הסניף בגלובאקע

הסניף בגלובאקע

החלטת יסודו בשנת תרצ"ד

כבר סופר לעיל פרק ט, אודות ביקור רבינו בגלובאקא, בקיץ תרצ"ד.

במהלך אותו ביקור הוחלט על יסוד הסניף הזה, כנזכר בדיווח המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, מהביקור (לקוטי דבורים ח"ב שנט, א):

ביום ב' פרשת חקת בעזוכט דער רבי שליט"א דעם חסידישען רב הרה"ג הרמ"מ שי' קופערשטאך, וואו עס זענען אנוועזענד אויך די גבאים פון די חסידישע בתי-מדרשים ובעלי בתים חשובי העיר.

די אנוועזענדע בעדאנקען דעם רבי'ן שליט"א פאר דעם גרויסען כבוד און זכות מיט וועלכען דער רבי שליט"א האט זיי בעעהרט דורך זיין בעזוך אין גלובאקע, און זענען מודיע דעם רבי'ן שליט"א, פון זייער החלטה, אז לזכרון טוב ווערט נוסד אין גלובאקע א ישיבה ברוחה של תומכי תמימים דליובאוויטש.

ביתר פרטים סיפר על אותו אירוע הרב ירמי' אלאי, במכתבו מב' שלח תשל"ח, אל הר"ש העבער:

לפני עזבו את העיר ביקר ביקור של כבוד בבית הרב קופערשטאך ז"ל, הרב של החסידים דמתא. ישב שם כרבע שעה, שתה לחיים, ואני עמדתי על ידו.

הי' שם במעמד גם אחד מהבעלי בתים מאנ"ש, איש ישר ובר לבב, בעל חנות של מאנופאקטור, שמו ר' אלתר כהן הי"ד, חשוך בנים ר"ל, ואמר בקול רם "פאר דעם כבוד וואס דער רבי האט אונז אנגעטאן צו קומען צו אונז, זיינען מיר זיך מתחייב צו מאכן א ישיבה אין גלובאקע".

וענה כ"ק נ"ע "אט דאס איז גירעדט, אט דאס איז גירעדט" (פעמיים).

כפי שאני זוכר לא נתייסדה הישיבה עד הקיץ שבשנה הבאה, היינו בקיץ שנת תרצ"ה, אחרי שהרב קופערשטאך ז"ל עזב לארץ ישראל, ונתמנה לדיין בבית הדין דחיפה, והרב ר' יצחק מנדלבוים הי"ד, תלמיד ישיבת תומכי תמימים בווארשא נתמנה לרב העיר של החסידים ⁷⁴⁹ .

יסודו בשנת תרצ"ה

על יסוד הסניף הזה מסופר בהתמים ח"ד ([רי] פט):

ידידינו הנכבד וו"ח אי"א מוה"ר בן ציון חאנאוויטש שו"ב דגלובאקע מודיע אותנו במכתבו מסדר התיסדות סניף ישיבת תו"ת במחנו והילוך התפתחותו.

בעת בקורו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בגלובאקע בשנת תרצ"ד עורר את ידידינו אנ"ש דשם שיתעסקו בדבר יסוד במחנם סניף מישיבת תומכי תמימים שיתנהג באותו הרוח המיוחד של "תומכי תמימים". דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א עשו פרי וידידינו הנעלה העסקן ואוהב תורה הוו"ח מוה"ר אלתר בן ציון כהן קבל על עצמו להביא הענין הנשגב הזה מהכח אל הפועל. ות"ל בהשתדלותו ובעזרת ידידינו אנ"ש, הנה למרות כל המניעות והעיכובים שהיו על הדרך, עלה בידם בעזה"י ליסד ישיבה קטנה בתור סניף לישיבת תומכי תמימים המרכזית בווארשא-אטוואצק.

הישיבה הזו נחלקת לשלש כתות, מהתחלת גמרא עד גפ"ת בעיון, ומתנהלת ע"י ר"מ מפורסם שנתמנה בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לבד סדר הקבוע בלימוד גפ"ת, קיצור שו"ע וחומש עם פרש"י, לומדים עם התלמידים בכל יום גם פרק תניא למען להכניס בלב התלמידים יראת שמים ודרכי והנהגי החסידות. למטרה זו גם כן עורכים לפעמים ביומא דפגרא וכדומה התועדות הנק' "פארבריינגען", מספרים אז לפני התלמידים סיפורי מעשיות של צדיקים ומסבירים להם ענינה של החסידות ומעוררים אותם להתנהג ביראת שמים ודרך ארץ, להתרגל במדות טובות ולהיות בדיבוק חברים באהבה ואחוה כדרכי והנהגי החסידים.

מקום הישיבה הוא בביהכ"נ הגדול הנק' "מנין שטארשעלער".

התלמידים מערי השדה מסודרים על ידי ועד הישיבה באש"ל בדרך כבוד גמור כראוי לבני תורה.

מקור הספקת הישיבה הוא מתשלומי-חודש מאנ"ש דגלובאקע וכן מנדבות זמניות שונות. אמנם אחר כל זה נמצאת הישיבה במצב דחוק ודפיציט.

בעירם גלובאקע – מודיע אותנו הלאה ידידינו רב"צ שו"ב הנ"ל – ישנה גם כן קביעות ללימוד דא"ח ברבים. הקביעות נתחזקה עוד יותר מעת בוא לעירם הרה"ג הוו"ח התמים המצוין מוהר"ר יצחק ארי' מאנדילבוים, אשר לומד עם ידידינו אנ"ש בכל ש"ק ערבית מאמרי חסידות בפנים, בש"ק בבקר לימוד פרק תניא לפני עדה גדולה כ"י, וכן בש"ק בעלות המנחה חוזר הרה"ג הנ"ל מאמר חסידות בעל פה. כן מפעם לפעם מתאספים אנ"ש להתועדות ומתעוררים ומתחזקים בקביעות עתים לתורה והנהגה ביר"ש ודרכי החסידות.

שנת תרצ"ו

לא נזכר כאן מי הי' ראש הישיבה באותו קיץ, אמנם לקראת זמן הלימודים החדש, בתתלת שנת תרצ"ו, נתקבל לראש הישיבה הרב ירמי' אלאי הנ"ל. על כך לומדים אנו מתוך מכתב ההזמנה שכתב לו הרב יצחק ארי' הלוי מאנדעלבוים, בד' לפר' בראשית תרצ"ו:

בזה הנני לבקשו לבא על ש"ק למחננו הט', לתועלת כל הענין נותן ההכרח ביאתו לפה.

ישתדל כת"ר להשפיע על התלמידים שי' שלמדו פה בקיץ העבר שיבואו לישיבתנו הק'.

ובזה אשאר ידידו הדו"ש והצלחתו

הרב יצחק ארי' הלוי מאנדעלבוים החופ"ק

נ.ב.

בעת כתבי מכתבי הנוכחי שלח לי ר' אלתר שי' כהן להגיד, שאזכירו מאד שיבא אם אפשר מחר איה"ש, ולא יאוחר עש"ק, כי בביאתו תלוי' כל קיום ישיבתינו.

בעת שאין כת"ר פה מפרסמים הצד שכנגד שבטלה ישיבתנו הק' ח"ו, על כן למען השם, לבא מחר אם אפשר, בכל אופן על ש"ק.

הנ"ל

כבר יש לנו תלמידים מעט, ועם ביאתו לפה יתוספו איה"ש.

הנ"ל

תצלום 46-1

הזמנת הרי"א מנדלבוים להר"י אלאי

לפתיחת הישיבה

עוד סיפר הר"י אלאי בהמשך אותו מכתב (משנת תשל"ח):

מי הי' ראש הישיבה, עד שאני נתמניתי בפקודת כ"ק אדמו"ר נ"ע, אינני זוכר. כמדומה שהרב מנדלבוים לבדו ניהל את הישיבה, אולי בסיוע איזו מלמדים.

שימשתי שם רק זמן קצר, כמה חדשים, והשתדלתי להעמיד את הישיבה על מכונה, עד שנקראתי פתאום לקבל את משרת שו"ב בדרויא ... כמובן שלא עזבתי את הישיבה בלי רשות מכ"ק אדמו"ר נ"ע, ורק אחרי שמצאתי ממלא מקום הגון, והוא הי' חברי היקר הרב ר' בנימין אסתרין הי"ד, יליד שארקיישצענע (או כמו שהי' נקרא בפולנית שארקאוושציזנע), גם כן מגזע אנ"ש, ולמד בישיבת מיר יחד עמדי.

סדר הלימודים ותוכן הלימודים קשה לזכור אחרי שעברו 43 שנה מאז שהייתי שם. היו כשלושים תלמידים, חלק מהם למדו כל היום וחלק חצי היום. אני הייתי עסוק עמהם כל היום. בליל ש"ק אחרי סעודת ליל שבת היינו מתאספים ולמדתי עמהם פרשת השבוע, והיינו מתוועדים קצת בסיפורי חסידים, ובחזרת שיחות קדש מכ"ק אדמו"ר נ"ע.

לפני התחלת הלימודים בישיבה, בתחלת שנת תרצ"ו, נדפסו בעיתוני העיר (גלובאקער וואך; גלובאקער לעבן) מודעה, וסקירה:

תצלום 46-2

תצלום 46-3

ידיעות בעיתון המקומי על פתיחת הישיבה