הישיבה בווילנא בתקופת המלחמה

הישיבה בווילנא בתקופת המלחמה

רבינו מעודד הלימודים בישיבה

אחרי שרבינו ניצל מווארשא והגיע לריגא, בה' טבת ת"ש, כתב להם בכ' טבת (ח"ה אגרת א'קמא):

נהניתי לשמוע על ידי ידידי הנכבדים הרב הר"ש שי' זאלמאנאוו ורמ"ל שי' ראדשטיין, מההסתדרות הטובה שנסתדרתם לשעה בעי"ת ווילנא ע"א. ובזה הנני פונה אליכם אשר כל אחד מהתלמידים יבין את מצב הישיבה בהוה, שהוא מצב של העברה והתכוננות.

תמונה 56-1

קבוצת תלמידים בווילנא ה'ת"ש, מימין לשמאל:

אברהם יצחק גרפינקל , יוסף בארענשטיין, משה פעדער, שמואל דוד רייטשיק

ובכ"ה שבט כתב אל התלמידים יוסף הכהן [בורנשטיין, או פורטוביטש], מנחם זאב גרינגלאס ואברהם יצחק גרפינקל (חי"ב אגרת ד'שנב):

תצלום 56-2

ה"ר יוסף הכהן פורטוביץ

תצלום 56-3

ה"ר יוסף הכהן בורנשטיין

נהניתי לשמוע מזה שהישיבה הולכת בעזה"י ומסתדרת, ומתאמצים לקיים דברי מכתבי, אבל אינה ניכרת אותה הפעולה שהיתה צריכה להיות ניכרת. אשר על כן הנני מבקשם ומעוררם להתעורר בשקידה בלימוד ובעבודה שבלב, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.

וכעין זה הי' מאשר ומברך ומעודד כל תלמיד שהודיע שהצליח לעזוב את פולין ולהגיע לישיבה בווילנא ⁸²¹ , וללמוד שם בשקידה והתמדה.

*

בשלהי אדר ראשון יצא רבינו, עם בני ביתו ומזכיריו (הר"ח ליברמן, הרחמ"א חדקוב והר"נ מינדל), לארה"ב. עם יציאתו כתב בכ"ז אדר ראשון אל התלמידים בווילנא (ח"ה אגרת א'קסג):

הנני בדרך נסיעתי לארצות הברית צלחה, והנני נוסע בתקוה אשר התלמידים בכלל, והתלמידים הקשישים בפרט, לוקחים על עצמם האחריות מכל עניני הישיבה, הן בהנוגע ללימוד הנגלה והדא"ח והן בעבודה שבלב והתועדות, ובכלל שתתנהג הישיבה ברוחה של תומכי תמימים, כמו שהיתה באטוואצק. והנני מקוה אשר כל אחד ישתדל לעבוד יתר מכפי כחו, להתאים הלימוד והעבודה להכוונה הפנימית.

סדר הלימודים בישיבה

אודות סדר הלימודים בישיבה רשם המזכיר ה"ר משה ליב רוטשטיין, בסוף רשימת התלמידים שהובאה לעיל פרק נד:

הראש ישיבה הוא הרב משניפישאק ⁸²² , אברך למדן ונוח לחסידים, ומשנהו מגיד שיעור להקטנים, והר' אלי' משה ליס משגיח, ומגיד תניא לפניהם, והר"ש זלמנוב לפרקים אומר תניא ולומד לפני הגדולים דא"ח מכתבים.

עוד סיפר התלמיד ה"ר אברהם יצחק גארפינקל (כפר חב"ד 334 ע' 32):

ישיבת תומכי תמימים התנהלה בכל תוקפה. למדנו מסכת ב"ק, והרב גוסטמן הגיד בפנינו שיעורים מעמיקים (שיעוריו היו קרובים לדרך ההגיון בה התרגלנו לשמוע מהראש-ישיבה שלנו, הרב יהודה עבער ז"ל).

הרב זלמנוב שימש בתור משפיע, ולמד תניא בכל יום.

היו לנו סדרים בנגלה ובחסידות, בדיוק כפי הסדר שהיה לנו באוטווצק.

תצלום 56-4

קבוצת תלמידי הישיבה לומדים בווילנא

העומד הוא המשגיח ה"ר אלי' משה ליס

לשמאלו יושבים: נחום פראגער; יוסף וויינבערג; יוסף ראדאל; שמואל צבי פוקס

הרב ראדשטיין היה המנהל הכספי, ופרט לאוכל, לינה והלבשה – היינו מקבלים גם סכומי כסף להצטרכויותינו השונות.

תצלום 56-5

תלמידי והנהלת הישיבה עומדים על המרפסת

בשורה ראשונה, מימין לשמאל: ?; ?; ? ;?; משה פעדער; ?; ?; חיים מאיר בוקיעט; שמואל זלמנוב; משה ליב רוטשטיין; ?; ?; ?; יוסף בורנשטיין; שמואל דוד רייטשיק; מרדכי לוריא; ?; יצחק דובער אושפאל; חיים ליב פראפס; זאב גרינגלאס; ?; ?; משה אלי' גערליצקי; אליהו משה ליס; שמואל שטיין; יוסף וויינברג; יוסף מנחם מענדל טננבוים

בשורה העליונה משמאל לימין: יוסף ראדאל; יהושע ברונשטיין; גרשון חנוביץ; ישראל דוד ראזנבערג; ?; ?; נחום פרעגער

תאריך התמונה: פברואר 26 1940 (י"ז אד"ר ת"ש)

גדולי החסידים, אשר היו מפורסמים גם באוטווצק, ושמשו בתור רבנים לקהילות בליטא, באו אף הם לישיבה, והיו מתוועדים עם התלמידים, אמרו לפניהם דברי חסידות וסיפורים שהיו יקרים מפז, כמו הרה"ח ר' לייב דאקשיצער ⁸²³ , הרה"ח ר' ישראל-נח קופשיקער ⁸²⁴ , ועוד.

אחד מהתלמידים הצעירים יותר בישיבה, ה"ר שמעון גולדמן, סיפר על הלימודים בישיבה (כפר חב"ד 750 ע' 53):

המנהלים וראשי הישיבה היו הרמ"ל – החסיד הידוע ר' משה לייב ראדשטיין, החסיד הידוע הרב שמואל זלמנוב, והרב החסיד הידוע הרב יצחק דובער אושפאל, זכר כולם לברכה.

תצלום 56-6

הרב אושפאל עם קבוצה מהתלמידים בווילנא

היושבים מימין לשמאל: ה"ר חיים לייבוש פראבסט; ה"ר יוסף מנחם מענדל טננבוים; ה"ר יצחק דובער אושפאל; ה"ר יוסף ראדל; ה"ר יוסף פרטוביץ.

העומדים: ה"ר מנחם זאב גרינגלאס; ה"ר יוסף וויינבערג; ה"ר משה אליהו גערליצקי

תצלום 56-7

הרב אושפאל עם קבוצה מהתלמידים

הרב אושפאל התגורר בסמוך לישיבה והיה מנהל הישיבה עוד בימים שלפני המלחמה, ואילו הרמ"ל והרב זלמנוב נמלטו מפולין וברחו מוורשה-אטוואצק לווילנא, וכמדומני שבאותה שעה שלושתם המתינו לאשרות הגירה לארה"ב ⁸²⁵ .

תצלום 56-8

קבוצת תלמידים עם חברי ההנהלה

תצלום 56-9

קבוצת תלמידים עם חברי ההנהלה

תצלום 56-10

קבוצת תלמידים עם חברי ההנהלה

שורה ראשונה מימין לשמאל: ?; זאב גרינגלס; יצחק הענדל; פנחס בלאט; שמואל שטיין; יוסף ראדאל.

שורה שניה: מרדכי לוריא; שמואל צבי פוקס; ? משה אליהו גערליצקי; אלי' משה ליס; שמואל זלמנוב; משה ליב רוטשטיין; חיים ליב פראפס; ?; ?

שורה שלישית: ?; ארי' ליב קרעמער?; נחום פרעגער; יוסף בורנשטיין; ישראל דוד ראזנבערג; ?; יצחק דובער אושפאל; יוסף פארטאוויטש; יוסף וויינבערג; שמואל דוד רייטשיק

הילדים בשורה עליונה לא מוכרים; מלבד גרשון חנוביץ בפינה השמאלית – אחד לפני אחרון

תאריך התמונות: פברואר 26 1940 (י"ז אד"ר ת"ש)

תצלום 56-11

תמונות-פספורט של 21 תלמידים שהצטלמו כשהגיעו לווילנא.

מימין לשמאל: יוסף וויינבערג; אברהם יצחק גארפינקל; יוסף ראדאל; ישראל דוד ראזנבערג; יהושע ברונשטיין; צבי יוסף קוטלרסקי; יוסף פארטאוויטש; שמואל צבי פוקס; משה אליהו גערליצקי?; שמואל שטיין; גרשון חנוביץ; נחום פרעגער; משה פעדער; שמואל דוד רייטשיק; ישראל חנוביץ; שמעון גולדמן; ?; ?; ?; מרדכי מאיר בריסקי; ?

לאט לאט הלך וגדל מספר התלמידים של ישיבת ליובאוויטש בווילנא, במיוחד כאשר קבוצות-קבוצות מתלמידי הישיבה המרכזית של ליובאוויטש באטוואצק התחילו להגיע למקום.

כיתת התלמידים הצעירים

עוד סיפר ה"ר שמעון גולדמן (כפר חב"ד 751 ע' 49):

מינו ראש-ישיבה מיוחד, תלמיד-חכם מופלג, תלמיד ישיבת גרודנא, ר' זלמן שמו, עבור הבחורים הצעירים. בנוסף לרב גוסטמאן, שהיה מרצה שיעורים בפני הבחורים המבוגרים.

ר' זלמן היה ידידו ורעו של הרב גוסטמאן, והיה חתן אחיו של הגאון המפורסם ר' ברוך בער מקמיניץ (האח, חותנו של ר' זלמן, היה שוחט בוילנא).

לשיעוריו של ר' זלמן בפני הבחורים הצעירים יצא שם טוב, ואפילו המשגיחים וראשי הישיבות בישיבות הליטאיות היו שולחים את בניהם הצעירים ללמוד בישיבה ⁸²⁶ , למרות שהי' ידוע שזו ישיבה חסידית חב"דית מובהקת.

המשגיח על הבחורים הצעירים היה הרה"ח ר' אלי' משה ליס ⁸²⁷ ז"ל, והוא למד אתנו תניא ולקוטי תורה. בנוסף ללימוד הירבה לשוחח ולהתוועד עמנו. הדברים היו יוצאים מן הלב, וממילא נכנסו אל הלב ופעלו את פעולתם. וכך שלב אחר שלב התקרבנו יותר ויותר לעולמה של ליובאוויטש.

תלמידים נוספים

אחרי שהסתדרה הישיבה, המשיכו לבוא אליה תלמידים נוספים, מהעיירות בליטא.

על אחדים מהם דיווח התלמיד ה"ר מנחם זאב גרינגלאס אל רבינו, בז' דעשי"ת תש"א:

לימי הסליחות בא למחנינו ידי"נ הב' יהודא ליב בהרה"ת ר' פנחס שי' מינץ, ועשיתי עמו קביעות ללימוד דא"ח, וכבר למדתי ג' מאמרים א) תקעו ש"פ נצבים רצ"ז, ב) תקעו ליל ב' דר"ה צ"ח, וכבוד מלכותך יום ב' דר"ה צ"ח. ועתה אני מתחיל ללמוד אתו בס' דרך מצותיך להצ"צ נ"ע המא' לרוקע הארץ. והוא חוזר עליהם כמה פעמים. וגם הננו לומדים מס' מכות ביחד...

ואתמול בא ה' צבי מערקין שי', והביא אתו בנו מר ראובן שי', ו[סי]דרתי את הת' מר משה שי' פעדער שילמוד אתו, ולמד אתו בלקו"ת בפ' ואתחנן המאמ' וידעת הא', והת' יוסף וויינבערג למד אתו פרק אחד תניא.

ניהול הישיבה

כאמור לעיל התנהלה הישיבה ע"י ה"ר משה לייב ראדשטיין, ה"ר שמואל זלמנוב וה"ר יצחק דובער אושפאל.

הרמ"ל רוטשטיין אף ניהל את חשבון ההכנות וההוצאות של הישיבה.

בחשבונות אלו רשומים ההכנסות וההוצאות שעל ידי הרמ"ל בעצמו, ואלו שעל ידי הרא"מ ליס, הרמ"א גערליצקי, הר"ש שמערקאוויטש, והר"י מינקוב.

תצלום 56-12

רשימות חשבונות של הוצאות והכנסות הישיבה

מחמת ריבוי צרכי הישיבה והתלמידים הפליטים, התחלקה העבודה בין כמה מהתלמידים עצמם, אחד מהם הי' התלמיד ה"ר צבי יוסף קוטלרסקי.

חלק מתמיכת צרכי התלמידים היתה באה אז על ידי ה"פלטים קאמיטעט", אשר אצלם נרשם כל אחד מהתלמידים.

בי"ג סיון ת"ש ⁸²⁸ כתב הרצ"י קוטלרסקי אל ה"פלטים קאמיטעט", בבקשה לרשום גם את ארבעת התלמידים:

ה"ר ארי' ליב קרעמער.

ה"ר שלמה האכלער.

ה"ר חיים מאיר בוקיעט.

ה"ר שמואל משה לעדערהענדלער.

בכותרת נייר המכתבים נאמר:

התלמידים הפלטים בווילנא, תחת הנהלת הרבנים משה ליב ראדשטיין ושמואל זלמנוב.

ועל המכתב עצמו חתם:

המנהל צבי יוסף קוטלרסקי.

תצלום 56-13

מכתב הרצ"י קוטלרסקי אל ה"פליטים קאמיטעט"

המשפיע ה"ר יהושע אייזיק בארוך

בתור משפיע בישיבה מינה רבינו את ה"ר יהושע אייזיק בארוך ⁸²⁹ . סיפר על כך התלמיד ה"ר אברהם יצחק גארפינקל (כפר חב"ד 334 ע' 32):

בחודש טבת ת"ש, קיבלנו את הידיעה המשמחת, כי הרבי נ"ע עזב את פולין עם כל משפחתו והגיע בשלום, דרך ברלין וליטא, לריגא ⁸³⁰ . לכאן הגיע יחד עם כל בני משפחתו, ובתוכם גם מגדולי החסידים, כמו הר"מ שלנו הר"י עבער ז"ל ⁸³¹ .

אחדים מחסידי קאוונא, היתה להם ההזדמנות להתראות פנים אל פנים עם הרבי, בעת שעצרה הרכבת בתחנתה בליטא ⁸³² , בתוכם הרה"ח הרב יהושע-אייזיק ז"ל בארוך. הוא קיבל מכתב מהרבי לקהל החסידים ואנ"ש של המדינה, וכן דרישת שלום מיוחדת לכל התלמידים. הרבי הביע את רצונו שיקבל את תפקיד המשפיע לישיבת תומכי תמימים דוילנה.

אמר ועשה. הוא הגיע מיד לוילנה, ומסר לנו על בקשת הרבי. היינו שבעי-רצון מאד כי אישיות נעלה זה יהי' לנו למשפיע קבוע. הוא גם העביר את משפחתו לוילנה, והתחיל בעבודתו הקדושה ברוב מרץ וחיות.

עליו אפשר לומר, שאם מישהו רצה לראות דגם חי של תלמיד תומכי תמימים, אשר יתאים לכינוי הנעלה "תמים" – היה זה הרב יהושע-אייזיק נ"ע. הוא היה "תמים" במלוא מובן המלה – תמים במעשיו, תמים בדעותיו ובדרכיו (הוא למד בליובאוויטש וברוסטוב). התקשרותו אל הרבי היתה בלי גבול, וכל תכליתו בחיים היתה למלא את השליחות שהוטלה עליו על-ידי הרבי.

תחילה התמנה למשפיע לחסידי קאוונא, שם היה מורה לתלמידים ומורה לחסידים. לא היה איש בקאוונע, בין חסידים ובין מתנגדים, או סתם אנשים, שלא הכיר את האיש המופלא הזה. היה אהוב ואוהב לכל, שפל ונכנע לכל אחד אשר בשם ישראל יכונה.

עם בואו אצלנו היה מתפלל אתנו ביחד, ותפילותיו היו בדביקות ובחיות מרובה, אשר עשו רושם על כולנו.

סועד היה אתנו יחד בארוחת הבוקר והצהרים, וכל סעודה היתה להתוועדות חסידית.

ועוד סיפר התלמיד ה"ר שמעון גולדמן (כפר חב"ד 752 ע' 54):

המשפיע שלנו בווילנא החסיד ר' יהושע אייזיק ברוך מקאוונא ... "תמים" במלא מובן המילה, "תמים" שלא ידע מה הם חיים אחרים. תמים באמת לאמיתו בלי מליצות, שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע שלח אותו להיות המשפיע של הבחורים בווילנא.

כשר' יהושע אייזיק התוועד עם הבחורים, הדברים שלו עשו רושם עצום. אחרי כל התוועדות קמנו בהחלטה שהמצב הרוחני הנוכחי לא מספק ומוכרחים להשתפר.

לפני הנסיעה של הרבי הריי"צ נ"ע לארה"ב, בחורף שנת ת"ש, ר' יהושע אייזיק נסע במיוחד מווילנא לריגא, כדי להתראות עם הרבי לפני הפרידה, ואז הרב איחל לו: "השי"ת יעזור שנזכה להתראות עם משיח".

האיחול הזה מאד הדאיג את ר' יהושע אייזיק, ולבו ניבא לו עתיד לא-טוב. אם הרבי מאחל שנזכה להתראות עם משיח, משמע שעד ביאת המשיח לא נזכה להתראות עם הרבי. ומרגלא בפומיה בכל התוועדות – "רצוננו לראות את מלכנו".

במשך השנים הי' הרי"א בארוך מדווח לרבינו בפרטיות, על שיעורי דא"ח והתוועדויות של אנ"ש בליטא, כדלעיל פרק ז. בתקופה שלפנינו דיווח גם על מצב התלמידים הלומדים בישיבה בווילנא.

בדיווח שכתב לרבינו בעש"ק במדבר, כ"ג אייר ת"ש, הוא דיווח:

בש"ק העבר ⁸³³ עשינו בע"ה קידושא רבא לכבוד האורחים החשובים שבאו ת"ל, תלמידים יקרים, ונמשך ההתועדות עד לפנות ערב, ואכלנו הסעודה שני' בתור סעודה ג'. אחר ההתועדות הלכנו ריקוד משך זמן, ות"ל ההתועדות עשה רושם, והי' ניכר למחר בקר בלימוד דא"ח שהקטנים עם הגדולים באו בדיוק חצי השמינית ולמדו בשקידה.

בל"ג בעומר התועדנו גם כן, שלחתי שליח אחד מהתלמידים הקשישים שיבקש מהמנין דקערזנער ⁸³⁴ בש"ק בתפלת השחר להודיעם שנתועד בל"ג בעומר ויכריזו על הבימה, וכן החוזר התלמיד מר זעליג גלאס ⁸³⁵ הודיעו בסעודה ג' עוד פעם, וכן פה במנין אפאטאוו, בקשנו להשמש שיכריז שיבאו לההתועדות, ות"ל הי' מאנ"ש דאפאטאוו יותר ממנין, ומאנ"ש דקעזנער גם כן קרוב למנין או יותר, והי' שבעי רצון מאד. בעת ההתועדות חזרתי המאמר ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא וכו' מכ"ק אדמו"ר נ"ע.

דברתי הרבה בההתועדות דפסח שני ול"ג בעומר מש"ק העבר אודות שמירת הסדר בדא"ח ונגלה, מקטן ועד גדול.

על דא"ח הנני משגיח בעצמי, ועל נגלה סדרתי בע"ה שבכל יום יהי' ממונה תלמיד א' מקיבוץ גדול שישנם ת"ל כעת כ"ו תלמידים, יהי' לפי החשבון א' לחדש ⁸³⁶ .

ורבינו השיב לו בי"ד סיון (חי"ב אגרת ד'תח):

במענה על מכתבו הארוך והמפורט אודות תלמידי ישיבת תומכי תמימים בווילנא, ואודות אנ"ש שי' בליטא, נהניתי מאד מפרטיות הידיעה. ובטח כשיקבל עוד מכתבים מאנ"ש שי', יודיעני. ויואיל לפרוש גיני בשלום אנ"ש שי' ובשלום התלמידים שי', ולמסור להם את ברכתי שיהא השי"ת בעזרם בגשמיות וברוחניות.

את אשר סידר בהישיבה טוב הוא מאד.

שוב דיווח בעש"ק מברכים תמוז ת"ש:

ת"ל לומדים בשקידה נגלה ודא"ח, והתפלה במתינות, כל אחד עומד על מקומו מתחלת התפלה עד סופה, וישנם מהתלמידים הקשישים שמאריכים בתפלה. ת"ל בעד החסד הגדול מהשי"ת שנתן לי חן בעיני התלמידים ות"ל דברי נשמעים.

תמונה 56-14

התלמידים היושבים (מימין): ה"ר מרדכי בריסקי; ה"ר יוסף בורנשטיין; ה"ר חיים מאיר בוקיעט; ה"ר ישראל ראצער

שוב דיווח בח"י תמוז:

כעת אודיע לכ"ק שנתעוררו התמימים מר יוסף וויינבערג ⁸³⁷ וגרשון חאנאוויץ ומשה אלי' גערליצקי ללמוד אומנות שחיטות עופות, באמרם שכעת הוא דבר הנחוץ ואין צריכים על זה זמן רב להתלמד כי אם כששה שבועות, ונותנים על זה שני שעות בכל יום על השחזת הסכין. נתתי להם רשות על זה...

ומר מנחם זאב גרינגלאס ⁸³⁸ שי' ומר חיים לייב פראפס התעוררו ללמוד מלאכת הכתיבה סת"ם ⁸³⁹ , צריכים על זה ד' שבועות, ג' שעות בכל יום, ואמרתי להם שיקחו מעט מהג' שעות מבין הסדרים, היינו מסעודת הצהרים.

ומר צבי פוקס התעורר להתלמד מילה, זה לקח מעט זמן, ג' פעמים בשבוע לערך או פחות, ושעה וחצי לערך כל פעם, ונתתי להם גם כן רשות מטעם הנ"ל.

ת"ל הסדר בהישיבה תומכי תמימים כמקדם, לומדים נגלה ודא"ח בשקידה, וישנם מהתלמידים הקשישים שמתעסקים בעבודה שבלב.

בי"ז מנ"א השיב לו רבינו (חי"ג אגרת ד'תשפ):

נכון מאוד לימוד שחיטה של מר יוסף ומר גרשון שיחי', ולימוד הכתיבה של מר מנחם זאב ומר חיים ליב יחיו, ואם עוד מי מהבנים ⁸⁴⁰ יתעוררו בלימודים כאלו, או גם מלאכת יד, כי לפי המצב בהוה נכון הדבר שיתיישבו ביניהם לסדר ארטעל של עובדים במלאכת יד בשביל הבנים יחיו בכתות שונות, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.

שוב דיווח אל רבינו, בכ"ד תמוז:

מכתב כ"ק מי"ד סיון קבלתי לנכון ביום ג' שבוע העברה. היום הנ"ל הי' אצלנו יום שמחה, צהבו פניהם של כל התלמידים, נתתי משקה והתועדנו אחר תפלת ערבית כמעט כל הלילה...

הנני להודיע לכ"ק, שהת' מר יוסף ראדאל הציע, שבסדר הב' של לימוד הנגלה, ילמוד אחד מהתלמידים הקשישים עם אחד מתלמידי הקיבוץ קטן, וזה יפעול חיזוק בתלמידי הקיבוץ קטן, וקבלתי את הצעתו, ות"ל פעלתי בהשאר שיקבלו את ההצעה, ות"ל באה לידי פועל.

באותו מכתב כתב בהסוואה גם על מעות תמיכה עבור הישיבה:

ר' פסח רוך הנ"ל שלח אלי ספר פירוש על הרמבה"ן ז"ל דפוס שלנו מחזיק ר' דפים, ובהיות בנו ישכר פה, שאל ממני אם קבלתי את הספר, אמרתי לו שקבלתי אותו אך קשה לי ללמוד אותו, אמר לי שאלמוד אותו עם התלמידים דתומכי תמימים לעת עתה, ושאכתוב לכ"ק, ושכ"ק יבאר. ונתתי את הספר לתומכי תמימים.

כן הרי"ז גאלדמאן שו"ב דוילקאמיר שלח גם כן ספר פירוש על רמבה"ן ז"ל, מחזיק נ"א דפים, דפוס הנ"ל, ונתתי להתלמידים ללמוד, וביאורו אבקש מכ"ק לבארו, כי אי אפשר לי לבארו.

ופירוש הדברים הוא: רבינו הורה להר"פ רוך ולהרי"ז גאלדמאן, שהמעות שאספו בעבר עבור כולל חב"ד (קופת רבינו מאיר בעל הנס), ימסרו להרי"א בארוך עבור החזקת הישיבה בווילנא, וכי רבינו ימסור את תמורת הסכום הזה לקופת כולל חב"ד בארה"ק.

במכתבו זה הוא מאשר את קבלת ה-200 ו-51 שקלים במעות ליטא, על מנת שרבינו ימסור שווי סכום זה לכולל חב"ד.

ובכ"ה מנ"א ת"ש, השיב לו על זה רבינו (ח"ה אגרת א'רכה):

בדבר פירוש הרמב"ן טוב הדבר, אלא שאיני יודע עדיין הנוטריקון בחילופי אתוון, וכשיתברר לי הנוטריקון אז יקל לי בעזה"י להבין פירושו, לכותבו ולסדרו לדפוס. וכמה פירושים שיש לכם על ספר הרמב"ן וכן ספרי הכת"י תו"א של הר"א מבירז יוכלו לכתוב לי ואפרשם בעזה"י...

בבקשה לכתוב לי בכל שבוע משלום הקרובים והבנים שי'.

ופירוש הדברים הוא, שישתמש במעות אלו לתמיכת הישיבה בווילנא, וכשידע רבינו את מחיר החלפת מעות ליטאיות, אזי יצוה למסור את תמורת הסכום הזה לכולל חב"ד, במעות ארה"ק. וכן ימסור את תמורת הסכום שאסף עבור ישיבת תורת אמת, ה"ר אברהם לעוויטאן מבירז ⁸⁴¹ .

אחר כך מבקשו רבינו לכתוב לו בכל שבוע משלום אנ"ש [הקרובים] והתמימים [הבנים].

במכתב ח' מנחם-אב דיווח:

הנני להודיע לכ"ק, שידידנו ר' פנחס מינץ שי' שלח את בנו מר שלום דובער ⁸⁴² שי' ללמוד פה בתומכי תמימים, בהכתה הקטנה, והנני מבקש ברכת כ"ק בזה שיהי' בהצלחה.

ה"ר יהושע אייזיק בארוך נספה בשואה בקאוונא, בט' מ"ח תש"ב, הי"ד.

איגוד התלמידים מגזע החסידים

באותה שעה נתאספו לווילנא תלמידי ישיבות רבות, מרחבי פולין. כל קבוצה מצאה לעצמה פינה באחד מבתי הכנסת שבו נאספו ללמוד.

כדי להקל ולעודד את עצמם, יסדו התלמידים לעצמם "איגוד התלמידים מגזע החסידים". כשכתבו על כך אל רבינו, השיב להם בי"א אד"ר (ח"ה אגרת א'קנה):

במענה על מכתבם מיום ד' לחדש זה, אשר נתעוררו ליסד איגוד התלמידים מגזע החסידים אשר בישיבות קאמעניץ, קלעצק, פינסק, ביאליסטאק, לאמזא, אסטראוו-בריסק, ישיבת חכמי לובלין, תומכי תמימים, וסלונים-חסידים, וגם התקינו תקנות כלליות, וגם בחרו בועד רוחני ועד הפועל, הוא דבר טוב מאוד.

והכל תלוי בזה עד כמה יהי' הועד הרוחני מסור ונתון לזה, לעורר מזמן לזמן את ועד מקומי בכל ישיבה לשמור את הזמני קביעות הלימודים והתועדות, ועד כמה יהי' פועל ועובד להוציא לפועל את התקנות שהתקינו ולהתדבר עם שארי הישיבות, שבלי ספק גם תלמידים גזע החסידים משארי הישיבות ישתתפו ויכנסו בחפץ לב באיגוד הלזה.

והשי"ת יעזור להם ויצליחו בעבודתם ופועל ידם ירצה ה', ויביאו תוצאות טובות בחיזוק לימוד התורה ביראת שמים וקיום המצות בהידור כהוראת תורת החסידות.

בבקשה לכתוב לי מזמן לזמן ממצב עבודתם ופעולותיהם, ומה שיהי' בידי לעזור להם בודאי אעזור.

ובט' ניסן (חי"ג אגרת ד'תשנט):

נהניתי לשמוע משלום התלמידים שי' ומסדרי הכינוס שהם מסדרים מזמן לזמן, ואתעניין לדעת נושאי השיחות דיבורים ונאומים בעת התוועדותם.

בטח עורכים הם פרטי כל מכינוסיהם ואסיפותיהם – ואם אין עדיין כזאת נחוץ אשר יסדרו על להבא בסדר נכון – אשר במדה האפשרית יואילו לשלוח לי העתק. כן רשימת התלמידים בכל ישיבה וישיבה, והתקנות היסודית ואת אשר הוסיפו.

אודות הגמ"ח מאה וחמשים לאט, הנני כותב עתה לידידי הנכבד וו"ח אי"א מוהר"א שי' כהנר בעיר קאוונא. כן הנני מעמיד ברשותו של התלמיד החשוב והכי נעלה וו"ח אי"א מו"ה אברהם צבי שי' סגל, מנהל האיגוד, סך מאה לאט לחדש, במשך ארבעה חדשים ניסן-תמוז – נוסף על המאה וחמשים הנ"ל – לצרכי הנהלת האיגוד, בשילוח מעורר מארגן ומסדר בין תלמידי שאר הישיבות שי' והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.

התלמיד ה"ר אברהם צבי סגל (או כפי שהי' נקרא גם "לנדא", וגם "פאלמאן") הי' מנהל האיגוד, ואודותיו סיפר התלמיד ה"ר אברהם יצחק גארפינקל (כפר חב"ד 334 ע' 33):

אז גם נתייסד איגוד תלמידי הישיבות מזרע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.

מנהל האיגוד היה הרב אברהם-צבי פאלמאן, שהיה תלמיד בישיבת פינסק. הוא נעשה לתלמיד בישיבתנו, והצטרף יחד אתנו בנסיעתנו לאמריקה.

בי"ג ניסן כתב לו רבינו (חי"ג אגרת ד'תשסב):

בדבר שאלתו אודות התשוקה והכוסף לישיבה שלומדים חסידות ומתנהגים ברוח החסידות, צריך להודות לה' כי טוב על אשר האיר את בינתו והעיר את לבבו בכוסף כזה, והזמין לו האפשרות למלאות חפצו זה בישיבת תומכי תמימים יצ"ו. והשי"ת ימלא משאלות לבבו שיהי' יר"ש חסיד ולמדן, ויסתדר באהלה של תורה ועבודה ויצליח בלימודיו ובעבודת בירור ותיקון המדות ובקיום המצות מעשיות בחיות ובהרגש פנימי ברוח החסידות.

אמנם היו לו קשיים בזה, ונמשך הדבר עד י"ב תמוז, כמסופר במכתבו של המשפיע ה"ר יהושע אייזיק בארוך אל רבינו, בח"י תמוז ת"ש:

מר אברהם צבי סג"ל לאנדא, שלמד בישיבה פינסק ... וכתב מכבר לכ"ק שחפץ ללמוד בתו"ת, ושאל מכ"ק ע"ז, והסכים כ"ק ע"ז, אך מחמת החוקים דפלסים מהמשל' הקודמת (?) לא נתנו לו להביא לידי פועל, וכעת הוקל הענין הזה, ובא על י"ב תמוז, על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים.

ובי"ז בתמוז כתב הרא"צ לנדא אל רבינו:

הנני בזה להודיע מבואי תה"ל לישיבת תומכי תמימים בשעטומו"צ ביום י"א תמוז.

אחר כך המשיך לדווח על סדרי לימוד החסידות שארגן בישיבת פינסק ועוד.

*

בי"ט סיון כתב לו רבינו אודות איגוד תלמידי הישיבות (ח"ה אגרת א'רג):

מזמן לזמן יכתוב לי מהנעשה אתו עמו, ועם חבריו התלמידים יחיו מהאיגוד, וגם שאינם מהאיגוד. ולכולם כאחד יעזר השי"ת שיצליחו בלימודם, ויהיו יראי אלקים ויתרחב גבולם של בני תורה, להאיר את חשכת העולם באור תורה ויראת שמים.

וביום ועש"ק מטות, כ' תמוז, כתב אל רבינו:

הנה היות שכמה ישיבות מתאוננים על חוסר ספרי חסידות, ומבקשים לשלוח להם ס' התניא ומאמרי כ"ק, ובישיבת תומכי תמימים נמצא ספרי התניא השייכים לכ"ק מהוצאת "ראם", על כן בקשתינו בזה בדרך אפשר להואיל נא לנדב איזה סכום ספרים על איגודינו, וגם לשלוח לנו – כל עוד שאפשר זאת – מאמרים ושיחות.

אתמול בא מכתב מישיבת קאמיניץ, ומבקשים שנשתדל להשיג מכ"ק מכתב התעוררות וחיזוק לחברי האיגוד בשייכות עם מצב ההוה.

בישיבת ביאליסטאק הנמצא בבירדז לומדים ג' בחורים בכל יום חסידות, אצל התמים ר' אברהם לווינטאן ⁸⁴³ שי'. בש"ק בלק הי' הנ"ל בווילקאמיר, וחזר חסידות ב' פעמים במנין ליובאוויטש, והי' בערך כ' מתלמידי ישיבת פינסק הנמצאת שם.

בינתיים קיבלו מכתב עידוד גם מהאדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב, המתחיל:

מאד ערבה עלי השמועה טוב כי לבכם ער לעשות איגוד החסידות ביניכם, בכוונה רצוי' להתנהג בכל ענינים עפ"י ההוראה שהורו לנו רבותינו הק' זלה"ה.

וכן מהאדמו"ר רבי שאול ידידי' אלעזר טאוב ממאדזיץ, המתחיל:

לקראת משאלתכם להביע לכם דעתי בדבר התיסדות על ידכם איגוד לתלמידי הישיבות מגזע החסידים. בודאי בעתים הללו עת אשר קיבוץ היהודי הכי גדול נשבר לרסיסים, ואתו עמו בנין החסידות, אשר אבן פינתו ויסודו הונח על ידי הבעש"ט, והוקם על ע"י הבאים אחריו דור דור ודורשיו, תפקיד גדול איפוא על פליטת בית ישראל מגזע החסידים והנוהים אחרי הלוכה בקודש להתאזר חיל לשמור על אוצר הקנינים וערכים הרוחניים אשר רכשה לה החסידות בכל כך מס"נ.

ובב' מנ"א הוא דיווח לרבינו:

הננו שולחים בזה העתק מכתביהם של האדמו"ר מאמשינאוו וממאד[זיץ] שליט"א.

ביום ב' כג תמוז התקיימה אסיפת ועד הרוחני של האיגוד, ובח' מנ"א דיווח המזכיר ה"ר אברהם צבי לנדא:

הננו בזה להודיע אשר ביום ב' מסעי התקיים אסיפה מועד הרוחני שאצל המרכז, ואחרי משא ומתן הוסכם להנהיג אצל כל החברים לחזור בכל התוועדות מאמר חסידות בע"פ מהמאמרים הנדפסים בספרי תלמידי הבעש"ט והמגיד נ"ע.

הצענו החלטה זו להישיבות, וכבר קבלנו מכתב מישיבת קלעצק, שבו מודיעים אודות התוועדותם בר"ח אב, והחליטו להתוועד בכל ר"ח, ובחודש זה להתוועד גם בט"ו באב, ועל כאו"א לומר איזה דיבור או הערה בחסידות, או ממאמרי גדולי מנהיגי החסידות נ"ע.

נחוץ להקדים שהחברים דשם הם מג' דרכים שונים, קארלין, סלאנים, פוילין, וכ"א מהג' חבורות הנ"ל עורכת סעודה ג' דש"ק בפני עצמה באופן מיוחד. חסידי קארלין יש להם סדר להוועד במוצש"ק ולספר סיפורים מצדיקים נ"ע, והם בערך ט"ו תלמידים ושומרים כל מנהגיהם בדיוק. מג' הנ"ל, הנה חסידי פולין נמשכים יותר לחסידות חב"ד.

שליחות הרמ"ז גרינגלס

במסגרת פעילות זו, שלח המשפיע ה"ר יהושע אייזיק בארוך, את התלמיד ה"ר מנחם זאב גרינגלאס, לביקור בישיבה בטלז, באמצע אלול ת"ש.

המטרה העיקרית של נסיעתו היתה כדי לסדר שם תלמיד יתום צעיר ומתמיד, אבל בהיותו שם למד והתוועד כמה פעמים עם התלמידים מגזע החסידים.

על כל זאת דיווח לרבינו, בז' דעשי"ת תש"א, אחרי חזרתו לישיבה בווילנא:

הנני להודיע לכ"ק כי ביום ט"ו אלול נסעתי לטעלז ל[ס]דר שם בהישיבה – בפקודת המשפיע הרי"א שי' – תלמיד אחד יתום בעל כשרון נעלה ללמוד שם, ובעזרת הר' צבי מערקין ובניו שי', ויהודא ליב שי' מינץ, ועוד אחדים מגזע אנ"ש, [סי]דרתי את הנער עצהיו"ט, ובעזה"י יש לי ידיעות שהוא מתמיד בלימודו, וכולם שבעים עונג מלימודו ומהנהגותיו.

דברתי עם התלמידים ומגזע אנ"ש שי', ואמרתי להם דברי כ"ק, ועוררתי אותם ללימוד דא"ח בכלל ולההנהגה עפ"י חסידות בפרט.

ביום ה' ט"ז אלול בערב אחר הסדר בהישיבה, באו כמנין ויותר תלמידים מגזע אנ"ש, ומגזע חסידי פולין, על האכסני' שלי, ולמדתי עבורם פכ"ט בתניא כשעה ויותר, והסברתי להם עפ"י עניני עבודה המבוארים בדא"ח.

ביום ש"ק ח"י אלול אחר תפלת המנחה, הכין הר' צבי מערקין שי' התוועדות, ובאו קרוב לשלשה מנינים תלמידים, גם הי' נוכח חתנו הר' לייבל שי' בהרה"ג ר' אלחנן וסרמן שליט"א, ודברתי עבורם אודות הענין דח"י אלול יום הולדת והתגלות מורנו הבעש"ט נ"ע, ואודות החידוש אשר חידש הבעש"ט בכלל, ואשר ביארו לנו כ"ק רבותינו הק' בפרט, ונגנו איזה ניגונים חב"דים, וגם הניגון של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע. ואח"כ חזרתי המא' יו"ט של ר"ה רס"ו, בעיקר הענין דתשובה באה מצד הריחוק, עם ההסבר מהמא' דיו"ט של ר"ה רצ"ב.

ותיכף במוצש"ק נסעתי בחזרה לוילנא. וקודם נסיעתי דברתי עם התלמידים מגזע אנ"ש אודות ההתעוררות ללימוד דא"ח וכו', והתאוננו לפני שחסר להם מעורר, ודברתי לפניהם דברי התחזקות. ובדרך כלל היו מאד שבעים עונג מביקורי.

לימי הסליחות בא למחנינו ידי"נ הב' יהודא ליב בהרה"ת ר' פנחס שי' מינץ ... דברנו בינינו, לייבל ואני, אודות התלמידים מגזע אנ"ש בטעלז, והחלטנו לכתוב לאחדים שיבואו לכאן על הימים טובים, ובשבוע העברה בא התל' מר משה טאבאקין מבירזש, ו[סי]דרתי אותו בגשמיות עצהיו"ט, ודא"ח לומד אתו הת' מר יוסף פארטאוויטש שי', וכבר למד אתו ג' פרקים תניא, ומצות תגלחת מצורע בדרך מצותיך, והתחיל ללמוד ת"ר נר חנוכה מ"ג. והתל' הנ"ל לומד בשקידה עצומה, ומייגע מוחו להבין הענינים.

כיבוש ליטא על ידי הרוסים

מספר התלמיד ה"ר אברהם יצחק גארפינקל (כפר חב"ד 334 ע' 33):

כך התנהל הכל כשורה, עד היום הראשון של חג-השבועות. ויהי בחצי הלילה, ליל חג השבועות, בעת אמירת תיקון ליל שבועות, הגיע לאוזנינו קול שעטת שרשרותיהם הכבדות של הטנקים הכבדים של צבא רוסיה, שנסעו ברחוב הראשי אשר ממול שער בית הכנסת של ישיבתנו.

היו אלה גייסות הצבא הרוסי, אשר כבשו את כל ארצות הבאלטים, בתוכם ליטא, לעטלאנד ואסטוניה, ממשלותיהן של הארצות הללו נסוגו מכבר, והקומוניסטים ערכו מצעדים צבאיים ושרו שירי-שבח לממשלתם אשר הואילה ברוב חסדה לכבוש את הארצות הללו ולשחררן מעול הפאשיסטים.

המדינה לבשה מיד פנים אחרות. פחד ורעד נפל על פני כל, וכל אחד חשש לפתוח את פיו. החנויות התרוקנו מסחורותיהן, וקשה היה להשיג גם מצרכים חיוניים ביותר, על-אף הבטחת הרוסים שיש להם הכל, וכי הכל יבוא בשלום.

ביותר הורגש הדיכאון אצל בני-תורה, וכל אחד הרהר מאין יבוא עזרנו. ידוע היה היטב, כי להמשיך ללמוד בישיבה תחת השלטון הרוסי, הרי זה דבר בלתי אפשרי, ולכן יש לברוח בכל ההקדם. אבל – לאן?!

היתה זאת השאלה הקשה ביותר – לאן! כל מדינות האיזור, ליטא לטביא ואסטוניה, היו כבושות על-ידי הרוסים; הצבא הגרמני כבר השתלט כמעט על אירופה כולה, ולאן נוכל לברוח?

לאושרנו, לא הכבידו הרוסים מיד את עולם הכבד על האזרחים. הם אימצו לעצמם את השיטה שלא להפוך את הקערה על פיה מיד; לא סגרו את הישיבות לאלתר, אלא הרשו לג'וינט להמשיך ולתמוך בידי הפלטים היהודים. כן עודדו את הסוחרים לפתוח את חנויותיהם ולמכור את סחורתם.

בערב ש"ק פרשת שלח, כתב על כך רבינו אל הרב ד"ר יאנג (חי"ד אגרת ח'רפו):

בשבוע זה קבלתי מברקות מווילנא וריגא, המודיעות כי, למרות כניסת החיל הסוביעטי למדינות ליטא ולטביא, לא נשתנה המצב ביחס לישיבות, וקיומן לא נפגע, ושלום להם ולתלמידינו היקרים שי'.