפ*):

דבר רשימת חלק השמאלי ¹⁰⁹⁶ אשר בהביבלותיקא של וינער ¹⁰⁹⁷ לא אוכל למלאות כעת, כי עוד טרם נעשה רשימה, ומונחים הם בחבילות רבות, וחושב הנני אשר במשך חצי שנה או יותר יעלה בידי לעשות איזה רשימה בזה.

כעבור שנתיים וחצי, בכ"ט טבת תרצ"א, כתב רבינו (חי"א אגרת ג'תתנב):

בזמן האחרון עוסקים בסדור הביבליותיקה שלי מספרי מר ווינער ז"ל, ומקוה אני אשר במשך עוד כחדש ימים יהי' לי קטלוג שלם מספרי, ואז אעשה לי הענג ואשלח לכבודו העתקה מהקטלוג.

קטלוג שלם לא נעשה אז, רק רשימת הספרים, במכונת כתיבה על דפים ארוכים, שערך הספרן ר' חיים ליברמן, והשתמש בהם גם כדי לדעת, מה יש כבר בספריה ומה צריך עדיין לקנות. וגם זה בעיקר בספרי הקודש, משא"כ בקשר לספרי חול כתב רבינו בכ"ג אדר תרצ"ג (חי"א טיוטה לאגרת ד'רנד):

עדיין רחוק[ה הדרך] עד [שיספיקו] לקטלג, רק מחלקת ספרי זרגון, ספרי קדש ועברית בחול, ואחר כך עלים בודדים ¹⁰⁹⁸ , ואחר כך קטלוגים ¹⁰⁹⁹ .

ביקורי חוקרים בספריה

תוכנית איסוף הספרים עבור הספריה, הנזכרת לעיל, לא הושלמה עדיין באותה שעה, אבל כבר אז באו חוקרים להשתמש בה לעיון וחקר.

ביקור אחד כזה, כבר בתקופת ריגא, נזכר בידיעה קצרה שנדפסה ב"העולם" (לונדון, כ"ב אלול תרפ"ח). בידיעה הזאת באה גם סקירת יוקר והיקף הספריה:

ספריתו של הרבי מליובביץ

אחד מסופריו של ה"אידישע שטימע" בקובנה מוסר את רשמיו מבקורו בספריה של הרבי מליובביץ בריגה. ספריה זו היא אוצר בלום של עתיקות יהודיות. נמצא שם, למשל, כתב-יד של ר' אברהם סבע, בעל "צרור המור", שנכתב לפני 440 שנה. נמצא שם גם אחד הסדורים העתיקים ביותר בעולם, מדפוס וונציה, שנדפס בשנת 1475, לאמור כ30 שנה אחר המצאת הדפוס. בין כתבי-היד יש לציין "ספר המלים בלשון הקודש ובלשון כלדי, סורית, ארמית", שנכתב בשנת 1600. בכתב-יד יקר מציאות זה לא נכתב שם מחברו. יקר-ערך הוא כמו-כן "פירוש התורה" של הרלב"ג, נדפס בשנת רל"ו (1476), ועל-ידו אחד מספרי הרמב"ן, נדפס בלישבון בשנת רמ"ט.

בספריה נמצאות 950 הוצאות של ההגדה של פסח בתרגומים לכל השפות שבעולם, 900 מיני סליחות, גם הם מכל הזמנים והמדינות, "צאינה וראינה", "שאלות ותשובות" וכו'. הספרים כולם השחירו מרוב הזמן, אך הם נמצאים עדיין במצב טוב ויכולים לשמש מקור חשוב לחקירת היהדות בגולה.

בביתו של הרבי מליובביץ נמצאים גם כתבי-יד של הבעש"ט ¹¹⁰⁰ , של המגיד ממזריץ ועוד – אלא שאי-אפשר לראותם בלי טבילה מוקדמת.

על פרטי כתה"י וספרי דפוס הנזכרים, ועל אי הדיוק שבהם, ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק קנג.