הסניף בקאוועל

הסניף בקאוועל

הסניף בקאוועל, שבאיזור וואהלין, נוסד בתחלת שנת תרצ"ב, וההכנות ליסודו התחילו כבר בחדש תמוז תרצ"א.

כבר נזכר לעיל פרק ט, שבתקופה שלפנינו כללה מדינת פולין גם את איזור וואהלין, שהוא החלק המערבי של אוקראינא.

זה נתן את האפשרות לרבינו, לבקר באיזור זה, כדלעיל שם, וכן לשלוח לשם שלוחים להשתדל לפתוח שם סניף מישיבת תומכי תמימים.

נסקור בזה את שליחותו של התלמיד ה"ר שניאור זלמן גורארי' ⁷⁴⁶ , שנשלח בקיץ תרצ"א לקאוועל וסמוכותיה, להשתדל לפתוח שם סניף לישיבה.

ההתכתבות שלו עם רבינו, נדפסה בס' זכרון הרש"ז גורארי' (נ.י. תשס"ד), שמשם נעתיק את הקטעים הקשורים לנושא שלפנינו, וכן נוסיף איזה קטעים מהארכיון:

עם יציאתו לשליחות זאת, בכ"ד תמוז תרצ"א, כתב רבינו אל אנ"ש בוואהלין (חי"א אגרת ג'תתנח):

בזה הנה מלאתי ידי תלמידנו החשוב הנעלה והכי נכבד הר' מו"ה שניאור זלמן שי' לנסוע לגליל ואהלין לראות ולהתראות עם ידידינו אנ"ש ד' עליהם יחיו, לבקר בהבתי כנסיות ולעורר ע"ד קביעות עתים לתורה בסדר מסודר בנגלה ובדא"ח, ולהתייעץ ע"ד התייסדות ישיבה ברוחה של ישיבת תומכי תמימים יצ"ו כפי אשר מסרתי לו בעל פה בפרטיות.

ובזה הנני לבקשם, לקרבו בכל מיני קירוב ולהיות בעזרו בכל מיני עזר בגשמיות וברוחניות להביא בעזרתו יתברך התייסדות הישיבה מהכח אל הפועל.

הביקור בקאוועל

במוצש"ק עקב תרצ"א, דיווח הרש"ז גורארי' אל רבינו, אודות אפשריות פתיחת סניף בעיר קאוועל:

אודות התייסדות ישיבה, לכתחלה כל השומע לי שחק ואמר שאין בפה מי שילמוד, ובכלל אין בפה המקום, היות שהי' בפה ישיבה דנווארדאק הנק' מוסרניקעס, והעתיקו ללודמיר כי אין בפה המקום. גם הרב דפה אשר הוא מגזע אדמו"רי טריסק, פאמיליע שלו טוויערסקי, אמר לי כן.

אחר כך כשנתודע להם ונתיישב אצלם כי אין מבקשים מכולם מעות כי לא יוצרך לזה, כי יהי' רק בני העיר, ואם מהגליל יאכלו אצל בעה"ב, והלימוד יהי' בביהמ"ד שלנו, וגם עבורי לא יוצרך מעות מהעיר, נתיישב אצלם הענין יותר, ואדרבה נתנו תקוות שיהי' תלמידים ויוכל לבוא הדבר לידי פועל.

ואי"ה למחר יהי' אסיפה בבית הרב הנ"ל, על האסיפה יקראו אנשים חשובים. או בכלל מי ששייך לעניני ציבורי, מאיזה מנינים, למען יהי' בהסכם כולם, וכל אחד אדרבה ישתדל, ועכ"פ לא יחליש בהמנין שלו למען לשלוח תלמידים, ואחר כך יקבעו מודעות בכל המנינים. על האסיפה בקש אותי הרב שלא אהי', הטעם שלו לא הגיד לי...

והנה היות שאסע אי"ה על ש"ק ללודמיר ומשם ללוקאשץ, כפקודת כ"ק, ואם יהי' שם בחורים שיודעים מעט בלימוד הגמרא, ויחפצו לבוא עתה, אזי אקוה לייסד עתה ישיבה מאלו שיבואו.

על כך השיבו רבינו בכ"ב מנ"א תרצ"א (חי"א אגרת ג'תתס):

מכתבו קבלתי, ומתעכב אני להשיב עליו בנדון מהות התלמידים עד אחר שיבקר את לוקאטש ולאדמיר ויכתוב לי בפרטות משם.

הסברא נותנת שהיו צריכים לקבץ בכל מקום אפילו נערים של התחלת גמרא גם כן, והישיבה תהי' מאלו שיכולים ללמוד היטב גמרא, אבל איני חפץ עדיין לומר החלטה בזה עד אשר יברר המצ[ב] במקומות הנ"ל.

ובכ"ב מנ"א דיווח שוב הרש"ז גורארי':

הנה על דבר התייסדות ישיבה בפה הי' אסיפה בבית הרב דפה ביום א', ואחרי אשר הסבירו להם כי אין מבקשים מעות הסכימו, והרבה עוד חפצים שיהי' ישיבה, ואקוה שיכול לבוא הדבר לידי פועל.

ועל דבר תלמידים, אף שמפה נערים יותר גדולים שיוכלו ללמוד עמם כל התוספות, ישנם רק אחדים, כי אם המתחילים בכלל ללמוד גמרא בערך זה. אך היות שאסע אי"ה למחר ללודמיר להיות שם בש"ק, ואחר כך על ש"ק הבא ללוקאשץ, הייתי יכול אפשר להביא עמי משם נערים יותר גדולים, איזה, למען ביחד עם מפה, יהי' שייך לקרוא על זה שם ישיבה.

הביקור בלודמיר

בכ"ו מנ"א דיווח הרש"ז גורארי' מלודמיר:

באתי לפה לשלום בעהשי"ת יום ה', בבואי הי' בדעתי כי אודות ישיבה בפה כמעט מופרך היות שיש בפה ישיבה מהמוסרניקעס. אך עכ"פ שאלתי שאולי אפשר לעשות, ונתודע לי היות שכל העיר אינם חפצים בהישיבה שיש, באמרם כי אין שם סדר ועוד חסרונות, וכאשר התחלתי לדבר אודות לעשות ישיבה תומכי תמימים, הכל חפצים בזה, והעיקר חסידי ראדזין דפה הם חפצים במאד. גם האדמו"ר מראדזין ⁷⁴⁷ בא ביום עש"ק לפה על שבוע, וג"כ חפץ בזה, ומצוה להם לסייע בכל מה דאפשר. גם מאנ"ש הי' אסיפה וג"כ חפצים בזה.

כעבור יומיים, בכ"ח מנ"א, כתבו לרבינו באותו תוכן, גם "הגבאים מבית התפלה חב"ד פה לאדמיר":

תצלום 45-2

סיום מכתב קהלת חב"ד בלודמיר לרבינו

בדבר השד"ר אשר נשלח אצלינו אם באפשר להתיסד ישיבת תומכי תמימים בעירנו ... כאשר בא השד"ר לעירינו ודיבר בפרט לאנ"ש אודות התייסדות הישיבה תומכי תמימים, למחרת היה הדבר נתפרסם בכל העיר. החסידים מן כל בתי תפלה ששו ושמחו בשמעם בשורה טובה כזו. הבעלי בתים אמרו שיתנו תמיכה לאכילת ימים וגם שאר דברים, בחורים באו ושאלו אימת יתחיל הישיבה ללמוד.

רק השאלה אצלנו אחת, יראים אנו בעד הישיבה בית יוסף (הנק' נוורדק), כי יודעים אנו מקודם, אם יהי' ישיבת תומכי תמימים הרי תיכף יתפרד הישיבה נוורדק ... הרבנים וכל בתי החסידים אצלינו ומשתוקקים ומבקשים שישתדלו אצל אדמו"ר שליט"א שיקבע הישיבה בעירנו ... וגם הפרווינץ שלנו יש תלמידים ירא ד' אשר משתוקקים לשמוע אזנים כי יתייסד ישיבת תומכי תמימים. עתה מבטלים אנו דעתינו על דעת אדמו"ר שליט"א כאשר יסכימו כן נעשה.

בבדר"ח אלול השיב רבינו לרש"ז (חי"א אגרת ג'תתסב):

מטרת נסיעתו היתה כדי לבקר את הגליל הזה ולהכיר מצב אנ"ש שי' שמה, ולברר באיזה מקום בגליל ההוא נוח יותר ליסד ישיבת תו"ת בעזה"י, ואשר ע"כ הוא צריך לברר כל הפרטים בענין התלמידים שי' הן הגדולים והן הקטנים, וכן מצב הישיבות שכבר ישנם שם, ואין כוונתי ח"ו בשו"א להפריע לאיזה ישיבה שהיא הקיימת מכבר, או להתחרות עם איזה ישיבה שתהי', וחפץ אני להזהר מזה ככל האפשר. ובחרתי הזמן לזה עכשיו, כדי שלהתחלת הזמן יהיו כבר ידיעות מפורטות מזה. מקאוועל ולאדמיר כבר כתב, ובטח יכתוב גם מלוקאטש ושאר ערי הסביבה, וההחלטה תהי' אי"ה על ר"ה הבע"ל או בין כסא לעשור.

וכעין זה כתב באותו יום לאנ"ש בלודמיר (חי"ז אגרת ו'ש):

במענה על מכתב הגבאים מבית התפלה חב"ד בשם אנ"ש שי' על אדות התיסדות הישיבה במחנם, הנה מטרת שילוח הציר תלמידנו החשוב והכי נעלה הרב מוה"ר שניאור זלמן שי' היתה לבקר את ידידינו אנ"ש שי' ומוסדות התורה שבערי וואהלין ולקבץ ידיעות פרטיות איזה מקום מתאים ביותר ליסד שם ישיבת תו"ת, ולא היתה כוונתי חלילה לנגוע באיזה ישיבה שתהי' הקימת מכבר, וכל עבודתינו היא רק להגדיל תורה ולהאדירה.

הביקור בלוקאטש

שוב דיווח הרש"ז מלוקאטש, באור לה' אלול:

בש"ק הייתי בלוקאץ, וחזרתי שם דא"ח בליל ש"ק ואחר התפלה בבקר בש"ק ולשלש סעודות ... אודות ישיבה שם דברתי רק מעט מעט, היות שהעיר הוא קטנה, גם באַן אין הולך לשם, ולאכול אצל בעה"ב צריכים הרבה בעה"ב ⁷⁴⁸ . אם הי' שם תמים אחד או אברך שלמד בתו"ת הי' יכול לפעול לעורר אותם. וחשבתי היות שמישיבתינו איזה בחורים חפצים ללמוד אומנות שו"ב, ובקאנגרעס פוילין קשה להם ללמוד, אפשר שיהי' סברא שילמדו בלודמיר ובלוקאץ, ויהי' טובה גם להאנ"ש.

ובאור ליום ז' אלול, סיכם הרש"ז גורארי' לפני רבינו, אודות אפשריות פתיחת סניף בעיירות וואהלין:

אודות התייסדות ישיבה, אחת היא בכל הערים מאלו שתהי' ... אין מהעיר תלמידים שיהי' שייך מהם לקרוא שם ישיבה כי אם אחדים, ועל ישיבה אפי' לא גדולה צריך להיות באופן שיבואו מהגליל, אך אקוה אי"ה שיבואו, ומזה לא הי' מניעה.

פתיחת הסניף בקאוועל

אין לנו ידיעות ברורות אודות הישיבה שנפתחה אז באיזור זה, אמנם בשלהי מנ"א תרצ"ב ביקר רבינו את אנ"ש בעיר לודמיר (הסמוכה לקאוועל), כדלעיל פרק ט, וימים אחדים לפני הביקור (י"ז מנ"א) נדפסה ידיעה על כך בעיתון "וואלינער צייטונג", בה מספרים, כי אנ"ש בקאוועל ביקשו שרבינו יבקר בעירם, אשר שם נמצאת הישיבה תומכי תמימים:

האט קאוועל געטענה'ט, אז דער רבי מוז דורכאויס באזוכן קאוועל, וואו ס'איז פאראן א ישיבה "תומכי-תמימים" וועלכע שטייט אונטער דער השגחה פון רבין א.א.וו.

ברשימת תלמידי הישיבה בווארשא בשנים תרצ"ג-ד, נרשם אצל חלקם (ראה בצילומים דלעיל פרק כט-ל), שהם הגיעו ללמוד בשיעורים של הישיבה – מהמכינה שבווארשא, או מהסניפים שבערי השדה, בווילנא, בלאדז, בקאוועל ובבאראנאוויץ.

על כמה מהתלמידים נרשם שהגיעו מהסניף בקאוועל: א) מענדל וואקסמאן. ב) אברהם רייפער. ג) נטע ראזענבוים.

גם ה"ר אברהם יצחק קארנבליט כתב (בשנת תשכ"ג, בכרטיס ספר החסידים), שהוא למד בתו"ת סניף קאוועל בשנת תרצ"ב.

נראה שלא התקיים סניף זה זמן רב, אלא בשנים תרצ"ב-ג. בשנים הבאות לא נזכר סניף זה במקורות שהגיעו לידינו.

תצלום 45-1

מודעה לקראת תחלת הלימודים בשנת תרצ"ג

למעלה בכתי"ק: "תשרי תרצ"ג"

הסניף בבאראנאוויץ

לא ראינו את הסניף הזה נזכר במקורות אחרים, ולכן לא הקדשנו לו פרק מיוחד; ורק הזכרנו זאת כאן, כנספח לסניף קאוועל, וכנזכר לעיל, מהרשום אצל כמה תלמידים, שהתקבלו בשיעורים של הישיבה בווארשא בשנים תרצ"ב-ג, מהסניף בבאראנאוויץ: א) יצחק קאפלאן. ב) שמואל שטיין.

נראה מכך שהתקיים שם סניף בשנים תרצ"א-ב.