השתדלות הצלה ועזרה לאנ"ש

השתדלות הצלה ועזרה לאנ"ש

הדבר הראשון שבו עסק רבינו בצאתו מהסגר ווארשא, מיד בהגיעו לריגא ביום א' ה' טבת, הי' לסדר "עזרת אחים", לעזור לאנ"ש שנשארו בפולין הכבושה.

באותו יום פנה במכתב "אל אחינו בני ישראל", בו מתאר את המצב המאוים שבו שרוים יהודי פולין, ומוסיף (ח"ה אגרת א'קלב*):

המוסד היהודי היחידי השוקד לטובת אחב"י שם, הוא מוסד ה"דזשאינט" בווארשא, שמטרתו היא עזרה לרעבים ע"י יסוד בתי אוכל עבורם, תמיכת בתי-חולים, מושב זקנים, בתי יתומים ושארי מוסדות הצבור.

ובזה הנני פונה לאחינו ואחיותינו - בלי הבדל מפלגה ושאיפה - לקבוע אוסף מיוחד בשביל יהודי פולין, ולמסור את הסכומים הנאספים על- ידי ה"דזשאינט".

תקותי תאמצני אשר כל איש ואשה בעם אלקי אברהם יבין את המצב באשר הוא, ויפרוס מלחמו בשביל הרעבים, וירים את נדבתו ברוח נדיבה בשביל תמיכת אחינו ואחיותינו הנדכאים בפולין, ירחמם השם יתברך.

ובאותו יום פנה במכתב כללי נוסף לאנ"ש, שבו מתאר את מצב אנ"ש בפולין (ח"ה אגרת א'קלב):

מצב הבריאות והכלכלה של ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו אשר בעיר ווארשא והגליל הוא נורא ומבהיל, ועזרה מהירה נחוצה מאר.

ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים בכל מרחבי תבל! עליכם החובה, במצות אהבת רעים, לבא בעזרה ממשית לאחיכם הנדכאים והנהרסים, העטופים ברעב חלושים ומעונים, ומהם המוכרחים לעזוב מקום מגורם ולהעתיק מושבם למדינות אחרות.

שילוח העזר לאנ"ש באירופה

לפני הנסיעה לארה"ב, השיג סכום מעות, שאותו מסר אל נציגו בריגא, ה"ר מרדכי חפץ, על מנת לחלקו לאנשים שונים. על כך כתב לו רבינו מנ.י. בי"ז אד"ש (חי"ב אגרת ד'שנז):

טרם נסיעתי מסרתי לו רשימה, וגם מעות, לשלם לאנשים שונים, בטח יכתוב לי בפרטיות מאשר פרע על פי רשימה זו, וכן על דבר השלוחים לרוסיא ופולין עזר על חג הפסח.

וכי האיך הי' לרבינו מעות בריגא? אלא שעל זה כתב בהמשך אותה אגרת:

את ענינו של ר' יהושע ב"ר קלמן סדרתי, ועיינתי בסוגיא דאלפים שנה קדמה תורה לעולם.

והכוונה היא אל הנגיד ר' יהושע ב"ר קלמן מזרח ¹⁰⁵⁷ , אשר בימי המלחמה רצה להציל את רכושו לארה"ב, ובדרך זו הי' שולח רבינו תמיכה מארה"ב לפולין דרך ריגא, היינו שה"ר יהושע מזרח הי' מוסר סכום מסוים להר"מ חפץ, ורבינו בארה"ב הי' מוסר סכום המקביל למקום שהורה הר"י מזרח. ואז הי' מורה רבינו להר"מ חפץ מה לעשות במעות אלו, שניתנו לו על ידי ה"ר יהושע מזרח.

באגרות רבות נזכר הר"י מזרח בכמה שמות מוסווים, בנקלמן, ריב"ק, וכיו"ב ¹⁰⁵⁸ .

בחשבון ההכנסה הכללי של הר"מ חפץ נרשמו 5,500 שנתקבלו ממזרח. בחשבון הפרטי נרשמו ב-4 פעמים: א) 2,000$ שנתקבלו מאתו "עוד לפני הנסיעה" של רבינו מריגא לארה"ב, בכ"ד אד"ש. ב) 800$. ג) 1,200$. ד) 1,500$ (שלא נזכר עליהם שמו של מזרח, אך ע"פ החשבון הכללי נראה שגם אלו נתקבלו מאתו).

2,000 הראשונים מסר הר"י מזרח לרבינו, על מנת שרבינו ימסור סכום המקביל בבואו לארה"ב. ועל כך כתב באגרת שלפנינו:

את ענינו של ר' יהושע ב"ר קלמן סדרתי, ועיינתי בהסוגיא דאלפיים שנה קדמה תורה לעולם.

ונזכרים גם באגרת הר"מ חפץ מיום א' אד"ש:

אשר שייך לספרי מזרח בסימן ב' אלפים.

לפני מסירת סכום השני הנ"ל רצה הר"י מזרח לקבל אישור מארה"ב שהסכום המקביל נמסר ליעדו, על כך כתב הרמ"ח לרבינו בו' ניסן:

אם יהי' תשובה טעלעגראפית ע"ש בן קלמן, היינו מהמקבל הספרים ע"ש בן קלמן, הוא ישלח טעלעגראם אשר קבל כך וכך ספרים.

בתוכן דומה כתב במברק, שרבינו משיבו ע"ז בד' ניסן (חי"ב אגרת ד'שעג):

כעת קבלתי התלגרמה ... ואדות בן קלמן שי' ומלאתי בקשתו.

וכן כתב רבינו ביו"ד ניסן (חי"ב אגרת ד'שעו):

בו ביום, במועד המוגבל שלמתי לריב"ק השמונה מאות.

כשנתקבלה הידיעה לריגא מסר הר"י מזרח לרמ"ח את ה-800$ השניים, כפי שמספר הרמ"ח באגרת י"ג ניסן: "השמונה מאות קבלתי מבן קלמן".

אודות מסירת הסכום השלישי כתב הרמ"ח בכ"ט ניסן:

שלחתי אתמול טעלעגראם לכ"ק בבקשה ללמוד ע"ש בן קלמן שנים עשר מאות ספרים דפוס רבי ישראל ¹⁰⁵⁹ .

ורבינו משיבו באדר"ח אייר (חי"ב אגרת ד'שצא):

התלגרמה בדבר הי"ב מאות ספרי רי"ד ¹⁰⁶⁰ נתקבלה ונתמלאה תיכף.

בקשר למסירת הסכום הרביעי כתב הרמ"ח במברק ביוני 4 (כ"ז אייר):

בקש למסור לבן קלמן חמשה עשר.

ובאותו יום חוזר על דברים אלו במכתב:

בקשתי בהטעלעגראם הלימוד ע"ש בן קלמן בסימן ט"ו.

מענה רבינו על זה לא הגיע לידינו, אך ע"פ החשבון הכללי הנ"ל נראה שגם בקשה זו נתמלאה.

ולסיכום כתב רבינו באגרת ד'תכה (ה' תמוז):

וע"י בנקלמן שני אלפים כ"ט אד"ש שמונה באפריל, שמונה מאות ד' ניסן י"ב באפריל, אלף ושתי מאות כ"ט ניסן שביעי במאי, אלף וחמש מאות כ"ט אייר חמישי ביוני.

*

במשך חורף ת"ש, התנהלו חשבונות ההכנסות וההוצאות ע"י המזכיר ה"ר משה ליב רוטשטיין.

כשהוא ניצל לארה"ב, בשלהי הקיץ (כדלעיל בפרק הקודם), הביא אתו את הרשימות האלו.

תצלום 66-1

חשבונות ההוצאה והכנסה

ברשימה הכללית של חשבונות החורף, רשומים ההכנסות:

מכ"ק לפני נסיעתו [שנתן למזכיר במזומן לפני נסיעתו לארה"ב בשלהי אד"ר].

מכהנר קובנה [ה"ר אלכסנדר כהנר מקובנה].

מאסתר [הוא שמו ההסוואתי של ה"ר מרדכי דובין].

ממזרח [הוא הר"י בן קלמן הנ"ל].

בכמה מהכנסות אלו נרשם שהם תמורת $, או תמורת רי"ד [הם דולרים אמריקאים, שבה גר ה"ר ישראל דזייקאבסאן]. ומהחשבון נראה שקבלו 10 מעות לטביים תמורת כל דולר.

קרן פדיון שבויים

וכי האיך היו מעות לרבינו בארה"ב, לשלם את הסכומים הנזכרים!?

אלא שבהגיעו לארה"ב, בהכנסו לאולם הנמל שהכיל כמה אלפי איש, פנה אליהם באותו נושא, ובו ביום, ט' אד"ש ת"ש, כתב במכתבו הכללי לאנ"ש באה"ק ואירופה (ח"ה אגרת א'קסה):

בהכנסי - בלוית הנוסעים עמדי - לאולם הנמל הכי גדול המכיל כמה אלפים איש, מלאתי משאלות לבבי ולבב כל הקהל הקדוש אשר באו לקבל פנינו, למסור להם פרישת שלום מאת אחינו בני ישראל ובית יעקב, ה' עליהם יחיו, יושבי מדינות איראפא וברכתם ותודתם לאחינו בני ישראל ובית יעקב, ה' עליהם יחיו, יושבי ארצות הברית וקאנאדא על כל הטוב אשר עשו עמהם, ובקשתם על להבא להוסיף אומץ להושיט להם יד עזרה בגשם וברוח.

הודו לה' כי טוב, והנני מקוה אשר, בעזרתו ית', דברי מצאו מסלות ללבות אחינו, וברגשי קדש יוסיפו אומץ בעבודתם הקדושה להושיט יד עזרה לאחינו הנהרסים והנדכאים באיראפא ולבא לעזרתם להעתיק מושבם למדינות אחרות.

מיד יסד רבינו את קרן "פדיון שבויים", להצלת אנ"ש והתלמידים מאירופה הכבושה, והעזרה למשפחות אנ"ש.

בחצי שנה הראשונה, עד אלול ת"ש, גר רבינו במלון גרייסטון בנ.י. – שם הפקיד בידי הרב אליהו סימפסון את מלאכת רישום המשפחות באירופה הזקוקות לעזרה מיידית.

רשימות אנ"ש באירופה הזקוקים לעזר

בארכיון נמצאת רשימה בכתב-ידו של הר"א סימפסון, על נייר המכתבים של המלון, בכותרת:

אלה שמות האנשים הנמצאים במדינת ליטא הנחוצים לעזרה תיכף, וזהו מהידיעות שנתקבלו לנו מועד החשאי שלהם, וכן מיחידים.

אחר כך באה רשימה של קרוב למאה משפחות, הגרות ב-19 עיירות בליטא. בכל משפחה רשום מספר הנפשות, ובס"ה כוללת רשימה זו כ-500 נפשות.

תצלום 66-2

אחר כך הועתקה הרשימה הזאת במכונת כתיבה, השמורה אף היא בארכיון.

תצלום 66-3

*

במקביל לזה הוכנו אז גם רשימות מאנ"ש בפולין הכבושה. כנראה גם זה לצורך משלוח חבילות.

בכותרת רשימה אחת: "רשימת אנ"ש והתמימים שי' הדרים בנאצי פוילין", ורשומים בה 99 אנשים, עם העיירה שנמצאים בה עתה.

תצלום 66-4

בכותרת רשימה שניה: "רשימה מאנשים בנאצי פוילין", ורשומים 163 אנשים מאנ"ש, עם העיירה שנמצאים בה עתה ¹⁰⁶¹ .

תצלום 66-5

תצלום 66-6

*

לא נרשם כאן מהיכן התקבלו הרשימות, עם מקום המצאם של אנשים אלו בשעה הנוכחית.

אמנם עם קבלת החבילות היו מאשרים זאת במכתב הכתוב בפולנית (מחמת הצנזור), והיו רושמים שמות אנ"ש והתמימים, והעיירות שבהם נמצאים עתה.

ברשימה אחת נרשם במזכירות:

מ"ג ¹⁰⁶² מהחסיד רש"ז שמאטקין מיום 28 מאי בווארשא (כתוב בפולנית).

ב"ה בריאים, וכן כל אנ"ש ... מקבלים החבילות, וזה להחיות את נפשם ממש.

נותנים השמות, מי קבלו החבילות, ומבקשים מאד לשלוח הלאה החבילות.

וברשימה שניה:

מכתב מהחסיד רש"פ זאלמאנאוו, מיום 28 מאי מווארשא.

קיבל המכתב מהרש"ג. כותב שקבלו חבילות מליסבאן. ופורט שמות האנשים שקבלו החבילות. ומודים מאד בעד החבילות.

אחריה באה רשימה של יותר מ-70 אנשים.

שוב מופיעה רשימה של 20 אנשים, ובראשה: "חבילות לשלוח פרשת במדבר תש"א".

וכעין זה עוד רשימות.

משלוח חבילות אוכל

נזכר לעיל נושא משלוח חבילות אוכל לפולין – דרך ליסבון, בירת פורטוגאל. והסיבה לכך, כי משלוח העזרה באופן ישיר מארה"ב לפולין אי אפשר הי', והיתה נשלחת בתחלה דרך לטביא וליטא, כפי מה שכתב רבינו לרד"מ רבינוביץ, בכ"ט ניסן ת"ש (ח"ה אגרת א'קעט):

קבלתי ידיעות מבהילות מחיי אנ"ש שי' בפולין שגועים המה ברעב, במלא מובן המלה, ומוכרח הדבר ביפה שעה אחת קודם לשלוח להתם חבילות של מזון מלטביא ומליטא, כי הרעב מתגבר וכשמגיעים הימים החמים הנה ח"ו וח"ו מחלות שונות עלולות להתפשט, ואף שאין לי לע"ע שום מראה מקום ומקור מנין לקחת אמצעים בשביל שילוח חבילות.

הנני שולח היום תלגרמה לריגא לסדר שילוח חבילות של מזון שיעלו איזה מאות שקלים, והשי"ת יחוס וירחם על ידידינו אנ"ש שי' שבפולין בתוך שאר כאחב"י שי', וישמור אותם מכל צרה וצוקה ופגע רע ויזמין להם פרנסתם בהרחבה בגו"ר.

וזאת רק עד אמצע קיץ ת"ש, שאז נכבשו לטביה וליטא על ידי הרוסים, ויותר לא הרשו את משלוח החבילות מריגא לפולין, ועדיין היו נשלחות דרך ליטא, כמסופר באגרת לרי"א ברוך בקובנא שבליטא, בב' מ"ח תש"א (ח"ה אגרת א'רסו):

ידידי עוז הר"מ חפץ שי' שו"ב מריגא הי' שולח חבילות של מזון מריגא לבתי וחתני יחיו לאטוואצק, כפי המינים והמשקל שהי' מותר ע"פ החוק, אבל עכשו אי אפשר לשלוח מריגא יותר, אבל העתונים כאן מודיעים שמקאוונא עדיין אפשר לשלוח חבילות של מזון, ולכן בבקשה מידידי שי' לשלוח בכל שבוע חבילות (כפי המשקל שמותר ע"פ החק) של מזון ... וכמה שיעלו החבילות יודיע ל[י] ואשלח בתודה רבה. ובכל פעם שישלח חבילות יודיע לי לפה.

וכן כתב אליו בח' כסלו (ח"ה אגרת א'רצה):

שלחתי תלגרמה ובקשתי אותו, או את ר' סענדע[ר] שי' בלוי, לשלוח חבילות של מזון לבתי חתני ומחותני יחיו על חשבוני, ויודיעו כמה עלה ואשלם אי"ה. ובזה הנני לבקשו לסדר אשר בכל חדש וחדש ישלחו לאנ"ש שי' בווארשא חבילות על סך מאה שקל, ויודיעו ואשלם אי"ה.

משלוח מעות עזרה לאנ"ש באירופה

גם משלוח מעות מארה"ב לליטא ולטביה לא הי' מותר ע"פ החוק, והיו נשלחות בדרך מסתורית, וההתכתבות בנידון זה היתה ברמז ובהסוואה.

כבר סופר לעיל איך העביר רבינו את הכספים אל נציגו הר"מ חפץ בריגא. ובאשר להוראות חלוקת המעות, הגיעו לידינו אגרות מרובות, שכתב רבינו לר"מ חפץ בריגא ולרי"א ברוך בקובנא.

בג' תמוז כתב רבינו אל הר"מ חפץ (חי"ב אגרת ד'תיח):

בהנוגע לספרי כהנר ¹⁰⁶³ ימסור:

ששים ספרים לר' נטע ליפשיץ, באתרי' של כהנר וויליאמפאל 23 Raimdas Dvaru.

ועוד ששים ספרי הנ"ל למשה קאפילעוויטש, בווילנא Turgelias Ap.

ועוד מאה ספרי הנ"ל ליאנקעל יאקאבסאן, בעיר ווילנא רחוב פילימא 4.

ועוד מאה ספרים למר ב. גרובער, אצל הרב זוסמאנאוויץ בעיר אוקמערגע, וגם אלו ספרי כהנר.

בי"ט תמוז כתב רבינו אל הר"מ חפץ (חי"ב אגרת ד'תמד):

אם יש אפשרות ללמוד בספרי ר' פייווש ¹⁰⁶⁴ , אזי ילמוד:

ת"ק ספרים לר' שמואל שמאטקין.

ר"ן ספרים לר' אברהם שמאטקין.

ר"ן ספרים למרת חנה בלאך.

ר"ן ספרים לליב ראסקין, גיסו של ר' פייווש.

ת"ק ספרים לר' דוב ניסן בעזפאלאוו.

אלף וחמשים ספרים למרת פייגא פערלאוו, רחוב פראנציסקאנסקא 2/סו.

אלף ות"ק ספרים למרת בריינדל וועלער, אצל מ. וועלער רחוב פאוויא 3/29ו.

תש"ן ספרים ליעקב העבער, רחוב נאוואליפקי 47 דירה 2.

אלף אחד למענדעל ליטמאנאוויץ, רחוב גענשיא 12/13.

ת"ק ספרים ס. לאנדוי, רחוב נאוואליפקי 47 דירה 24.

ת"ק ספרים לאברהם הענדלעס, רחוב טויערסקא 22/48.

אלף אחד ומאתים לליב הענדלעס, רחוב הנ"ל נו' הנ"ל.

ש' ספרים למרדכי שרייבמאן, בשביל ראבינאוויץ רחוב פארקאווא 8.

ש' ספרים לפערלע פיש, בפאלעניץ רחוב קרולעווסקא 19.

כל אלו באתרי' דר' פייווש.

(אינני זוכר אם כתבתי ע"ד אלפים ר' לר' ישראל ¹⁰⁶⁵ חתני' דר' פייווש, ואם כתבתי אזי אין צריכים ללמוד עוד הפעם).

ובא' מנ"א כתב לו שוב, אודות משלוח עזרה לאנ"ש בפולין ובליטא (חי"ב אגרת ד'תנב):

אם אפשר ללמוד בספרי ר' פייווש, בבקשה ללמוד:

אלף ות"ר ספרים לאסתר גורארי'.

אלף וחמשים להרבנית העשעל, רחוב דזיקא 3/103.

אלף ומאתים למר ח. דזעדזיץ, רחוב מילא 47/57.

אלף ור"ן לר' משה ש"ס, לובלין רחוב גארבארסקא 10.

ואם אפשר הלימוד בספרי כהנר ¹⁰⁶⁶ אזי:

ר"ן ספרי כהנר לר' ל. בראנדיי, רחוב פילימא 27/4 ווילנא.

ר"ן ספרים למר וולאדיסלאוו, בלעקיטני רחוב וויוואולסקי 8/8, אצל יאזעפאוויץ, ווילנא.

ש' ספרים למענדיל מארגענשטערן, אצל פרענקעל רחוב ווינגראי 25/20 ווילנא.

עשרה ספרי רי"ד ¹⁰⁶⁷ או תמורתם ליוסף פוטערמאן ווילנא (תלמיד).

ר' ספרי כהנר למר מ. ל. שירווינט, רחוב ווילנא 167 בעיר שאוול.

ש' ספרי כהנר למר וו. שמיטיאס, רחוב פרעז. סמעטאנא 20 בעיר פאנעוועזש.

בבקשה לכתוב לי כמה עלו החבילות של מזון ששלח וביחוד אלו הששה שכתבתי לו.

משלוח עזרה למצות לפסח

בכ"ה אד"ש ת"ש כתב רבינו אל ה"ר מרדכי חפץ בריגא (חי"ב אגרת ד'שסח):

בטח קבל תשובתי על התלגרמה שלו בנדון מצה ומזון, שהשבתי בתלגרמה לשלוח על ג' אלף.

באגרת א' אד"ש כתב הרמ"ח לרבינו:

מרמ"ד ¹⁰⁶⁸ שי' קבלתי את שני אלפים . . . ע"ד שילוח פאקעטען.

ובאגרת כ"א אד"ש:

בשבוע זו קבלנו רשיון על שילוח לפולין 1600 קילא מצה, 1600 קילא שאר פראדוקטין . . . שלחתי היום טעלעגראם לשאול עצת כ"ק עד כמה יהי' השילוח, כי לאחינו ברוסיא שלחתי בערך חמש מאות שלנו ¹⁰⁶⁹ .

על כך השיב רבינו באגרת שלפנינו לשלוח לפולין מצה וחבילות מזון עד סכום של 3,000 לאט.

ובחי"ב אגרת ד'שעג (ד' ניסן) הוסיף רבינו:

תמול שלחו לו תלגרמה בבקשה שיוציא ע"ח עוד שני אלפים לאט על מצה ומזון לאנ"ש שי' בווארשא.

ובאגרת ג'שעו מפורט יותר:

בטח קבל את שתי התלגרמות שלי, באחת בקשתי להוציא ג' אלפים – ב' אלפים של ידידנו הרמ"ד שי' ואחד על חשבוני. בשני' להוציא עוד ב' אלפים.

והרמ"ח אישר כל זאת באגרת ו' ניסן:

החבילות על חשבון כ"ק שלשה אלפים, לבד השני אלפים אשר קבלתי מרמ"ד שי'.

ובקשר לחבילות לרוסיא הוסיף באותה אגרת:

לרוסי' שלחנו על סך בערך 500 שלנו, מהם שלחנו מצה שמורה, ומצה ושאר צרכי הנצרך לחג הפסח.

מסתבר, שהיו עוד משלוחי חבילות קטנים, בסך 500 לאט, שבחשבון הכללי של הרמ"ח נרשם: "חבילות עזר לפסח 6,000".

משלוח ד' מינים

כשהגיע תשרי תש"א דאג רבינו לשלוח להם ד' מינים. הגיעה לידינו אגרת שכתב לרבינו, ה"ר אלי' חיים אלטהויז, בו' מ"ח תש"א, מריגא:

תודה רבה מעומקא דלבא, משמי ומשם כל משפחתנו, עבור שזיכו אותנו לקיים גם הַשַתא את המצוה פרי עץ הדר, כי מלבד אלה לא הי' כלל וכלל. ומובן עד כמה היתה שמחתנו גדולה במועדי שמחה. יתן השי"ת שיקוימו כל הברכות הלבביות אשר ברכנו את אבינו שי' בכל פעם ופעם, וזכות המצוה הגדולה הזאת יעמוד להם ולזרעם שליט"א, להתקבץ בקרוב ממש בשובע שמחות עם כל משפחתנו בתוך כל ישראל.

עזר לאנ"ש בלטביא

פולין לא הי' המקום היחיד שהיו זקוקים לעזרה דחופה. לאחר שנכבשו לטביה וליטא על ידי הרוסים, נעשה גם שם המצב בלתי נסבל, כמסופר באגרת ה' מ"ח תש"א בקשר ללטביה (ח"ה אגרת א'רעג):

הרבה מאות משפחות של רבנים שובי"ם מלמדים ומורים, בעלי עסקים שומרי שבת נשארו בעירום ובחוסר כל.

וכך הגיעו לידינו אגרות מרובות אודות משלוח העזרה למקומות אלו. המצב בכל המקומות האלו נעשה יותר ויותר מאוים, ורבינו עושה את כל שביכלתו, ויותר מיכלתו, להושיע את המעונים בהצלתם מעמק הבכא ובעזר לקיומם שם, מבלי להתחשב עם כל הקשיים בהשגת המעות לכל זה.

אעתיק כאן את מכתבו המוסווה של ה"ר מרדכי חפץ לרבינו, בכ"ח מנ"א ת"ש, עם פיענוח הדברים:

איך ווארט אויף א ענטפער וועגן דיא תורה על שלשה דברים העולם עומד תורה ועבודה וגמ"ח, אשר שני עמודים תורה היינו כל שבט יששכר ¹⁰⁷⁰ ועמוד העבודה אשר זהו כל שבט זבולון ¹⁰⁷¹ אין להם אחיזה, רק בקו הגמ"ח ¹⁰⁷² , אשר הלימוד הקו הגמ"ח, אשר זהו כל חיות וקיום של הב' העמודים, אפשר רק בדוחק גדול, ולמדו בספר הרמ"ד ¹⁰⁷³ , אך אין לנו לעת עתה שום רמז באיזהו מחבר ¹⁰⁷⁴ וכל הלימודים מחכים ומצפים להשיג רמז על זה ¹⁰⁷⁵ , היינו אם יתן ה' שיהי' אפשרות ע"י הברקה, כמה, ואז יהי' מנוחה בב' שבטים הנ"ל.

על כך השיב רבינו בכ"ה תשרי תש"א (חי"ב אגרת ד'תפה):

נכון הדבר אשר יפרט פירוש הכוונה בעמוד הג' ¹⁰⁷⁶ שיוכל למלאות הדרוש בב' העמודים. כי באמת עמוד הג' אין לו שום יסוד כלל לכלכל הב' עמודים ¹⁰⁷⁷ , והשי"ת יחוס וירחם בגו"ר.

באחת מאגרות לה"ר יהושע אייזיק בארוך בליטא (ט"ז טבת תש"א) תיאר רבינו את הקשיים בהשגת המעות (ח"ה אגרת א'שלז):

אינכם יכולים לצייר בכמה יגיעות עלה לי להשיג הסכום הנדרש על הוצאות הנסיעה ששלחתי, אשר השגתי גמ"ח, ופלא שלא שלחו חשבון על מה יצא השילוחים הקודמים, כי בפועל ממש כל פרוטה עולה ביגיעה עצומה עד שמשיגים אותם, ולא בכל זמן אפשר להשיג גמ"ח, אשר על כן יראו לקמץ בהוצאות ככל האפשרי.

ויזות לארה"ב לאנ"ש באירופה

כבר סופר לעיל פרק נז, אודות 127 ויזות לארה"ב, עבור תלמידי הישיבות תומכי תמימים באירופה, אשר קיבל רבינו את אישורם במשרד הפנים. יחד עם זאת השיג אישור לויזות עבור 109 משפחות מאנ"ש באירופה.

בתחלה הכין רשימה של 47 ויזות; חלקן ויזות לאישים פרטיים, וחלקן ויזות למשפחות שלימות. בסך הכל נכללו ברשימה זאת יותר ממאה נפשות.

תצלום 66-7

תצלום 66-8

תצלום 66-9

את הרשימה הזאת מסרה אגודת חב"ד בארה"ב לממשל, בצירוף הרצאה ובקשה בחתימת רבינו, ב-22 באוגוסט 1940 (ח"י מנ"א ת"ש).

הרצאה זאת כוללת 7 סעיפים, ובה נתפרש, שהבקשה היא לתת להם ויזות זמניות – כדי לשהות בארה"ב עד לסיום המלחמה.

תצלום 66-10

תחלת וסיום מכתב בקשה של רבינו

אחרי שרשימה זאת אושרה, הגיש רשימה נוספת של 62 ויזות, שבהם נכללות כ-200 נפשות ¹⁰⁷⁸ .

תצלום 66-11

תצלום 66-12

תצלום 66-13

תצלום 66-14

תצלום 66-15

יחד עם מסירת ארבעת הרשימות האלו (2 רשימות של התלמידים, דלעיל פרק נז, ו-2 רשימות של אנ"ש שבפרק שלפנינו), הכין חדב"נ ה"ר שמרי' גורארי' (הרש"ג), הרצאה, עבור העו"ד ארתור (אשר) רבינוביץ, שעסק בתיק הזה, ומסרו ב-19 לנובמבר 1940 (ח"י מ"ח תש"א).

תצלום 66-16

תצלום 66-17

הרצאת הרש"ג בקשר לויזות

בז' שבט תש"א, סיכם הרש"ג לפני הרמ"ל רוטשטיין:

הרינו שולחים בזה למע"כ שי' רשימה מכל התלמידים בליטא, לאטוויא, סאוועט פוילין, שהשגנו עבורם ויזות לאה"ב, וכן אנו שולחים רשימה מהאנשים, משפחות של 47 הראשונים וה-62 השניים שהשגנו עבורם ויזות לאה"ב (אותם שהם בסימן, הם אינם מאנ"ש).

בקרוב נשלח לו רשימה מכל תלמידינו שי' בווארשא אטוואצק, ועוד רשימה מאלו אנשים שפנו אלינו בבקשה ע"ד ויזות.

הננו להודיעו עוד, אשר קבלנו מכתב מסטייט דעפארטמענט, אשר הרשימה השני' שהשגנו, היינו התלמידים 75 ואנ"ש של 62, ינתנו להם ויזות עמעגראציעני. רק דורש, שעבור כל אחד מהם נעשה אפידייויט.

*

אחד ממקבלי הויזות הי' החסיד ה"ר יצחק הורביץ (מתמיד), שביאר מצבו במכתב אל הרש"ג, באמצע קייץ ת"ש:

מכתבו דכת"ר קבלתי, ולמצוה רבה יחשב לו עבור השתדלותו אודות בני יחי', גודל המצוה בזה אין לשער, אין מילה בלשוני במה להודות לו.

לי בעצמי, אם הי' לי רשיון כניסה לאה"ב, אז לקבל רשיון יציאה מפה הנה לפי המצב דכעת הי' לי בנקל לקבל יען שיש לי ניירות שאני נתין ממדינה אחרת, והייתי זמן רב באה"ב, ועל אלו הניירות הי' לי בנקל לקבל מפה רשיון יציאה בעה"י.

תצלום 66-18

מכתב הר"י מתמיד אל הרש"ג

הויזות התקבלו ונשלחו לו, ובכ"ה מנ"א ת"ש כתב לו רבינו (חי"ב אגרת ד'תסו):

תמול הודיעוהו בתלגרמה, שנשלחה עבורו ועבור בנו הלל שי' רשיונות כניסה, והשי"ת יעזר לידי"נ ולבנו שי' לקבלם ולבא צלחה להסתדר בעבודתו ולהצליח בגו"ר.

אמנם את הקשיים שגם אחרי קבלת הויזות ראינו כבר בפרקים הקודמים.

נוסיף להעתיק בזה ממכתביו של ה"ר יהושע אייזיק ברוך, שכתב לרבינו בחודש תשרי תש"א:

אני ור"ס ¹⁰⁷⁹ חושבים להגיש רשיון היציאה עם ב"ב שי' ... ואנו מבקשים מכ"ק ברכתו הק' בזה שיצליח לנו ד'.

שוב כתב במוצש"ק, אור לח' כסלו תש"א:

כתבתי לכ"ק זה מכבר שהנני מגיש בקשה על רשות יציאה, אך לדאבוני לא הגשתי עדיין, לא אני ולא ר' סענדער, כי כפי ששמעתי אין עדיין מקום להגיש.

הייתי פעמים במחנה ר' סענדער ¹⁰⁸⁰ , ולא הי' האפשריות אז להגיש. וכעת שמעתי שבדרך כלל בלא שתדלנות אין מקבלים, אך ישנם ימים שמקבלים. ומהם כמה שאינם מרשים ורושמים השם, זהו אזרחי ליטא. גם מר שלום ¹⁰⁸¹ בן הרש"ל שי' לא הגיש. הי' שם ולא קבלו ממנו בקשה.

*

כל האמור הוא מקיץ ת"ש, ותחלת חורף תש"א. אחר כך הפסיקה ארה"ב לתת ויזות ליהודים מאירופה, וגם אלו שכבר קיבלו ויזות, ביטל אותן ממשל ארה"ב, כמסופר לעיל פרק נח.

בארכיון נמצאות עוד כמה רשימות אנשים המבקשים להשיג ויזות אמריקאיות:

א) אנשים מליטא, 53 מספרים, הכוללים קרוב למאה אנשים.

ב) אנשים מפולין שתחת כיבוש הנאצים, 56 מספרים, הכוללים קרוב למאה אנשים.

ג) אנשים מלטביה, 40 מספרים, הכוללים גם הם קרוב למאה אנשים.

אמנם ממשל ארה"ב הפסיק לאשר ויזות ליהודים מאירופה.

*

ההשתדלות המשיכה גם בתקופה הבאה. בארכיון המזכירות נמצאת רשימת אדמו"רים ¹⁰⁸² ורבנים ועסקנים בווארשא, אשר הרב ד"ר יחיאל יעקב וויינברג, בעל השרידי אש, ביקש להשתדל להשיג עבורם ויזות. ובראשה:

רשימה מרבנים ועסקנים בווארשא, אשר הרב ד"ר וויינבערג (מי שהי' מנהל הראבינער סעמינאר בבערלין, וכעת בווארשא) ביקש עבורם להשתדל ע"ד הגרה. המכתב הוא מיום 25-טען מאי 1941.

תצלום 66-19

אמנם בזמנים אלו כבר לא נתן ממשל ארה"ב שום ויזות חדשות, וגם את המאושרות הם ביטלו, כנ"ל.

*

הידיעות האחרונות שהתקבלו מאנ"ש בווארשא, אודות הויזות והחבילות הנשלחות להם, הוא בדף שנמסר מהמזכירות לרבינו, בט"ו תמוז תש"א:

א) מר"ש שמאטקין בווארשא, כותב בפולנית, מודיע שמות ב"ב וחתניו וב"ב. כותב שקבל הויזה אבל אינו יודע מה לעשות עם בנותיו שהם יותר מח"י שנה, כן חתניו שי' לא קבלו כלל ע"ד הויזות. כן כותב שקבלו חבילה מליסבאן. דרים כלם יחד. מבקשים למכתבים מפה. דו"ש וכו' וכו' (המכתב הוא מיום 17 מאי ¹⁰⁸³ ).

ב) מרש"ז שמאטקין, מ"ג ¹⁰⁸⁴ בגרמנית, מיום 19 מאי ¹⁰⁸⁵ . כלם ב"ה בחיים. בנו שלום נשאר יחידי (בווילנא), ואינו מקבל ממנו שום ידיעות טובות. מבקש להיות בעזרו. מאשר קבלת חבילות, והם להם (החבילות) לעבענס פראגע. כן אחיו מענדעל אברהם קבלו חבילות. קבל מכתב מר' משה שניאורסאהן, ואינו כבר בלובלין, כי אם בעיר איזביצע, ומצבו דחוק. יעזור השי"ת שיתראו בקרוב. דו"ש וכו'.

ג) מ"ג ¹⁰⁸⁶ מר' ליב ראסקין, מיום 20 מאי ¹⁰⁸⁷ , כתוב בגרמנית. קבל החבילות ומודה מאד. ת"ל שהוא ובנו ואשתו ובתם פריידא ב"ה בחיים, אבל מצבם דחוק. דו"ש כו'.

אנ"ש בלטביא

אודות אנ"ש בריגא, כבר נזכר לעיל בסוף הפרק הקודם, שבחודש כסלו תש"ב, נהרגו על ידי הנאצים ימ"ש.

באותה שעה עדיין לא נודעו הפרטים, רק זאת, אשר בעת תקופת שליטת הרוסים בריגא, נאסר ראש העדה החב"דית, ציר הסיים ה"ר מרדכי דובין, ונשלח למאסר בתוך רוסיה.

הוא שוחרר ממאסרו בכ"ג כסלו תש"ב, ונשאר לגור בסרטוב (ח"ז שוה"ג לאגרת א'תתקלג).

בכ"ג אד"ר תש"ג כתב אליו רבינו בהסוואה, ושואל אודות אנ"ש בריגא (חי"ד אגרת ה'שו):

זוכט זיינע קרובים חאטשען [פייגין], מאטע דעם שוחט [חפץ] מיט דער פאמיליא, אברהם אלי'ן [אשעראוו] מיט דער פעמיליא ... שמעון בלינער, איטשע [הורביץ] מתמיד, רפאל [כהן] נעוולער ... סקאבלאה, יעקב הורוויץ, ישראל מגידסאן, אלי' חיים'ן [אלטהויז], און מענדיל ז"ק פון מערקיל גאס ... אביגדור'ן זלמן יצחק'ס ברודער [וואלשאניק], און זאנבל'ן [זיידנפלד] מיט זיין פרוי, חאטשען [הימלשטיין] דאנקרע, און רפאל'ס איידעם [ה"ר ישעי' חנוך ברכהן].

כל אלו, מאנ"ש בלטביא, ניספו בשואה, הי"ד.

*

אודות השתדלות הצלת תלמידי הישיבות תומכי תמימים בפולין וליטא, סופר לעיל פרק נז ואילך.

אודות השתדלות הצלת הספריה והארכיון מאירופה – לקמן פרק עג.

אודות השתדלות הצלת בנות וחתני רבינו – לעיל פרק סד.

ואודות השתדלות הצלת מזכיריו – לעיל פרק סה.