התלמידים ששרדו את המלחמה

התלמידים ששרדו את המלחמה

כמה מהתלמידים שנשארו בפולין, עברו את מוראות מחנות העבודה, ובסוף ניצלו.

רשימה חלקית מהם אפשר לראות במכתבו של התלמיד ה"ר פנחס קליין, שכתב אל ידידו ה"ר ארי' לייב קרעמער במונטריאל, אחרי סיום המלחמה, בי"ט אד"ר תש"ו:

אבקש ממך להזכיר לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמי פינחס בן גיטל וזוג' תחי' אלתא חי' בת רבקה רייזל להצלחה בכל ענינים.

די נעמען פון די תמימים וואס געפינען זיך אין פוילען ביים היינטיגען טאג, זענען פאלגענדע,

הרב יוסף גאלדשטיין, שו"ב בעיר לאדז.

הרב העשיל רייזמאן, כעת בטשעסלכאוו'.

הת' פייוול גרינער שי'.

הת' יהושע וואלף אבראמטשאך שי' מעיר קשוינז, כעת בסוסנאוויץ.

והאחים הת' זילבעברערג שי' ⁹⁵⁵ .

הת' פישל גיטעלעס שי' מעיר קאוועל כעת בלאדז.

יעקב כץ שי' מעיר חלם כעת בעיר לאדז.

הת' מאטיל באמעלגרין שי' מעיר זוואלין כעת בעיר לאדז.

און מיין נאמען הת' פינחס קליין.

תצלום 62-1

מכתבו של ה"ר פנחס קליין

*

כמה ימים קודם, בי"ג אד"ר תש"ו, כתב רבינו אל אחד הניצולים הנ"ל, התלמיד ה"ר יהושע העשל רייזמן ⁹⁵⁶ :

במענה על מכתבו מח' לחדש כסלו העבר, שמחתי במאד מבשורתו כי ת"ל ניצל מיד הזדים, והתענגתי לשמוע כי משתדל ביחד עם חבריו התמימים יחיו למלאות את השליחות הקדושה בחזוק התורה והיהדות, חנוך הכשר והשרשת מדות טובות ואהבת ישראל, אשר חוב קדוש הוא על כל בן תורה בכלל ותלמידי התמימים יחיו בפרט, לעבוד במסירה ונתינה בזה עוד יותר מאשר לפנים. יתחזקו במפעלם זה מבלי להתפעל משום מניעות ועיכובים והשית יצליחם בגו"ר.

השי"ת יעזר לו ולחביריו ידידיי תלמידי התמימים יחיו להסתדר בסדר טוב בחיים מאושרים בגשמיות וברוחניות.

ועל כך השיב ה"ר יהושע העשל רייזמן, בתחלת הקיץ:

מכתב כ"ק מיום י"ג אדר ש.ז. קבלתי לנכון. דברי חיזוק ועידוד הלהיבו אותי באמת, ובודאי יתנו לי כוח וחיזוק מבלי להתפעל משום מניעות ועיכובים שהם במדינתינו למדי...

אני חושב לסור לציכיסלאווקי, דמשם ארסתי בתולה בת קדושים ⁹⁵⁷ , ואולי תהא שם הנשואין, כשאבוא לשם אכתוב מיד לכ"ק.

אחר נישואיו, רצה להתיישב בשבדיה. היתה לו ויזה לשם, אמנם לזוגתו לא היתה ויזה מוכנה.

הוא כתב על כך לרבינו, אשר הורה למזכירות שלו, לכתוב אודותיו אל אנ"ש בשבדיה (כנראה אל ה"ר יעקב ישראל זובער), בה' מנ"א תש"ו:

הת' יהושע העשיל רייזמאן מודיע כי נשא אשה ושמה שיינדיל ... ודר כעת בטשעכין עיר מיקולאש. השיג הוויזע לשוועדען, ובימים אחדים כשיהי' לו הפאספארט יהי' ביכולתו לנסוע. אבל מאחר שנשא אשה, לא יוכל לנסוע בלעדה, ומבקש לשלוח עוד אפידעוויט אחד עבורה.

תצלום 62-3

מכתב השתדלות לעזור להר"ה רייזמן וזוגתו

ואליו כתב רבינו באותו יום:

במענה על מכתבו, השי"ת יחזק את בריאותו ובריאות זוגתו תחי', ויעזרם בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

*

גם נמצא בארכיון, המכתב שכתב אז אל רבינו, התלמיד הניצול הנ"ל, ה"ר שרגא פייוול גרינער:

תצלום 62-2

ה"ר פייוול גרינער

בזה באתי להודיע לכ"ק שתודה לד' נשארתי בין החיים. הרוצחים הגרמנים השמידו את כל משפחתי, אשתי ובני הקטן, ובכלל כל מקורבי.

נשארתי כמו כל ישראל במדינתינו, יחידי גלמודי, ביחד עם חברי העשל רייזמאן ויוסף גולדשטיין.

התמים הרב יוסף גולדשטיין נסע כבר מפולין לפריז על ידי מרכז "אגודת ישראל".

בבקשה מכ"ק להעלות אותי בזכרונו הק' ולהאציל עלי מכ"ק שאזכה לעבוד השי"ת בכל לבי.

כך הודיע אל רבינו, גם התלמיד הניצול הנ"ל, ה"ר שלמה זילבערבערג, בט"ו בשבט תש"ו:

ליבער טאטע! איך האב דעם כבוד מודיע זיין דאס בע"ה זיינין מיר, ד. ה. אייניגע תלמידים, לעבן גיבליבן פון די אכזרישע הענד, און מיר געפינען זיך יעצט אין פולין, מיר אלע בעטן דעם טייערן טאטען זיך מרחם זיין איבער אונז.

ורבינו השיב לו בד' אד"ר:

שמחתי מאד לשמוע אשר השי"ת הצילו ב[ח]סדו הגדול, אותו ואת אחיו ⁹⁵⁸ שי', והנני מבקשו לכתוב לי בפרטות מהנעשה עמם, ומשאר אנ"ש שי' אשר ניצולו. והשי"ת יהי' בעזרך ובעזר אחיך שי' ותסתדרו בסדר טובים בחיי משפחה בפרנסה טובה ובקביעות עתים לתורה בנגלה ודא"ח.

ואל הניצול ה"ר ירוחם פישל גיטעליס הנ"ל, כתב רבינו בכ"ב אייר תש"ו (חי"ז אגרת ו'תרמג):

במענה על מכתבו, התענגתי לשמוע כי השי"ת בחסדו הגדול הציל אותו מיד הזדים, וישלח לו רפואה ויחזק את בריאותו, ויעזרהו בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.

עוד כמה מהתלמידים שנשארו בפולין ברחו לרוסיה, משם גורשו לערבות סיביר, ואחרי תום המלחמה יצאו את רוסיא.

אחד מהם הוא ה"ר ישראל עזריאל פלדמן, שלמד בתו"ת בווארשא בשנים תרצ"ד-ה, וכשהתחילה המלחמה ברח לרוסיה, ואחרי תום המלחמה יצא מרוסיא, התיישב במחנה שטייער שבאוסטריא, שם התמנה לרב אב"ד.

תצלום 62-4

בשנת תש"ז הגיעה לשם אחת הקבוצות מאנ"ש שיצאו אז מרוסיא ⁹⁵⁹ , והוא השתדל לסייעם. ובכ' מנ"א תש"ז כתב על כך לרבינו:

השי"ת הזמין לי שבא למחנינו אנ"ש ממדינת השלש קליפות הטמאות ימ"ש, ועזרתי להם בכל כחי בכל מיני ענינים, ובניתי מקוה וסדרתי תנור לאפות מצות על הצד היותר טוב, אשר על זה יעיד אנ"ש שבכאן, כמו ר' משה זמן קאמינעצקי נ"י, ר' אלימלך פערמאן נ"י, ור' זלמן טייבל נ"י, ור' מנחם מענדל זייטץ נ"י, והשי"ת הי' בעוזרי...

מתלמידי תו"ת יש כאן רק אני ומר ר' פנחס קליין שו"ב שיחי', אשר ע"י השתדלות גדולה של מזומנים יסע אי"ה בשבוע הבע"ל.

עוד סיפר במכתבו שכתב לרבינו בט"ז סיון תש"ח:

עוד יש לי כבוד ליתן לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בשורה טובה, שב"ה יסדתי בפה במחנה תלמוד תורה וישיבה של שני כתות הנקרא תומכי תמימים שנמצא תחת השגחתי.

בקיץ תש"ט הגיע לארה"ב, וכתב לרבינו:

באנו לפה המדינה עש"ק כ"א אייר העבר, ממחנה שטייער-אוסטריא ... הנני יליד רוזאן – פולין, אבי הי' שו"ב מחסידי אומאן, למדתי בתות"ל ווארשא צ"ד וצ"ה, ואח"כ בביתי. הייתי ברוסיא, ומשם באתי למחנה שטייער.

אז התקבל לרב בבית הכנסת אגודת אחים במילוואקי.

*

אמנם חלקם הגדול של תלמידי הישיבה נספה בשואה, הי"ד.

רשימת התלמידים הידועים, ותמונותיהם, נדפסו ב"ספר התמימים" ח"א ע' רעז – שג.

עליהם נוספו בספר זה, רבים מהתלמידים שלמדו בישיבת תומכי תמימים בווארשא-אטוואצק, בין השנים תרפ"א-תרצ"ט, ובסניפיה שנוסדו בכמה עיירות בפולין, ליטא ולטביא – על פי רשימות התלמידים שהגיעו לידינו.