נסיון פתיחת סניפים נוספים

נסיון פתיחת סניפים נוספים

כבר סופר לעיל פרקים מ-מב, שבמשך השנים תרפ"ז-תר"צ נפתחו הסניפים בעיירות ווילנא, לאדז וחמעלניק.

בקיץ תרצ"א, ביקר רבינו בווארשא, כדלעיל פרק יד, ואז שוחח עם כמה מבחירי התלמידים, לנסוע לעיירות שונות ברחבי פולין – וואלין, לברר באיזה מקומות אפשר לפתוח סניפים נוספים.

בין אלו שנשלחו אז, הם ה"ר שניאור זלמן גורארי', ה"ר יוסף גולדשטיין, ה"ר מאיר גלזמן וה"ר יצחק מנדלבוים.

השיחה אתם היתה באמצע חודש תמוז, ובאמצע חודש מנ"א דיווח כל אחד מהם מפעילותו, ורבינו השיב להם, וכדלקמן.

על נסיעותיו של הרש"ז גורארי' כבר סופר לעיל פרק מה, כאן יסופר על שאר הנסיונות לפתוח סניפים בעיירות.

נסיון פתיחת סניף במאציוב

בחודש מנ"א תרצ"א כתב התלמיד ה"ר יצחק מנדלבוים ⁷⁸⁰ לרבינו (חי"א אגרת ג'תתס):

קבלתי מכתב מעירנו מציוב, מאברך אחד, תלמיד ישיבתנו הק' שכותב לי, היות ששמע שברצון כ"ק שליט"א ליסד ישיבה בסביבתנו בוואהלין, ובעירנו זה לא כבר נגמר הבנין מפואר על ישיבה, שגביר אחד מנויארק יליד עירנו בנהו לזכרון שם בת שמתה בימי עלומי' ר"ל, שהוצאותיו עלו לכמה אלפים ד', בעל קומה אחת שיש בו מקום גם על בית מלון ⁷⁸¹ , בית תבשיל וגם דירות בשביל הראשי ישיבות ומנהלים, ובעל הבנין מבטיח לתמך קצת את הישיבה שתתיסד שם. כפי שאומרים הוא עשיר גדול, הוא התנדב כ"פ סכומים גדולים על חברות שונות מעירנו, ע"כ יש לקוות שיתמך את הישיבה בתמיכה ממשית, ע"כ מבקש ממני לכתוב זאת לכ"ק שליט"א, ואפשר יהי' ברצון כ"ק שליט"א לייסד שם ישיבה.

בעירנו אין מהנוער שילמוד בבית המדרש כל היום, רק שלשה תלמידנו שלמדו בישיבתינו, שני אברכים ובחור אחד שלמד בישיבתינו יותר משתי שנים, ואחר כך למד בקאמענעץ בישיבת ר' ברוך דוב שי', וכעת הוא לומד בעירנו, והם מקושרים לחסידות ויש לקוות מאתם תמיכה גדולה.

על כך השיבו רבינו, בכ"ב מנ"א (זכרון הרש"ז גורארי' ע' י):

מכתבו קבלתי ושמחתי מאד לשמע הידיעה דבר הבנין שבעיר מציוב, וכתבתי אל התלמיד מר זלמן שי' גורארי' שיסע להתם לברר הדבר על אתר. והוא הי' צריך מצדו לבא בכתובים עם אלו שכתבו לו בנדון זה כדי לקרב הדבר. והי' נחוץ להביא לידי זה אשר בעל הבנין יכתוב לי מכתב בהצעה בנדון זה, ואז הייתי שולח אחד להתדבר בנדון זה, כי לאחר שאדע פרטי הדברים בזה הנני מקוה להשי"ת שאפשר יהי' לסדר הדברים.

ובאותו יום כתב רבינו אל הרש"ז גורארי' (שם):

הייתי חפץ אשר יסע לשם ויראה הבנינים ויכתוב לי בפרטו', והדבר צ"ל בחשאי שלא ימצאו עוד קופצים על זה.

ובה' אלול השיב הרש"ז (שם ע' כג):

הייתי היום במאציעוו ... ובהגיע להם המכתב מיצחק בהעתק המכתב שכתב כ"ק לו, קראו אסיפה מהועד ביום הראשון דשבוע זו, והם עוסקים בדבר זה ... הלכתי לראות הבנין, והנה הבנין הוא בעל קומה אחת, בהמדור התחתון הוא כמו שציירתי ... זאת הוא צורת הבית, לא יכולתי לעשות כעת פלאן או פאטאגראפיע, כי העיר קטנה במאד והי' נתפרסם, כי בחור בזקן כשבא לעיר תיכף מתיידע ... שמעתי כי בימים אלו ישלחו מכתב לכ"ק.

אחרי אסיפת הועד הנזכרת, הם אמנם כתבו אל רבינו בז' אלול (רב העיר הרב שלום שכנא טשערניאק ⁷⁸² , סגנו הרב יוסף לאשטשיווער, ושבעת חברי הועד):

הננו בזה אנחנו הח"מ הבע"ב מהועד הנקרא בשם "ישיבת תלמוד תורה" דעיר מאציוב (פלך וואלין), להציע לפני כקרו"ת ענין חשוב ונעלה.

היות כאשר שמענו שאדמו"ר רוצה לייסד ישיבה גדולה בחלק וואלין שתהי' לשם ולתפארת בכל קצוי המדינה, והנה בעירנו נמצא עומד מוכן ומשוכלל בנין מפואר בבית-חומה של אבנים המכיל שני אטאשזין, קומה המתאימם עבור ישיבה גדולה וישיבה...

בעל-הבנין רצה דוקא לגמור על כל הבנין עם כל החדרים בתכלית השלימות, אלא שאנחנו הועד מהבנין עכבו אותו מלגמור בכדי שלא יעמוד ריקם ולא ישלטו בו ידי זרים לתוה"ק, דהחפשים ממין הידוע ארבו על הבנין הנ"ל לעשות שם בתי ספר לפי רוחם, ועל כן הוחלט בינינו מלגמור חלק העליון עד שיזדמן לנו ה' ישיבה חשובה.

אמנם כן גם מהיום יכולים אנחנו ליתן בשם לאדמו"ר חדר גדול ומהודר לתקן שם ישיבה עבור שלושים איש ... לזה אנו פונים לאדמו"ר בהצעה הנ"ל להתעניין בכל זה...

*

נושא פתיחת ישיבה במאציוב עלה שוב בתשרי תרצ"ד. בג' דחוהמ"ס כתב ה"ר יצחק ארי' מאנדעלבוים לרבינו:

היות שהחדר בשם "יסודי-התורה" מעירנו, ומכל עיירות הסמוכים, הם באופן שבהמחלקה היותר גדולה לומדים רק התחלת גפ"ת, ואין אפשרות להתלמידים להמשיך למודם, ויציאתם החוצה טרם שנשרשו בלמוד תורתנו הק' מולכת אותם ח"ו למקום שזר לגמרי לרוח התורה והיהדות, ונמצא שח"ו ללא תועלת חינוכם בהחדר, בעת שאין מקום להכניסם אחר יציאתם מהחדר, על כן נותן בהכרח ליסד ישיבה, ותשמש לכל עיירות הסמוכות לעירנו בתור מקום שמכניס התלמידים לאחר גמרתם חדרהם, ונותן להם אפשרות להשתלם בתורתנו הק' ויראת-שמים ... בעירנו אני מקבל עלי בל"נ בע"ה, תיכף בבואי הביתה אי"ה, ליסד ישיבה מהתלמידים, רק מעירנו, וללמוד עמהם שיעור גפ"ת ודא"ח בכל יום.

אמנם לא ראינו המשך לתוכנית זו, ובשנת תרצ"ה נשלח על ידי רבינו בתור רב לקהלת חב"ד בגלובאקא, כדלעיל פרק ח ופרק מו.

השליחות לקראקא

בקיץ תרצ"א נשלח התלמיד ה"ר יצחק מאנדלבוים למשך זמן לקראקא, וכשחזר דיווח לרבינו, ועל כך השיב לו רבינו בט"ו מנ"א:

כפי שסיפר לי, אשר בהיותו בקראקא נתודע אל איזה בחורים ובא עמהם בחליפות כתובים, הייתי חפץ לדעת בפרטיות יותר מהם, אם יודע שמותיהם ואם יש לו אדרעסות אליהם, ואם בא עמהם בכתובים בזמן האחרון.

כעבור שבוע, בכ"ב מנ"א, כתב רבינו אל התלמיד ה"ר יוסף גולדשטיין (חי"ז אגרת ו'רצד):

בהיותי בווארשא דברנו אדות איזה עיירות שבסביבתו אשר שם נמצאים תלמידי ישיבת תומכי תמימים, שנחוץ לחזקם ולתת להם היכולת לקבץ נערים ללמוד, ובכלל דברתי אתו אז בנדון הגליל שלו, והייתי חפץ לדעת אם עשה בזה איזה דבר. כמדומה לי שהוא לא רחוק מקראקא, והייתי חפץ לדעת אם מזדמן לו להיות לפעמים בקראקא, ואם יהי' אפשר לו מצד הזמן לקבל עליו איזה שליחות לקראקא על שנים שלשה שבועות.

בשלהי קיץ תרצ"ג נשלח התלמיד ה"ר מרדכי מענטליק למשך זמן לקראקא, ולפני כן, בי"ד מנ"א תרצ"ג, כתב רבינו אל ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער (ח"ג אגרת עתר):

אם הי' חפץ לנסוע לקראקא על משך איזה שבועות, היינו מסוף שבוע זו או תחלת שבוע הבע"ל, עד ר"ה הבע"ל, ושם יש אגודת אברכים הלומדים דא"ח פעמים בשבוע, שם ידידנו ר' מיכאל שי' זעליגסאן ... הייתי לוקח על עצמי הוצאה עד מאה זלאט בעד משך זה. ואם יש לך המסוגל לזה מהר להודיעני, כי בחפצי להתחיל שם בעבודה של תעמולה. ויש לי בעזה"י תקוה טובה כי נצליח בשם, ובלי ספק אשר יביא תועלת רב.

עדיין לא סוכם מי הוא הנוסע, אבל בכ"ג מנ"א כתב רבינו שוב אל הר"י עבער (ח"ג אגרת תרפד):

ע"ד קראקא ... הייתי מכריע יותר להתלמיד מר מרדכי שי' ... ואם מוסכם הוא על הנסיעה הנני מסכים שיעלה עד 125 זלט.

שתי הנסיעות האלו לקראקא נזכרות במכתב שכתבו התלמידים בהגיעם לשנגהאי (כדלקמן פרק נט), בח"י אלול תש"א:

ישנו כאן אברך אחד מקראקא, שמו צבי אייזינבערג, מקודם הי' בקאבע, וכב' חדשים הוא כאן. בקראקא למד יחד בחבורה דא"ח. ה"ר מענטליק והרב ר"י מאנדילבוים למדו עמהם אז.

השליחות ללבוב

באותה שעה שלח רבינו את התלמיד ה"ר מאיר גלזמן ⁷⁸³ , לבקר את הישיבות בלבוב וסמוכותיה.

בט"ו מנ"א תרצ"א כתב לו רבינו (חי"ז אגרת ו'רצא):

תמול קבלתי מכתבו הראשון מי"ב לח"ז, ובכללות נהניתי מדבריו על אדות הישיבה "מחזיקי לומדי תורה", והעיקר שרואה אני שמבין לפי ערך מה היתה כוונתי בנסיעתו ... כוונתי אמנם לא היתה רק ישיבת מחזיקי לומדי תורה בלבד, כי העיר הלא גדולה, ובודאי יש שם ת"ח או ישיבות או שלומדים בשטיבלעך, ואני חפץ שיבקרם את כולם, ואם ימצא באיזה שטיבלעך שלומדים ירשום אצלו, ואפשר יתודע עם איזה מהלומדים שיוכל אח"כ לבא בכתובים עמהם, ואני חושב אשר אם ישב שם עוד כשבוע די ומספיק שיוכל לבא אח"כ בכתובים עמהם. כן הנני חפץ אשר יחקור בנדון הסביבה, הערים והעירות שבסביבות למברג, ואם יש שם איזה ישיבות יבקרם ג"כ.

בירורים נוספים

בשנת תרצ"א עמד ה"ר יהודה עבער בראש הישיבה תומכי תמימים בווילנא, כדלעיל פרק מ. בט"ו מנ"א תרצ"א כתב אליו רבינו (חי"ז אגרת ו'רצג):

עוד בחורף העבר כתבתי לו בקשתי שיתענין לדעת בנדון הישיבות שבליטא הפולנית, שהייתי חפץ לדעת אותן לשמותיהם למקומותיהן ומספר התלמידים בכל אחת לפי ערך, ואני חושב אשר בווילנא לא קשה הדבר לברר, ואשר ע"כ אני מבקשו בזה עוד הפעם לברר הדבר ולכתוב לי.

וכעבור שבוע, בכ"ב מנ"א, כתב אל התלמיד ה"ר יצחק מנדלבוים (חי"ז אגרת ו'רצה):

בטח זוכר מה שדברנו בעת התראותינו אשר הייתי חפץ שהתלמידים הגדולים שלמדו בישיבת תומכי תמימים, אלו שאפשר שיצא מהם תועלת להרבצת התורה, הייתי חפץ לתת להם מקומות לעבודה, מי לר"מ, מי למשגיח מי למדריך, והייתי חפץ לבקשו אשר יכתוב לי בפרטות מאלו התלמידים שלמדו במשך זמן היותו בהישיבה, מה שיודע מכל אחד, ועם מי הוא בא בכתובים.

קיץ תרצ"ב

כשהגיע קיץ תרצ"ב שוב עלה לדיון נושא שליחות זו בין התלמידים הקשישים. וכך כתב אל ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער (חי"א טיוטה לאגרת ד'רמז):

חפץ מאד לכל הפחות להשתמש את כל אחד ... ומאיר גלזמן ... שיקח ליסד ישיבות קטנות או גדולה ... בהנוגע לישיבות העולמיות ⁷⁸⁴ , לראות שתלמידים יבקרום, כוונתי להכניס בהם קצת אור. אם יש לי בתלמידינו [אחד שיוכל לנסוע כמו מה שנסע] מר זלמן [גורארי'] ... חפץ לחשוב בדבר מאיר [גלזמן] ... בנדון [יצחק דובער] אושפאל, מה מצבו ומה חושב בעתיד. ומה עם אלי' גיטלין.

נסיון פתיחת סניף בבראסלאוו

בחורף תרצ"ד כתב החסיד ר' אליהו ווייץ, מנהלה של הישיבה בווילנא, אל רבינו, הצעת פתיחת מחלקה נוספת בעיר בראסלאוו (הליטאית). ורבינו משיבו בי"ג ניסן (חי"ז אגרת ו'שסב):

על דבר הצעת התייסדות ישיבה קטנה בעי"ת בראסלאוו יע"א, ושכבודו שי' מציע לשלוח לשם בתור ר"מ את ידידנו ... טוב לשלוח את אחד מתלמידינו, אשר יתאים יותר, וגם ההוצאה תהי' קטנה, וגם חפצי לשמוע הצעתו מענין ההוצאה הדרושה לזה.

ובאותו יום כתב רבינו אל ר' שניאור אראן מבראסלאוו (חי"ז אגרת ו'שסד):

התיסדות ישיבה קטנה בגלילם, אשר תהי' ברוחה של הישיבות תומכי-תמימים דרוש ונחוץ הוא ביותר, ומחנם הטהור הוא מקום מתאים לזה, והנני מעורר את כבודו שי' על הדבר הזה, ובבקשה לעורר את אנ"ש שי' אשר דבר יבוא מהכח אל הפועל טוב בזמן הכי מוקדם, ודברי פרטי עניני ההתייסדות בעזה"י, יבוא נא בכתובים את ידידי וו"ח אי"א הרב מוה"ר אלי' שי' ווייץ בווילנא.

כשהר"ש אראן השיב בחיוב, כתב לו רבינו שוב בכ"ו ניסן (חי"ז אגרת ו'שסו):

מכתבו קבלתי. נהניתי מכללות החלטתם דבר התייסדות מערכת ישיבת תומכי-תמימים במחנם הטהור, ובשבוע הבע"ל אודיע אי"ה את מי שאשלח בתור ראש הישיבה ומדריך.

ובאותו יום כתב רבינו אל התלמיד ה"ר יצחק דובער אושפאל מקורניץ ⁷⁸⁵ (חי"ז אגרת ו'שסה):

ניגשים הננו בעזה"י לייסד מערכת ישיבת תומכי תמימים בעי"ת בראסלאוו יע"א, ובין ההצעות את מי למנות בתור ראש ישיבה ומחנך במוסד זה מציעים גם אותו. יודיע איפוא בהקדם האם יכול הוא לקבל על עצמו משרה זו.

יותר לא שמענו אודות מחלקה זו. כנראה לא באה תוכנית זו לפועל.

כעבור כמה חדשים נשלח הרב אושפאל לנהל את הישיבה בווילנא, כדלעיל פרק מ.